פריץ אלברט ליפמן
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
פריץ אלברט ליפמן (Fritz Albert Lipmann) (12 ביוני 1899 – 24 ביולי 1986). ביוכימאי אמריקאי יהודי ממוצא גרמני, חתן פרס נובל לפיזיולוגיה ורפואה לשנת 1953 על גילוי הקואנזים A.
ליפמן נולד בשנת 1899 בקניגסברג, פרוסיה המזרחית, בן ללאופולד וגרטרוד. בשנת 1924 קיבל תואר דוקטור לרפואה מאוניברסיטת ברלין, לאחר שלמד אף בקניגסברג ובמינכן. בתקופת לימודיו נשבה בקסמי הכימיה והביוכימיה. לאחר תום לימודי הרפואה שהה בתקופת מחקר באמסטרדם וחזר לגרמניה להמשך לימודי כימיה. הוא השלים תואר שלישי בכימיה בברלין בשנת 1927. לאחר מכן חקר יחד עם אוטו מאירהוף בהיידלברג.
בשנת 1930 חזר ליפמן למכון הקיסר וילהלם (לימים, מכון מקס פלנק) ומשם עזב בשנת 1932 לקופנהגן. בשנת 1939 קיבל משרת מחקר בבית הספר לרפואה של אוניברסיטת קורנל בניו יורק ובשנת 1941 עבר לבית החולים הכללי בבוסטון, שם הוביל קבוצת מחקר בביוכימיה. בשנת 1949 התמנה לפרופסור בכימיה ביולוגית בבית הספר לרפואה של הרווארד. בשנת 1957 התמנה לפרופסור במכון רוקפלר בניו יורק.
