New Immissions/Updates:
boundless - educate - edutalab - empatico - es-ebooks - es16 - fr16 - fsfiles - hesperian - solidaria - wikipediaforschools
- wikipediaforschoolses - wikipediaforschoolsfr - wikipediaforschoolspt - worldmap -

See also: Liber Liber - Libro Parlato - Liber Musica  - Manuzio -  Liber Liber ISO Files - Alphabetical Order - Multivolume ZIP Complete Archive - PDF Files - OGG Music Files -

PROJECT GUTENBERG HTML: Volume I - Volume II - Volume III - Volume IV - Volume V - Volume VI - Volume VII - Volume VIII - Volume IX

Ascolta ""Volevo solo fare un audiolibro"" su Spreaker.
CLASSICISTRANIERI HOME PAGE - YOUTUBE CHANNEL
Privacy Policy Cookie Policy Terms and Conditions
אמסטרדם - ויקיפדיה

אמסטרדם

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

אמסטרדם
דגל העיר אמסטרדם - שלושת הצלבים של אנדרו הקדוש מסמלים, על פי המסורת, את שלושת הסכנות העומדות בפני העיר - מים, אש ומגפה
אמסטרדם
מדינה הולנד
ראש העירייה ג'וב כהן
תאריך ייסוד 1300
אוכלוסייה
 - עירונית

739,295
אזור זמן UTC +1
http://www.amsterdam.nl/
מיקומה של העיר אמסטרדם בהולנד

מיקומה של העיר אמסטרדם בהולנד

אמסטרדם (הולנדית: Amsterdam, ) היא בירת הולנד. בעיר אמסטרדם גופא חיים 739,295 תושבים, נכון לשנת 2005. באגד הערים אמסטרדם רבתי מתגוררים כמיליון תושבים, מ- 170 מדינות שונות.

רבים סוברים בטעות שהאג היא בירת הולנד מכיוון שהאג היא מקום המושב השלטוני של הולנד וברוב המדינות עיר הבירה זהה למושב השלטוני, אף שהדבר לא הכרחי.

מוטו העיר: - Heldhaftig, Vastberaden, Barmhartig ("אמיצת-לב, החלטית, רחומה"). למרות גודלה המצומצם של העיר, מבחינה תיירותית זו אחת הערים החשובות באירופה.

תוכן עניינים

[עריכה] היסטוריה

אמסטרדם נוסדה ככפר דייגים במאה ה-12. לאחר היווסד הכפר נבנה סכר על הנהר אמסטל - סכר זה נתן לעיר את שמה "אמסטל דאם" - הסכר על האמסטל.

החל מהמאה ה-14 החלה אמסטרדם להיות גורם מסחרי משפיע באזור. ב-27 באוקטובר 1275 קיבלה אמסטרדם חופש מתשלום מכסים. העיר קיבלה זכויות עירוניות בשנת 1300 או 1301, מגי ואן הנגוון - הבישוף של אוטרכט.

בתחילת המאה ה-16 מרדו ההולנדים בפיליפה השני, מלך ספרד. מרד זה נבע הן מואקום פוליטי שנוצר באזור עקב החולשה של האצילים הספרדיים המקומיים, והן מחוסר הסבלנות הדתית של הספרדים. בתחילת המרד תמכה אמסטרדם בספרדים, אולם במהלכו שינתה את נאמנותה ותמכה בויליאם הראשון מאורנג'. מרד זה התפתח והפך למלחמת שמונים השנים ובסוף קיבלה הולנד את עצמאותה.

אחת התוצאות של המלחמה היא החלפת חוסר הסבלנות הדתית שנבעה מספרד, בגישה הולנדית סבלנית כלפי דתות אחרות, בעיקר בעיר אמסטרדם, אף שבאותה עת הייתה העיר ברובה נוצרית קאתולית.

בשל סובלנות זו, במהלך מלחמות הדת שנפוצו באירופיה ומחמת הרדיפות של דתות אחרות על ידי הכנסייה הקתולית, הגיעו פליטים רבים לאמסטרדם, ובהם יהודים עשירים שנמלטו מספרד ומפורטוגל, וכן סוחרים הוגנוטים שנמלטו מאנטוורפן ומצרפת.

כיכר דאם במאה ה-17
כיכר דאם במאה ה-17

במאה ה-17 החל תור הזהב של אמסטרדם. ספינות העיר הפליגו לצפון אמריקה, אינדונזיה, ברזיל, אפריקה וייצרו רשת מסחר בינלאומית. סוחרי אמסטרדם יבאו לעיר סחורות מכל העולם, והחלו בתפיסת דריסת רגל מסחרית שהובילה מאוחר יותר להתפתחות המושבות ההולנדיות. העיר גדלה ונבנו תעלות חדשות סביב העיר הישנה. העיר הפכה למרכז הכלכלי של אירופה (תפקיד שמאוחר יותר נטלה העיר לונדון. בתקופה זו פעל בעיר הצייר רמברנדט. במאות ה-18 וה-19 החלה העיר לאבד מעושרה. המלחמות בין הולנד לבריטניה וצרפת פגעו בסחר של העיר, שהגיע לשפל בתקופת מלחמות נפוליאון. מצב העיר השתפר לאחר שנוסדה ממלכת הולנד בשנת 1815.

בסוף המאה ה-19 הגיעה המהפכה התעשייתית לאמסטרדם, ונבתה "תעלת אמסטרדם - ריין" על מנת לקשר בין העיר אמסטרדם לבין נהר הריין. כמו כן נחפרה "תעלת נורדזיי" אשר חיברה את העיר עם הים הצפוני. תעלות אלו הובילו לצמיחה בסחר וגידול באושרה של העיר. תקופה זו מכונה "תור הזהב השני של אמסטרדם".

בתקופה זו נבנו מוזיאוני העיר, תחנת סנטרל, וכן מערך ההגנה של העיר - סטלינג ואן אמסטרדם - מערך של 42 מוצבים סביב העיר.

במלחמת העולם הראשונה נותרה הולנד נייטרלית, אולם היה מחסור במזון בעיר, שהוביל למהומות אזרחיות ופגיעות בנפש.

בשנת 1932 נשלמה הקמת סכר אשר הפריד את ים זאודר מהים הצפוני והפך אותו לאגם שנקרא כיום אייסלמר - אגם אייסל, ובכך למעשה נותקה אמסטרדם מהים.

פיסלה של אנה פרנק בפתח בית אנה פרנק
פיסלה של אנה פרנק בפתח בית אנה פרנק

במלחמת העולם השנייה כבשו הנאצים את העיר. רוב יהודי העיר - יותר מ- 100,000 יהודים נשלחו למחנות ההשמדה. אחת מהן הייתה אנה פרנק שנתפסה ונשלחה לברגן בלזן לאחר שהתחבאה יחד עם משפחתה במחסן שהיה שייך למשפחתה. יומנה של אנה פרנק מתאר תקופה זו במחבוא. מאחר ומרבית הסחר ביהלומים באמסטרדם בוצע בידי סוחרים יהודים, אמסטרדם, שהייתה המובילה בסחר ביהלומים באירופה עמדה את מעמדה כעיר מסחר ביהלומים (הסחר ביהלומים היה אחד ענפי הסחר העיקריים של העיר בסוף המאה ה-19).

בשנות השישים של המאה ה-20 הונהגה באמסטרדם מדיניות של העלמת עין משימוש בסמים קלים (אם כי רשמית הוא עדיין בלתי חוקי), דבר שהביא לבואם של היפים רבים אל העיר.

בשנות השמונים של המאה ה-20 חולקה העיר ל-15 רבעים אדמיניסטרטיביים אשר קיבלו סמכויות שילטון מקומי שהיו קודם בידי עיריית אמסטרדם. הרעיון העומד מאחורי חלוקה זו - לקרב את השלטון אל התושבים. ב-1987 בחר אותה האיחוד האירופי להיות "בירת התרבות האירופית" במשך השנה.

בשנות התשעים של המאה ה-20 התפתח הסחר הכלכלי של העיר, ומרכז העיר העתיק שופץ וחודש.

בתחילת המאה ה-21 גדלה האבטלה באמסטרדם. כמו כן החלו חיכוכים בין ההולנדים לבין המהגרים הרבים שהגיעו לעיר החל משנות ה-80 של המאה ה-20. הרצחו של במאי הסרטים תאו ואן גוך החריף חיכוכים אלה והגביר את העוינות כלפי המיעוטים האתניים, ובעיקר כלפי המוסלמים.

[עריכה] שלטון מקומי

מפת העיר אמסטרדם 1888
מפת העיר אמסטרדם 1888

העיר מנוהלת על ידי ראש עיר ומועצת עירייה. כמו כן מחולקת העיר ל- 15 רבעים, בהם מועצת רובע מנהלת את ענייני הרובע. חמישה עשר הרבעים הם:

  • אמסטרדם סנטרום (אמסטרדם המרכזית) (Amsterdam-Centrum)
  • אמסטרדם נורד (אמסטרדם הצפונית) (Amsterdam-Noord)
  • אמסטרדם אאוד-זויד (הדרום הישן) (Amsterdam Oud-Zuid)
  • דה בארשס (De Baarsjes)
  • בוס אן לומר (Bos en Lommer)
  • חזנפלד / סלוטרמר (Geuzenveld / Slotermeer)
  • אוסט / ווטרחראפסמר (Oost / Watergraafsmeer)
  • אוסדורפ (Osdorp)
  • אאוד-ווסט (המערב הישן) (Oud-West)
  • סלוטרפארט (Slotervaart)
  • ווסטרפארק (Westerpark)
  • זבורך (Zeeburg)
  • זאודראמסטל (Zuideramstel)
  • אמסטרדם זויד-אוסט (דרום-מזרח) (Amsterdam Zuidoost)

רובע אמסטרדם נורד (צפון אמסטרדם) מופרד מיתר חלקי העיר על ידי נהר האיי (IJ)

[עריכה] השכלה

בתחילת המאה ה- 17 נוסד באמסטרדם ההורטוס בוטניקוס - הגן הבוטני העתיק בעולם.

באמסטרדם ממוקמת המוסד הבינלאומי של אמסטרדם למדעי החברה (Amsterdam's International Institute of Social History) - אחד המוסדות המובילים בעולם בתחום זה. באמסטרדם פועלות כיום שתי אוניברסיטאות:

  • אוניברסיטת אמסטרדם (Universiteit van Amsterdam)
  • פרייה אוניבסיטייט - האוניברסיטה החופשית הפרוטסטנטית ( Vrije Universiteit)

[עריכה] תחבורה

באמסטרדם פועלים שלושה קווי רכבת תחתית. קו רביעי נבנה בימים אלה. שדה התעופה של אמסטרדם הינו שדה התעופה הבינלאומי סחיפהול - שדה התעופה הרביעי בגודלו באירופה, בו נוסעים למעלה מ- 40 מיליון נוסעים בכל שנה.

ראה: הרכבת התחתית של אמסטרדם

[עריכה] אתרים בעלי עניין

  • תעלות העיר

[עריכה] מוזיאונים

  • הרייקסמוזיאום (Rijksmuseum) - אמנות קלאסית, ובו משמר הלילה של רמברנדט
  • מוזיאון ואן גוך (Van Goghmuseum) - אימפרסיוניזם, אקספרסיוניזם, ובו אוסף ואן גוך הגדול בעולם ותערוכות מתחלפות.
  • המוזיאון העירוני של אמסטרדם (Stedelijk Museum)
  • בית אנה פרנק (Anne Frank Huis)
  • מוזיאון בית רמברנדט (Rembrandt Huis)
  • המוזיאון להיסטוריה יהודית (Joods Historisch Museum)
  • בית הכנסת הפורטוגזי (Portugese Gemeente)
  • המוזיאון הימי של הולנד (Nederlands Scheepvaartmuseum)
  • המוזיאון לתולדות אמסטרדם (Amsterdam Historich Museum)
  • המוזיאון הטרופי (Tropenmuseum)
  • מוזיאון המחתרת ההולנדית (Verzetsmuseum)
  • מוזיאון אלארד פירסון (Allard Pierson Museum)
  • מוזיאון אמסטלקרינג (Amstelkring Museum)
  • מוזיאון התנ"ך (Bijbels Museum)
  • מוזיאון ואן לון (Museum Van Loon)
  • מוזיאון וילט הולטהאוסן (Museum Willet Holthuysen)
  • מוזיאון נמו - מוזיאון המדע (NEMO)
  • אוסף סיקס (Six Collection)
  • מוזיאון התיאטרון של אמסטרדם (Theatermuseum)
  • מוזיאון קוברא (CoBeA Museum)
  • מוזיאון החשיש המריחואנה והקנביס (Hesh Marihuana Hemp Musueum)
  • ארון החתולים (Kattenkabinet)

[עריכה] גלריות לאומנות

  • גלריית דה אפל (De Apple)
  • גלריית ליוה המל (Lieve Hemel)
  • גלריית מלקווך (Melkweg)
  • גלריית רפלקס לאומנות מודרנית (Reflex Modern Art Gallery)


התעלות בעיר אמסטרדם
התעלות בעיר אמסטרדם

[עריכה] גן חיות

  • ארטיס -גן החיות של אמסטרדם

[עריכה] כיכרות

  • כיכר הדאם (De Dam)
  • כיכר רמברנדט (Rembrandtsplein)
  • ליידספליין (Leidseplein)

[עריכה] רחובות עיקריים

  • קלוורסטראט (Kalverstraat)
  • ליידססטראט (Leidsestraat)

[עריכה] רבעים בעיר

  • רובע וואלן (Wallen) - רובע החלונות האדומים
  • יורדאן

[עריכה] שווקים

  • שוק אלברט קאופ (Albert Cyupmarkt)
  • שוק דפר (Dappermarkt)
  • שוק ווטרלופליין (Waterloopleinmarkt)

[עריכה] קישורים חיצוניים

Static Wikipedia (no images)

aa - ab - af - ak - als - am - an - ang - ar - arc - as - ast - av - ay - az - ba - bar - bat_smg - bcl - be - be_x_old - bg - bh - bi - bm - bn - bo - bpy - br - bs - bug - bxr - ca - cbk_zam - cdo - ce - ceb - ch - cho - chr - chy - co - cr - crh - cs - csb - cu - cv - cy - da - de - diq - dsb - dv - dz - ee - el - eml - en - eo - es - et - eu - ext - fa - ff - fi - fiu_vro - fj - fo - fr - frp - fur - fy - ga - gan - gd - gl - glk - gn - got - gu - gv - ha - hak - haw - he - hi - hif - ho - hr - hsb - ht - hu - hy - hz - ia - id - ie - ig - ii - ik - ilo - io - is - it - iu - ja - jbo - jv - ka - kaa - kab - kg - ki - kj - kk - kl - km - kn - ko - kr - ks - ksh - ku - kv - kw - ky - la - lad - lb - lbe - lg - li - lij - lmo - ln - lo - lt - lv - map_bms - mdf - mg - mh - mi - mk - ml - mn - mo - mr - mt - mus - my - myv - mzn - na - nah - nap - nds - nds_nl - ne - new - ng - nl - nn - no - nov - nrm - nv - ny - oc - om - or - os - pa - pag - pam - pap - pdc - pi - pih - pl - pms - ps - pt - qu - quality - rm - rmy - rn - ro - roa_rup - roa_tara - ru - rw - sa - sah - sc - scn - sco - sd - se - sg - sh - si - simple - sk - sl - sm - sn - so - sr - srn - ss - st - stq - su - sv - sw - szl - ta - te - tet - tg - th - ti - tk - tl - tlh - tn - to - tpi - tr - ts - tt - tum - tw - ty - udm - ug - uk - ur - uz - ve - vec - vi - vls - vo - wa - war - wo - wuu - xal - xh - yi - yo - za - zea - zh - zh_classical - zh_min_nan - zh_yue - zu -

Static Wikipedia 2007 (no images)

aa - ab - af - ak - als - am - an - ang - ar - arc - as - ast - av - ay - az - ba - bar - bat_smg - bcl - be - be_x_old - bg - bh - bi - bm - bn - bo - bpy - br - bs - bug - bxr - ca - cbk_zam - cdo - ce - ceb - ch - cho - chr - chy - co - cr - crh - cs - csb - cu - cv - cy - da - de - diq - dsb - dv - dz - ee - el - eml - en - eo - es - et - eu - ext - fa - ff - fi - fiu_vro - fj - fo - fr - frp - fur - fy - ga - gan - gd - gl - glk - gn - got - gu - gv - ha - hak - haw - he - hi - hif - ho - hr - hsb - ht - hu - hy - hz - ia - id - ie - ig - ii - ik - ilo - io - is - it - iu - ja - jbo - jv - ka - kaa - kab - kg - ki - kj - kk - kl - km - kn - ko - kr - ks - ksh - ku - kv - kw - ky - la - lad - lb - lbe - lg - li - lij - lmo - ln - lo - lt - lv - map_bms - mdf - mg - mh - mi - mk - ml - mn - mo - mr - mt - mus - my - myv - mzn - na - nah - nap - nds - nds_nl - ne - new - ng - nl - nn - no - nov - nrm - nv - ny - oc - om - or - os - pa - pag - pam - pap - pdc - pi - pih - pl - pms - ps - pt - qu - quality - rm - rmy - rn - ro - roa_rup - roa_tara - ru - rw - sa - sah - sc - scn - sco - sd - se - sg - sh - si - simple - sk - sl - sm - sn - so - sr - srn - ss - st - stq - su - sv - sw - szl - ta - te - tet - tg - th - ti - tk - tl - tlh - tn - to - tpi - tr - ts - tt - tum - tw - ty - udm - ug - uk - ur - uz - ve - vec - vi - vls - vo - wa - war - wo - wuu - xal - xh - yi - yo - za - zea - zh - zh_classical - zh_min_nan - zh_yue - zu -

Static Wikipedia 2006 (no images)

aa - ab - af - ak - als - am - an - ang - ar - arc - as - ast - av - ay - az - ba - bar - bat_smg - bcl - be - be_x_old - bg - bh - bi - bm - bn - bo - bpy - br - bs - bug - bxr - ca - cbk_zam - cdo - ce - ceb - ch - cho - chr - chy - co - cr - crh - cs - csb - cu - cv - cy - da - de - diq - dsb - dv - dz - ee - el - eml - eo - es - et - eu - ext - fa - ff - fi - fiu_vro - fj - fo - fr - frp - fur - fy - ga - gan - gd - gl - glk - gn - got - gu - gv - ha - hak - haw - he - hi - hif - ho - hr - hsb - ht - hu - hy - hz - ia - id - ie - ig - ii - ik - ilo - io - is - it - iu - ja - jbo - jv - ka - kaa - kab - kg - ki - kj - kk - kl - km - kn - ko - kr - ks - ksh - ku - kv - kw - ky - la - lad - lb - lbe - lg - li - lij - lmo - ln - lo - lt - lv - map_bms - mdf - mg - mh - mi - mk - ml - mn - mo - mr - mt - mus - my - myv - mzn - na - nah - nap - nds - nds_nl - ne - new - ng - nl - nn - no - nov - nrm - nv - ny - oc - om - or - os - pa - pag - pam - pap - pdc - pi - pih - pl - pms - ps - pt - qu - quality - rm - rmy - rn - ro - roa_rup - roa_tara - ru - rw - sa - sah - sc - scn - sco - sd - se - sg - sh - si - simple - sk - sl - sm - sn - so - sr - srn - ss - st - stq - su - sv - sw - szl - ta - te - tet - tg - th - ti - tk - tl - tlh - tn - to - tpi - tr - ts - tt - tum - tw - ty - udm - ug - uk - ur - uz - ve - vec - vi - vls - vo - wa - war - wo - wuu - xal - xh - yi - yo - za - zea - zh - zh_classical - zh_min_nan - zh_yue - zu

Static Wikipedia February 2008 (no images)

aa - ab - af - ak - als - am - an - ang - ar - arc - as - ast - av - ay - az - ba - bar - bat_smg - bcl - be - be_x_old - bg - bh - bi - bm - bn - bo - bpy - br - bs - bug - bxr - ca - cbk_zam - cdo - ce - ceb - ch - cho - chr - chy - co - cr - crh - cs - csb - cu - cv - cy - da - de - diq - dsb - dv - dz - ee - el - eml - en - eo - es - et - eu - ext - fa - ff - fi - fiu_vro - fj - fo - fr - frp - fur - fy - ga - gan - gd - gl - glk - gn - got - gu - gv - ha - hak - haw - he - hi - hif - ho - hr - hsb - ht - hu - hy - hz - ia - id - ie - ig - ii - ik - ilo - io - is - it - iu - ja - jbo - jv - ka - kaa - kab - kg - ki - kj - kk - kl - km - kn - ko - kr - ks - ksh - ku - kv - kw - ky - la - lad - lb - lbe - lg - li - lij - lmo - ln - lo - lt - lv - map_bms - mdf - mg - mh - mi - mk - ml - mn - mo - mr - mt - mus - my - myv - mzn - na - nah - nap - nds - nds_nl - ne - new - ng - nl - nn - no - nov - nrm - nv - ny - oc - om - or - os - pa - pag - pam - pap - pdc - pi - pih - pl - pms - ps - pt - qu - quality - rm - rmy - rn - ro - roa_rup - roa_tara - ru - rw - sa - sah - sc - scn - sco - sd - se - sg - sh - si - simple - sk - sl - sm - sn - so - sr - srn - ss - st - stq - su - sv - sw - szl - ta - te - tet - tg - th - ti - tk - tl - tlh - tn - to - tpi - tr - ts - tt - tum - tw - ty - udm - ug - uk - ur - uz - ve - vec - vi - vls - vo - wa - war - wo - wuu - xal - xh - yi - yo - za - zea - zh - zh_classical - zh_min_nan - zh_yue - zu