פריץ האבר
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
פריץ האבר (9 בנובמבר 1868 - 29 בינואר 1934) כימאי יהודי-גרמני זוכה פרס נובל לכימיה לשנת 1918.
בשנת 1918, בעיצומה של מלחמת העולם הראשונה, קיבל פריץ האבר (שהיה יהודי מומר וכיהן כראש המכון לפיזיקה כימית ע"ש הקיסר וילהלם בברלין) את פרס נובל על פיתוח תהליך ההופך את החנקן שבאוויר לאמוניה. האבר הוגדר כמי "שהיטיב עם האנושות" על ידי פיתוח חומר גלם לייצור דשן. את התהליך הזה כינו בגרמניה "לייצר לחם מן האוויר".
האבר הגה את הרעיון ויצר את התשתית המדעית והמעבדתית לתהליך זה, אך קארל בוש היה זה אשר פיתח את התהליך מבחינה טכנולוגית והביא להגשמתו כתהליך כלכלי בקנה מידה תעשייתי. על תרומתו בפיתוח שיטות לעבודה בתנאי לחץ גבוה (אשר יושמו לאחר מכן גם בתהליכים נוספים) בעת שלבי התיעוש של תהליך ייצור האמוניה קיבל קארל בוש ב-1931 את פרס נובל.
פיתוח תהליך להפקת האמוניה על ידי קישור חנקן מהאוויר השפיע רבות על שני תחומים שונים ומנוגדים זה לזה:
- הגדלת מקורות המזון של האנושות על ידי ייצור ושימוש בדשנים.
- פיתוח וייצור חומרי נפץ וחומרים ללוחמה כימית. בין היתר הוא פיתח את החומר ציקלון בי ששימש להמתת היהודים בשואה.
האבר פתח את עידן הלוחמה הכימית המודרנית, כאשר שכנע את מפקדת הצבא הגרמני בזמן מלחמת העולם הראשונה להשתמש בגזים הרעילים כלור ופוסגן כנגד חיילי האויב. הוא אירגן את הייצור ואף היה אחראי ליישום הלוחמה הכימית בחזית. כאשר האנגלים עצמם פיתחו אף הם יכולת כימית כנגד הגרמנים ,פיתח האבר גז קטלני בהרבה: גז החרדל המשמש כנשק להשמדה המונית עד לימינו אנו בידי מדינות כגון סוריה .אשתו של האבר התנגדה לפיתוח הנשק הכימי ,התחננה בפניו שיחדל מכך ואף איימה להתאבד ,האבר לא שעה להפצרותיה -ואכן ,במאי 1905 היא התאבדה.למחרת היום חזר האבר להמשך עבודה על פיתוח כלי נשק כימיים.
אישיותו המיוחדת של פריץ האבר, השפעת עבודתו על חייו האישיים והעובדה שחלק מהמצאותיו נוצלו למטרות מלחמה, הרס והרג,גם כנגד בני עמו , מעמידות אותו למבחן ההיסטוריה ומעלות סוגיות ערכיות קשות באשר לניצול ידע מדעי כדי להיטיב עם האנושות או לחילופין להשגת מטרות שליליות.
האבר תמך בהחלטת האקדמיה הפרוסית למדעים להרחיק את איינשטיין משורותיה ונדהם כאשר האנטישמיות הגרמנית החלה להיות מופנית כנגדו , שכן הוא זיהה את עצמו כפטריוט גרמני קנאי. עם זאת, לאחר מכן ,בהשפעתו של איינשטיין עצמו ,הבין האבר כי לא יוכל לברוח מיהדותו והתכונן לעלות לישראל, אך נפטר קודם לכן[1]
[עריכה] קישורים חיצוניים
- ביוגפיה של פריץ האבר
- תמונות מחייו של פריץ האבר
- אבשלום אליצור על האנטומיה של השנאה המטאפיזית-ובתוך כך גם על האבר עצמו
הקודם: ריכרד מרטין וילשטאטר |
פרס נובל לכימיה 1918 |
הבא: ולטר נרנסט |