צבא ההצלה
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
צבא ההצלה הערבי היה צבא של מתנדבים ממדינות ערביות שהגיעו לסייע לערביי ארץ ישראל במלחמת העצמאות. על הצבא פיקד פאוזי קאוקג'י הלבנוני. צבא ההצלה היה יציר כפיה של הליגה הערבית ולא סר למנהיגותו של הוועד הערבי העליון. קאוקג'י היה יריבו של מפקד הכוחות הערביים באזור ירושלים עבד אל-קאדר אל-חוסייני, קרוב משפחתו של המופתי.
[עריכה] פעולות עיקריות
צבא ההצלה פעל בצפון הארץ. לפי מקורות ערביים מנה צבא ההצלה 3155 מתנדבים. התקפותיו על היישובים טירת צבי, סג'רה ורמת יוחנן נכשלו. פאוזי אל קאוקג'י סירב להחיש עזרה לכוחותיו של עבד אל-קאדר אל-חוסייני באזור ירושלים ותכנן מבצע בצפון שכמוהו לא הצליחו הערבים לעשות: כיבוש ישוב יהודי והשמדתו. יעדו היה קיבוץ משמר העמק נקודת מפתח בדרך לחיפה. בהתקפתו על הקיבוץ הפגיז אותו צבא ההצלה בתותחים אולם חברי הקיבוץ הדפו את ההתקפה וכוחות צבא ההצלה הונסו.
בעת מבצע חירם של צה"ל באוקטובר 1948, שהחל לאחר שמתקפת צבא ההצלה על מנרה נכשלה, הוכה צבא ההצלה על ידי כוחות צה"ל. מפקדתו של קאוקג'י בתרשיחא הותקפה על ידי כוחות צה"ל, לרבות חיל האוויר ונכבשה לאחר קרב עז, אולם קאוקג'י הצליח לברוח ממנה ונס יחד עם צבאו ללבנון ויותר לא שב לארץ.
