צהבת
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
צהבת (בלועזית: Jaundice) היא מצב שבו שוקע פיגמנט בשם בילירובין ברקמות. מצב זה מתרחש בשני מנגנונים אפשריים: עודף יצור של בילירובין או חסר בפינויו מן הגוף.
תוכן עניינים |
[עריכה] סיווג של סוגי צהבת
צהבת אינה מחלה אלא סימפטום, שיכול להתלוות למחלות רבות. מסווגים את הצהבות ע"פ הסיבה שגרמה לעודף הבילירובין.
[עריכה] עודף ביצור בילירובין
זוהי סיבה בעלת שכיחות נמוכה יחסית לצהבת. היא מתרחשת בעיקר באנמיות המוליטיות ובמספר תסמונות תורשתיות, ויכולה לנבוע גם משימוש בתרופות מסוימות כמו Rifampicin.
[עריכה] חסר בפינוי בילירובין
זוהי הסיבה השכיחה ביותר. יכולה לנבוע מפגיעה בתאי הכבד עצמם (אז תאי הכבד לא יהיו מסוגלים לפנות את הבילירובין מהדם, מפני שמספרם מועט או תפקודם מופרע) או מפגיעה בצינורות המרה המובילה לחסימה (אז תאי הכבד מפנים את הבילירובין כראוי, אולם המרה אינו יכולה לזרום ולכן הבילירובין דולף בחזרה לדם). חשוב לזכור שגורמים רבים מביאים לפגיעה משולבת, ושפגיעה חסימתית למשך זמן תביא לפגיעה תאית, משום שהמרה מכילה חומרים הרעילים לתאי הכבד.
[עריכה] פגיעה תאית (Hepatocellular Injury)
- דלקת כבד נגיפית (Viral Hepatitis)
- דלקת כבד על רקע רעלים
- רעלים אנדוגניים (המיוצרים בגוף עצמו): נחושת במחלת וילסון, גליקוגן במחלות אגירת גליקוגן.
- רעלים אקסוגניים (שמקורם מחוץ לגוף): אצטאמינופן, אתנול, רעלים שמקורם בצמחים.
- דלקת כבד אוטו-אימונית: נגרמת בשל תגובה חיסונית לא-תקינה של הגוף כנגד תאי הכבד.
[עריכה] פגיעה חסימתית (Cholestatic Injury)
מחולקת ע"פ מיקום החסימה ביחס לכבד.
- חסימה תוך-כבדית - חסימה של צינורות המרה הקטנים הנמצאים בתוך הכבד.
- חסימה חוץ-כבדית - חסימה של צינורות המרה הגדולים או של צינור המרה, הנמצאים מחוץ לכבד
- על רקע של גידולים
- על רקע לא-גידולי:
- אבני מרה (זוהי סיבה שכיחה ביותר לחסימה חוץ-כבדית)
- דלקת לבלב כרונית
- דלקת ראשונית צלקתית של דרכי מרה (Primary Sclerosing Cholangitis) - מחלה אוטו-אימונית
[עריכה] קישורים חיצוניים
מיזמי קרן ויקימדיה | ||
---|---|---|
![]() |
הבהרה: המידע בוויקיפדיה אינו מהווה ייעוץ רפואי.