קארל לווה
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יוהן קארל גוטפריד לֶווה (בגרמנית Johann Carl Gottfried Löwe, נכתב לעתים אף Loewe, 30 בנובמבר 1796 - 20 באפריל 1869) היה מלחין גרמני, זמר בריטון ומנצח. הלידר (השירים האמנותיים) שהלחין היו מוכרים בזמנו לרבים ואף זיכו אותו בתואר הבלתי הרשמי "שוברט של צפון גרמניה". אף הוגו וולף, מלחין הלידר המהפכן שכתב בסגנון הפוסט-רומנטי העריך מאוד את יצירתו של לווה. כיום יצירתו אינה מוכרת כמו בעבר, אך מבחר משיריו עדיין מבוצעים כיום מדי פעם.
[עריכה] קורות חייו
לווה נולד בלֶבֶּיִין ואת חינוכו המוזיקלי הראשוני קיבל מאביו. הוא היה נער מקהלה, ראשית בקתן ומאוחר יותר בהאלה, שם למד דקדוק. יפי קולו של לווה בא לידיעתה של מאדאם דה סטאל אשר דאגה לו לתמיכה כספית במימונו של ז'רום בונפרטה, מלך וסטפאליה דאז, תמיכה שאפשרה לו להתמיד בלימודי המוזיקה ואף ללמוד תאולוגיה באוניברסיטת האלה. תמיכה כספית זו פסקה ב-1813, עם עזיבתו של המלך.
בשנת 1820 עקר לווה לשטטין, שם עבד כנגן עוגב וכמנהל מוזיקלי בבית-ספר. בשטטין חיבר לווה את רוב יצירתו המוזיקלית, לרבות גרסה מולחנת לשירו הנודע של גתה "שר היער" (Erlkönig). יש האומרים כי שירו זה של לווה, משנת 1824, משתווה באיכותו לשירו של פרנץ שוברט שנכתב לאותו הטקסט ושזכה לפרסום רב ממנו פי כמה. לווה חיבר מוזיקה למילות שיריהם של משוררים חשובים נוספים, ביניהם פרידריך ריקרט, ויליאם שייקספיר ולורד ביירון (שיריהם של שני האחרונים - בתרגום לגרמנית). לווה הלחין אף מספר אופרות, אורטוריות ויצירות כליות.
בשנת 1821 נישא לווה לז'ולי פון יאקוב, אנשר נפטרה כשנתיים לאחר מכן, ב-1823. אשתו השנייה, אאוגוסטֶה לאנגה, הייתה זמרת מחוננת והשניים הופיעו יחד בביצועי האורטוריות שחיבר וזכו להצלחה רבה.
בהמשך חייו, התפרסם לווה הן כזמר והן כמלחין. לווה הופיע כזמר ברחבי אירופה בשנות הארבעים והחמישים של המאה ה-19. לבסוף, שב לווה לגרמניה ולאחר שנטש את משרותיו בשטטין בתום 46 שנות עבודה, עבר להתגורר בקיל, שם מת משבץ ב-20 באפריל 1869.
[עריכה] יצירתו
קארל לווה חיבר יצירות רבות בתחום המוזיקה הווקאלית, שהייתה קרוב ללבו מפאת היותו זמר; לווה הלחין חמש אופרות, מתוכן בוצעה רק אחת בשם "שלוש המשאלות" ("Die drei Wünsche") שלא זכתה להצלחה יתרה. כמו כן, חיבר 17 אורטוריות שרבות מהן כתובות לקולות גבריים ללא ליווי או בנגינת קטעי ביניים כליים בלבד, קנטטות ובלדות למקהלה. התמחותו הבלעדית של לווה במוזיקה הווקאלית הייתה הלחנת בלדות לקול ולפסנתר. לווה ניחן בחוש מיוחד לכתיבת מוזיקה לשירים סיפוריים. חוש זה אפשר לו לשלב בצורה מוצלחת סגנון לירי בסגנון דרמטי ובכך להשיג אחדות ושלמות.
בתחום המוזיקה האינסטרומנטלית חיבר לווה בעיקר יצירות קאמריות להרכבים שונים, ביניהן: שלוש רביעיות כלי קשת, שלישיית פסנתר, יצירה לקלרינט ולפסנתר שראתה אור לאחר מותו ומספר יצירות לפסנתר סולו.
