קולומבה
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
הקדוש קולומבה (7 בדצמבר 521 - 9 ביוני 597), איש כנסייה ומסיונר אירי, אשר סייע בהחדרת הנצרות לסקוטלנד ולצפון אנגליה.
קולומבה נולד במחוז דונגל באירלנד כבן למשפחה מיוחסת. מצד אביו היה דור חמישי ל"ניאל של תשעת בני הערובה", מלך אירי אגדי בן המאה ה-4, ואבי שבט או'ניל. הוא הפך לנזיר ועד מהרה עלה בהירארכיה הכנסייתית לדרגת כומר.
בשנת 560 היה מעורב בסכסוך עם פיניאן הקדוש על הזכות להחזיק בכתב יד מסוים, ולהעתיק ממנו. הסכסוך הוביל לקרב של קול דרם בשנת 561 אשר במהלכו נהרגו אנשים רבים. לכפרה על מיתות אלו הורתה הכנסייה לקולומבה לצאת ולהמיר לנצרות אנשים כמספר הנוצרים שהרג בקרב. בשנת 563 ייסד קולומבה מנזר באי איונה, שנמצא ממערב לסקוטלנד, ומשם ריכז את הפעילות המיסיונרית בסקוטלנד. ישנם סיפורים רבים על הניסים שחולל כאשר ניסה לנצר את עמה הפראי של סקוטלנד אשר נקרא אז "פיקטים".
סיפורו של קולומבה מהווה את האיזכור הראשון למפלצת מלוך נס. על פי הסיפור, בשנת 565 הוא נתקל בקבוצה של פיקטים אשר קברו אדם שנהרג על ידי המפלצת, וסייע להחיות את אותו האדם. בגרסה אחרת של הסיפור נאמר כי הוא הציל את האדם כאשר המפלצת התקיפה אותו, כאשר נופף מול המפלצת בצלב שהחזיק בידו.
יומו של קולומבה הקדוש הינו ה-9 ביוני, וביחד עם פטריק הקדוש ובריג'יד הקדושה הינו אחד משלושת הקדושים המגנים על אירלנד.
