קול ציון הלוחמת
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קול ציון הלוחמת. תחנת הרדיו המחתרתית של האצ"ל, וכלי ההסברה העיקרי והחשוב ביותר של המחתרת.
שידורי תחנת קול ציון הלוחמת החלו ב-2 במרץ 1939. באותו הזמן הייתה בארץ ישראל רק תחנת רדיו אחת, שפעלה משנת 1936, השתייכה לממשל המנדט הבריטי ושידרה באנגלית, ערבית ועברית.
בראשית פעולתה, החלה התחנה לשדר שלוש פעמים בשבוע, ושידוריה נפתחו במילים: "קול ציון הלוחמת, קול ציון המשתחררת, תחנת השידור של הארגון הצבאי-הלאומי בארץ-ישראל".
אנשי התחנה נאלצו לשדר בחשאי ובהחבא מחשש למעצר על ידי הבריטים, ועל כן היו השידורים קצרים ומיקומם השתנה תדיר. את פרטי השידור, כגון אורך הגל והשעה בה יתקיים, היו מפרסמים על כרוזים ברחובות.
התחנה התרכזה בפרסום הודעות מטעם ראשי האצ"ל, וכן במשדרי אקטואליה ופרשנות למיניהם. החומרים נכתבו על ידי אברהם שטרן, ד"ר י.ה. ייבין ודוד רזיאל, שאחותו אסתר הייתה השדרנית הראשונה.
ב-1941, כשנה לאחר הפיצול באצ"ל והקמת הלח"י, פרשו כמה מאנשי התחנה והקימו את קול המחתרת העברית.
