תחנת רדיו
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תחנת רדיו היא גוף העוסק בשידור קול לציבור הרחב. באופן מסורתי, תחנות רדיו שידרו באוויר בעזרת גלי רדיו דרך משדר ואנטנות. כיום, רבות מהתחנות משדרות דרך תשתית הטלוויזיה בכבלים, רשתות מקומיות, לווינים או האינטרנט.
שידור תוכניות בזמן אמת ידוע בתור שידור "חי". כשהשתפרו טכנולוגיות הקלטת הקול, נוצרה עלייה במספר התוכניות ששידרו חומרים שהוקלטו מראש. הזרם הנוכחי הוא אוטומציה של תחנות רדיו, חלקן פועלות ללא ניהול אנושי ישיר ומשתמשות בחומר מוקלט בלבד שמשודר בשליטת מחשב.
הפעלתה של תחנת רדיו המשדרת באמצעות גלי רדיו מחייבת קבלת רישיון, עקב מספרם המוגבל של התדרים המאפשרים פעילות זו.
[עריכה] תוכן השידורים
תחנת רדיו פועלת בערוץ שידורים יחיד או בערוצים אחדים המשדרים במקביל. בדרך כלל פועל כל ערוץ במשך כל שעות היממה וכל ימות השבוע, אך יש ערוצים ששידוריהם מוגבלים רק לחלק משעות היממה. כל ערוץ מתאפיין במדיניות שידורים משלו, שבאה לידי ביטוי בלוח השידורים המפורט שלו.
[עריכה] תחנות רדיו בישראל
ערך מורחב – שידור רדיו בישראל
עוד לפני קום המדינה פעלה בארץ ישראל תחנת הרדיו קול ירושלים, וכן פעלו תחנות רדיו מחתרתיות. לאחר קום המדינה שינתה תחנת "קול ירושלים" את שמה ל"קול ישראל", והיא תחנת הרדיו הממלכתית של ישראל, המשדרת בערוצים אחדים. למימון פעולתו של "קול ישראל" משמשים אגרת הרדיו והטלוויזיה שגובה רשות השידור מהתושבים וכן הכנסות מפרסומת.
בשנת 1950 הוקמה תחנת הרדיו הצבאית, גלי צה"ל, אך שידוריה מיועדים לכלל האוכלוסייה, ורק חלק קטן ביותר מהם עוסק בענייני צבא או פונה במיוחד לחיילים.
במהלך השנים החלו לפעול בישראל תחנות אחדות של רדיו פיראטי, כלומר תחנות רדיו שלא קיבלו רישיון לפעולתן. הבולטות שבהן היו "קול השלום" ו"ערוץ 7".
באמצע שנות ה-90 הוקמה הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו, והיא מעניקה זכיונות לתחנות רדיו אזוריות, שטווח השידורים של כל אחת מהן מוגבל לאזור מסוים בארץ. תחנות אלה מממנות את פעולתן מהכנסות מפרסומת.
