קפוצ'ין
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפוצ'ין | |
---|---|
![]() קפוצ'ין מצוייץ, C. apella |
|
מיון מדעי | |
ממלכה: | בעלי חיים |
מערכה: | מיתרניים |
מחלקה: | יונקים |
סדרה: | פרימאטים |
תת־סדרה: | קופים רחבי אף |
משפחה: | צבוסיים |
תת־משפחה: | קפוצ'ינים |
סוג: | קפוצ'ין |
מינים | |
קפוצ'ין לבן ראש (C. capucinus) קפוצ'ין לבן חזית (C. albifrons) |
|
שם מדעי | |
![]() |
קפוצ'ין (Cebus) הוא סוג של קוף ממשפחת הצבוסיים, שבתת סדרת קופים רחבי אף. שמם בא להם מצבעם, הדומה לברדס שנוהגים ללבוש חברי מסדר הקפוצ'ין של הכנסייה הקתולית. סוג זה הוא היחיד בתת-משפחת קפוצינים (Cebinae)
הקפוצ'ין נפוץ בהונדורס שבמרכז אמריקה ובמרכז דרום אמריקה (מרכז ברזיל, מזרח פרו ופארגוואי).
הקפוצ'ינים דומים, בקווים כלליים, לנזירים על שמם הם נקראים. גופם, ידיהם, רגליהם וזנבותיהם כולם כהים (שחורים או חומים), בעוד פניהם, צוואריהם וחזותיהם צבועים לבן. לראשם כיפה שחורה. התוואי המדויק משתנה ממין למין ובין הפרטים באותו המין. אורכם נע בין 30-56 ס"מ ללא הזנב - שאורכו דומה. משקלם מגיע עד 1.3 ק"ג.
כמו רוב קופי העולם החדש, הקפוצ'ינים הם שוכני עצים. הם יומיים, ופרט לשנת-צהריים הם מבלים את כל יומם בחיפוש אחר מזון. את הלילות הם מבלים בשינה על הענפים. דרישותיהם המועטות מביאות למגוון רב של סביבות מחייה. בין אויביהם הטבעיים - בזים גדולים, חתוליים ונחשים.
תזונתם של קופי הקפוצ'ין מגוונת יחסית לקרוביהם במשפחת הצבוסיים. הם אוכלי כל, הניזונים, בנוסף למזון מן הצומח (פירות, אגוזים, גרעינים וניצנים), גם מחרקים, עכבישים, ביצי ציפורים ובעלי חוליות קטנים. אלו מביניהם השוכנים סמוך למקווי מים ניזונים גם מסרטנים וצדפות, שאם שריונותיהם הם מפצחים באמצעות אבנים. לעתים הם פושטים על שדות ולכן הם נתפסים כמטרד על ידי אוכלוסיות אדם שכנות.
קופי קפוצ'ין הם מוחזקים, לעתים קרובות, כחיות מחמד, למרות שרוב מדינות העולם מטילות איסורים על הסחר בהם ולמרות שארגוני זכויות בעלי חיים טוענים שקופים אינם מתאימים לשמש כחיות מחמד. גני חיות וקרקסים מציגים קופים אלו לעתים קרובות.
תוכן עניינים |
[עריכה] מבנה חברתי
קפוצ'ינים חיים בקבוצות של עד 40 פרטים. הקבוצות האלו מורכבות מנקבות בעלות קרבת דם ומצאצאיהן, וממספר זכרים. לרוב הקבוצות נשלטות על ידי זכר אחד, שהוא בעל זכויות ההזדווגות הראשוניות. קופי הקפוצ'ין הם חיות טריטוריאליות, ונוהגים לסמן את מרכז הטריטוריה שלהם בעזרת שתן ולהגן עליה מפני פולשים. אזורים פריפריאלים של קבוצות שונות עשויים לחפוף זה לזה.
הנקבות ממליטות כל שנתיים, לאחר הריון של 160-180 יום. הולדות נתלים על חזה אימם כל עוד הם קטנים מספיק, ולאחר מכן הם נתלים על גבה. זכרים בוגרים משתתפים בגידול הצאצאים רק לעתים נדירות. הנקבות מגיעות לבגרות לאחר ארבע שנים, והזכרים לאחר שמונה. תוחלת חייהם בשבי מגיעה ל-45 שנים, ובטבע ל15-25.
[עריכה] תבונה
קופי הקפוצ'ין נחשבים לאינטיליגנטיים ביותר מבין קופי העולם החדש, ומשמשים לעתים קרובות כחיות מעבדה. המין קפוצ'ין מצוייץ ידוע במיוחד בשל השימוש ארוך הטווח שהוא עושה בכלים, אחת הדוגמאות היחידות של שימוש בכלים על ידי קופים שאינם הומינידים. לאחר שהם צופים בתוכיי מאקאו מפצחים אגוזי קוקוס בעזרת מקוריהם, יבחרו קופי הקפוצ'ין באגוזים הבשלים ביותר, יורידו את ראשו של הפרי וישתו את החלב. לאחר מכן, יתנהגו כאילו שוויתרו על הפרי וישליכו אותו, כשליבת האגוז עוד בתוכו. כשהפירות המושלכים יתייבשו, יקשיחו ויהפכו לשבירים מעט, יחזרו אליהם הקופים, יקחו אותם למשטח אבן ויפצחו אותם בעזרת אבנים, חלקן במשקל העולה על משקלם העצמי, כדי להגיע אל לב האגוז. הקופים הצעירים יביטו בקופים הבוגרים כדי ללמוד כיצד לבצע זאת.
בעונת היתושים, קופי הקפוצקין נוהגים לרסק מרבי רגליים ולמרוח אותם על גבם, כדי שישמשו כדוחה חרקים טבעי.
[עריכה] מודעות עצמית
כאשר מציגים להם מראה, קופי הקפוצ'ין מציגים התנהגות המעידה שהם באמצע הדרך בין ראיית הדמות כפרט נפרד, לבין זיהוי של עצמם. רוב החיות מגיבות לדמות המראה שלהן כפי שהן מגיבות לפרט אחר בן מינן שאינו מוכר להן. ניסוי הראה שקופי הקפוצ'ין אינם מגיבים למראה באותו אופן בו הם מגיבים לפרט זר.
בניסוי, הוצגו לקופים שלוש סיטואציות:
- פגישת קוף זר מאותו המין מצידו השני של מחסום שקוף
- פגישת קוף מוכר מאותו המין מצידו השני של מחסום שקוף
- מראה המציגה את השתקפותו של הקוף.
בתסריט 1, נקבות נראו מתוחות ונמנעו מקשר עין. זכרים הראו התנהגות תוקפנית. בתסריט 2, היו תגובות מתונות בלבד הן מצד הזכרים והן מצד הנקבות. בתסריט 3, נקבות הסתכלו לתוך השתקפות עיניהן והחוו תנועות ידידותיות, כמו מצמוץ שפתיים ונדנודים. זכרים יצרו יותר קשר עין מאשר עם קופים אחרים, זרים או מוכרים, אך הגיבו בסימנים של בלבול או מצוקה, כגון צווחות, התקפלות על הרצפה ונסיון לברוח מהחדר [1]
מיזמי קרן ויקימדיה | ||
---|---|---|
![]() |
[עריכה] הערות
1. ^ . Frans B. M. de Waal, Marietta Dindo, Cassiopeia A. Freeman, and Marisa J. Hall (2005). The monkey in the mirror: Hardly a stranger, PNAS 102 (32),