קרל גולדמארק

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

קרל גולדמארק (1830 - 1915), היה מלחין אוסטרי.

גולדמארק נולד בעיירה ההונגרית קסטלי למשפחה יהודית בת 20 נפשות. אביו היה חזן הקהילה היהודית בעיירה. גולדמארק החל ללמוד נגינה בכינור אצל מורים מקומים בעיירה. בשנת 1842 התקבל לאקדמיה המוזיקלית בעיר שופרון ובשנת 1844 נשלח על ידי אביו שהבחין בכישוריו,לוינה שם המשיך את לימודיו בכינור וקומפוזיציה.

מאורעות 1848 (אביב העמים) אילצו את גולדמארק להמלט מוינה. אחיו יוסף היה ממנהיגי ההתקוממות וגולדמארק נתפס ,נאשם בהסתה ונידון למיתה. ברגע האחרון קיבל חנינה והורשה לחזור לוינה.

גולדמארק עסק בהוראת נגינה בכינור, אחד מתלמידיו היה יאן סיבליוס. כמו כן עסק בביקורת מוזיקה ובהלחנה. האופרה הראשונה שהלחין הייתה מלכת שבא והיא זכתה להצלחה רבה. גולדמארק היה לדמות מוכרת בחיי המוזיקה של וינה וידיד אישי של יוהנס ברהמס. קרל גולדמארק נפטר בוינה בגיל 85.

[עריכה] יצירותיו של גולדמארק

גולדמארק חיבר 7 אופרות, 2 קונצ'רטי לכינור ותזמורת, מוזיקה קאמרית לכלים שונים (חמישיות,רביעיות,שלישיות וסונאטות), יצירות למקהלה ושירים.

2 יצירות בולטות מושמעות עד היום:

1) קונצ'רטו לכינור ותזמורת מס' 1 בלה מינור, אופוס 28 (1877). הקונצ'רטו הזה הנו אחד האהובים על יצחק פרלמן ובצוע שלו לקונצ'רטו יצא על גבי תקליטור המכיל בנוסף את הקונצ'רטו לכינור ותזמורת של אריך וולפגנג קורנגולד.

2) סימפונית "החתונה הכפרית" ,אופוס 26 (1878). זו סימפוניה בחמישה פרקים:

• תהלוכת החתונה-נושא עם ואריאציות
• שירת הכלה
• סרנאדה
• בתוך הגן
• מחול כפרי