רבייה
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
בביולוגיה, רבייה היא תהליך בו יצור חי מעמיד דור חדש של צאצאים.
תוכן עניינים |
[עריכה] סוגי רבייה
ישנם שני סוגי רבייה:
[עריכה] רבייה אל-זוויגית
רבייה אל-זוויגית (או אל-מינית) היא תהליך ביולוגי שבו יצור יוצר העתק של עצמו הזהה לו מבחינה גנטית (למעט מוטציות), מבלי שיהיה מעורב בתהליך חומר גנטי מיצור אחר. דוגמאות:
- רביית בתולים, התפתחות של ביצית לתא חי ללא הפריה חיצונית. ישנו דמיון בצורת ההתפתחות של יצורים המתרבים ברביית בתולים ליצורים המתרבים ברבייה מינית. בשני הסוגים הביצית נוצרת בשחלות, זו גם הסיבה שמטבע הדברים רביית בתולים אפשרית רק אצל נקבות.
- הנצה - בשיטת ההנצה מתרבים בעלי החיים הנבוביים (הם יכולים להתרבות אף ברבייה זוויגית). בשיטה זו צומח מעין ניצן על אותו נבוב וכשהוא מוכן לכך, הוא ניתק מ"אימו" והופך עצמאי (כבהידרה), או שמתפתחת מושבה (כבאלמוגים).
- מיטוזה - רוב האורגניזמים החיים בעולם, ובכללם תאי גוף האדם, מתרבים על ידי מיטוזה (השתנצות, חלוקה) המתבצעת בתא בודד. תחילה המידע התורשתי המורכב ממולקולת ה-DNA מוכפל ולאחר מכן שאר התא מתחלק לשני תאי-בת זהים.
- רבייה וגטטיבית - על ידי ייחורים, שלוחות, הברכה וחוטרים.
[עריכה] רבייה זוויגית
רבייה זוויגית (או מינית) היא רבייה באמצעות התלכדות של שני תאי מין (גמטות) לתא אחד אשר תכונותיו מורכבות מתכונות שני תאי המין. ברבייה זוויגית לאורגניזם החדש שני הורים: זכר ונקבה. תא מין נוצר באמצעות רבייה אל-זוויגית יחודית בשם מיוזה ("חלוקת הפחתה"), בה מתחלק התא כמו במיטוזה אך לאחר מכן מוסיפים תאי-הבת ומתחלקים חלוקה נוספת ללא הכפלת המידע התורשתי בהם, כך שבתאים אלו ישנו רק חצי מן החומר התורשתי של אותו זן. תאי המין נפגשים ומתרחשת הפריה, שהיא תהליך בו מועבר המידע התורשתי לאחד מתאי המין כך שבאותו תא ישנו מלוא החומר התורשתי של אותו הזן. לאחר ההפריה נוצר תא מופרה (זיגוטה) המתחלק פעמים רבות (בחלוקת מיטוזה) עד שנוצר עובר (בבעלי חיים) או זרע (בצמחים) המתפתח עד לבגרות.
[עריכה] רבייה זוויגית מול רבייה אל-זוויגית
מספר הפרטים באוכלוסייה של אורגניזמים בעלי רבייה אל-זוויגית נוטה לעלות באופן מעריכי. אולם כולם בעלי פגיעות דומה מפני שהם תלויים במוטציות לשינויים בחומר התורשתי שלהם (DNA). אורגזניזמים בעלי רבייה זוויגית, לעומת זאת, מולידים פחות צאצאים, אלא שריבוי הגיוונים הגנטיים שלהם מחשל אותם מפני מחלות.
בטבע אפשר להיתקל גם באורגניזמים בעלי יכולת בחירה בין רבייה זוויגית לחד-זוויגית בהתאם לנסיבות. ביניהם אפשר למנות כנימות, ריריות, שושנות-ים וסוגים שונים של צמחים. כאשר שוררים תנאים סביבתיים אוהדים, ניתנת עדיפות לרבייה אל-זוויגית המנצלת את התנאים המיטיבים כגון היצע מזון בשפע, מחסה הולם, אקלים רצוי, היעדר מחלות, רמת חומציות אופטימלית (PH) או שילוב מתאים של צרכים קיומיים אחרים. אוכלוסיות כאלה, המתרבות באופן אל-זוויגי, גדלות באופן מעריכי תוך כדי ניצול מירבי של מלאי המשאבים.
משהתרוקנו מקורות המזון, האקלים השתנה לרעה, או שלהישרדות הפרט נשקפת סכנה משינוי עוין כלשהו בתנאי המחייה, פונים אורגניזמים אלו לרבייה זוויגית. רבייה זוויגית מבטיחה בתורה ערבוב של מאגר הגנים של המין. השוני המצוי בצאצאים של רבייה זוויגית מקנה להם כושר הישרדותי עדיף בתנאים החדשים, ומאפשר את פעילותו של מנגנון ההסתגלות הסלקטיבי. נוסף על זאת, רבייה זוויגית בדר"כ מביאה לידי יצירת שלב חיים שמסוגל לשאת את התנאים שמסכנים את צאצאיהם של יצורים אל-זוויגים. זרעים, נבגים, ביצים, גלמים, כיסתות או שלבי "תרדמת" אחרים של רבייה זוויגית מבטיחים את הישרדותם של האורגניזמים בתנאים עויינים, על ידי כך שהם מאפשרים להם להמתין עד חלוף הזעם ולהתאושש חזרה לכשהתנאים ישתפרו.
[עריכה] רבייה אצל דגים ודו-חיים
אצל הדגים והדו-חיים, בניגוד לרוב בעלי החיים, הרבייה מתרחשת מחוץ לגוף האם. הנקבה מפרישה מאות תאי ביצה למים, והזכר מפריש עליהם את הזרע. ההפריה מסוג זה יכולה להתרחש בכמה דרכים:
- לפי להקות - הזכרים והנקבות של הלהקה, שוחים יחד ומטילים למים את תאי הזרע והביצית וכך הגמטות המשתתפות בהפריה שייכות לאותה להקה.
- לפי טריטוריות - הזכר קובע לו טריטוריה ומזמין את הנקבה אליו. ביציות שיופרו בטריטוריה שלו, יופרו מזרעו.
- לחיצה - בשיטה זאת הזכר לוחץ על הנקבה (פיזית) והיא, כתגובה מטילה ביציות. הזכר מייד מטיל זרעים.
[עריכה] קישורים חיצוניים
- רבייה אתר לימודי של מט"ח
