זרע (בוטניקה)
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
בבוטניקה, זרע הוא איבר המשמש חלק ממנגנון הרבייה של הצמחים.
הזרע הוא אחת מבין צורת הרבייה של צמחים, יחד עם נבגים, שלוחות, נצרים, ברוט, וכו'; ברם, בשונה משאר הדרכים האלה, הזרעים קיימים אצל צמחים המתרבים רבייה זוויגית. הזרע נוצר בתוך הפרי לאחר הפרייתה של השחלה על ידי האבקנים. דרך זו נחשבת לצורת ריבוי המפותחת יותר מבחינה אבולוציונית ומתבצעת אצל צמחים המכונים "מכוסי זרע".
החלק המרכזי של הזרע הוא העובר, המתחלק לשורשון ולנצרון. על פי רוב יתווספו אליו גורמים שיסייעו לו, אם לבקיעתו, להזנתו בתחילת דרכו, להגנתו, להתאמה לתנאי סביבה שונים וקשים (לתנאי בצורת, הצפה וכיו"ב).
לזרעים דרכים רבות ושונות להתפזרות בסביבה. לחלקם יש ציצות שערות, המסייעות להנשאות ברוח. לחלקם כושר ציפה מעולה ואי-חדירות למים, המסייעים להם להגיע לאזורים שונים בשטפונות ועל פלגי מים. זרעים אחדים נובטים אך ורק לאחר שריפות (ובכך מועילה לעתים שריפה טבעית להתחדשות צמחייה).
זרעים אחרים נכנסים לתרדמה ונובטים רק לאחר תהליכים ממושכים הנמשכים זמן מה, היכול להגיע לשנים רבות. התרדמה מעניקה זמן נוסף לפיזור הזרעים והם עשויים להתעורר ממנה עקב שינויים פנימיים או סביבתיים. זרעים רבים נמצאים בתוך פירות או ענבות, אשר נאכלים בחשק רב על ידי בעלי חיים שונים, ולאחרים יש קוצים ו"ווים" שבעזרתם הם נצמדים לבעלי חיים ומופצים באמצעותם לאשר יגיעו. זרעים מסוימים נובטים רק לאחר תהליכי עיכול המתרחשים בקיבתו של בעל חיים מסוים (בעיקר עופות), דבר המבטיח טווח נדידה משמעותי.
