רגע עם דודלי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

יש לך הודעות חדשות (השווה לגרסה הקודמת).

רגע עם דודלי הייתה תוכנית טלוויזיה מקורית לילדים של הטלוויזיה החינוכית ששודרה במשך 6 שנים (1975 - 1981) ולאחר מכן בשידורים חוזרים רבים, וזכתה לפופולריות רבה בקרב ילדי הארץ בשנות השבעים והשמונים. הסדרה (למעט פרק אחד) צולמה בשחור-לבן.

בתוכנית השתתפו השחקנים שלמה ניצן בתפקיד דודלי, בעל חנות מכולת, ציפי מור בתפקיד רגע (בובה שהפכה לילד) וספי ריבלין בתפקיד פיסטוק, וכן השתתפו ילדים שחקנים, אשר חזרו בחלק מן התוכניות. רוב התוכניות התרחשו בחנות המכולת עצמה, אף כי לשכונה היה חלק חשוב בעלילה, והיא היוותה גם אתר צילומים. דמות נוספת שהייתה בתוכנית הוא "חביתוש", בובה מכנית גדולה, שבסיסה חבית, ואשר יכולה לדבר ולהתנועע כל עוד מקפידים למתוח את הקפיץ במנגנון שלה בעזרת מפתח.

התוכנית כללה גם קטעי אנימציה קצרים שהיו בנויים סביב דמותה של ציפור גדולה, וכן פינה בשם "החבורה העליזה" - קטעי אנימציה משולבים בצילומים, כל אחד בן 6 דקות, שיובאו מארצות הברית ודובבו לעברית^[1]

התוכנית נועדה לחנך את הילדים בנושאים כמו חברות ועזרה הדדית וליצור אצלם ידע בנושאים שונים כגון תקשורת, הבדלים בין עולם המבוגרים לעולם הילדים ועוד.

רוב הפרקים צולמו בשחור לבן באולפני הטלוויזיה החינוכית ברמת אביב. הפרק "נמל" הוא היחיד שצולם מחוץ לאולפן ובצבע. בתחילת שנות ה-80 רכשה החינוכית ניידת שידור שאיפשרה לה לראשונה להקליט ולשדר בצבע, אולם המכשור בתוך האולפנים אפשר צילום בשחור-לבן בלבד. הפרק "נמל" צולם מחוץ לאולפן ולכן ניתן היה לצלמו בצבע. תוכנית ההמשך בבית של פיסטוק כבר צולמה בצבע החל מעונתה השנייה לאחר שדרוג הציוד באולפני הטלוויזיה החינוכית בשנת 1982.

[עריכה] פרקי הסדרה ותאריכי שידורם הראשון

דודלי רגע ומי עוד (פרק ראשון) - ילדים באים לבקר אצל דודלי. הוא מגלה להם את סוד ההפתעה שבקופסה: זוהי בובה-על-חוט בדמות ילד. בחלומו של דודלי קם הילד לתחייה והוא מקבל את השם "רגע". רגע לומד להכיר את החנות של דודלי ועוד דברים רבים אחרים. אדון ששון בונה נדנדה מחבית וסבתא מונה מספרת מעשיה באפרוח שרוצה לצאת מן הביצה. שודר ב-27/10/1976

זה עם זה - רגע מתעורר בבוקר ומוצא את בגדיו לפי הציורים שצייר לו אמש על הלוח. במשחק עם דודלי לומד רגע שקל יותר למצוא דברים כשהם מסודרים. מר אליהו, עולה חדש, רוצה לפתוח בקבוק , אך אין לו פותחן, אבל רגע עוזר לו לפתור את הבעיה. בעזרת כמו-כמו הבובה לומד רגע "מה-כמו מה" וגם שומעים את סיפור הברווזון מפי צעצועים בעלי-חיים. שודר ב-3/11/1976

גם רגע בונה בית - רגע רוצה לגור בבית משלו ובסופו של דבר מחליט לגור בחצר. הוא לומד כי בגלל הגשם והרוח, אדם צריך לגור בתוך בית. אדון ששון מספר על האיגלו של האסקימואים ועל האוהלים של הבדואים. עם רדת הלילה חוזר רגע אל דודלי - ושניהם חדים חידות מצחיקות זה לזה. שודר ב-10/11/1976

סימנים במקום מילים - דודלי צרוד ולכן אינו יכול לדבר. בעזרת סימנים קוליים ומצוירים מבין רגע את מה שדודלי רוצה לומר לו. גם פיסטוק מנסה לדבר בצלילים אך לא מבינים אותו, כי הוא אינו משתמש בסימנים מוסכמים. דודלי מספר לילדים סיפור בלי מילים. שודר ב-17/11/1976

כך קונים וכך מוכרים - היום דודלי עסוק מאד. חנותו מלאה בקונים. אבל דודלי לא רק מוכר, אלא גם קונה סחורה. גם רגע רוצה למכור דברים, למשל: נעליים, משקפיים, עוגות, פלאפל, ועוד. הוא וחבריו משחקים בסופרמרקט, שוקלים, אורזים, עורכים חשבונות ומשלמים. גם פיסטוק בא לחנות, מודד, שוקל, ואורז, אך לא תמיד עושה זאת בהצלחה. שודר ב-29/12/1976

גולו גלגלים - רגע עוזר לדודלי בחנות ומגלה כי בעזרת הגלגל אפשר להזיז, להרים ולדחוף דברים ביתר קלות. אליהם מצטרפים חברים ויחד לומדים על גלגלים וגלגלות. פיסטוק מגלה בדרכו שלו אילו גלגלים אינם מתגלגלים. שודר ב-26/1/1977

בואו נדבר - רגע לומד שצריך לדבר באופן ברור כדי שיבינו מה הוא רוצה, או את ההסברים שלו לגבי מה שהוא עושה. שודר ב-26/1/1977

מה הבעיה - הענף שעליו תלויה הנדנדה נשבר ויש לתקן אותו. חבריו של רגע, יחד עם פיסטוק, יורם ודודלי, תורמים לפתרון הבעיה. שודר ב-9/2/1977

כאשר אנחנו יחד - רגע מתעורר מאוחר, אבל דודלי אינו כועס, ועושה את העבודה במקומו אמא מזהירה את דנה לא לשחק בכדור בתוך הבית, אך דנה ממשיכה ושוברת אגרטל. אמא כועסת, אך יחד עם זאת, כמובן אוהבת את דנה. לרגע לדודלי, לילדים ולשכנים טוב להיות ביחד הן בשעת דאגה והן בשעת שמחה. שודר ב-18/10/1978

עם עוד מישהו - רגע מתערב בשיחת טלפון של דודלי המדבר עם הספק אפרים אך מתברר כי שיחה משולשת בטלפון אינה מובנת. לרותי יש בובה. לנחמה אין בובה- אבל יש עגלה. שתי הילדות לומדות לשתף פעולה במשחק בגינה. רגע ודודלי והילדים ממחיזים את הסיפור "אליעזר והגזר"^[2]. בזכות חלוקת תפקידים מסודרת ומשיכה משותפת ומתואמת מצליחים סוף-סוף לשלוף את הגזר. שודר ב-25/10/1978

גם אני יכול - רגע רוצה לעזור לדודלי בעיסוקיו בחנות. הוא מנסה לצקת דבש לצנצנות קטנות אך איננו מצליח. רגע גם מנסה לטפל בדנה הקטנה, אך גם דנה רוצה לעשות את הדברים בעצמה. רגע מגלה שדודלי אינו יודע לקרוא רוסית וגם לא לתקן קצר חשמלי, ומתפעל מן הגילוי שיש קטנים שיכולים לעשות דברים בעצמם ויש מבוגרים שאינם יכולים לעשות כל דבר בעצמם. בערב מספר דודלי לרגע מעשה ב"זנבנם" שלמד בעזרת משפחתו להיתלות לבד בזנבו. שודר ב-1/11/1978

דודלי תמדוד לי - רגע וחבריו מחליטים להתקין את הרגל החסרה לשולחן יום-ההולדת. אחרי ניסיון לא מוצלח בהרכבת "רגל מקוביות" הם מודדים בעזרת קוביה אחת קרש ומקבלים את הגובה המתאים. רגע גם מתנסה במדידת אורך שונה של חבלים, כדי לתלות עליהם קישוטים. לדנה יש בעיה של כיסוי שטח השולחן ופותרת אותה בעזרת שני גליונות ניר-עתון. פיסטוק הכין זר, אך טעה במדידת היקף ראשו- על כן הוחלט לחגוג את יום ההולדת לחביתוש - שהזר מתאים בדיוק לו. שודר ב-13/12/1978

ממה עושים דברים - לרגע והילדים יש סירות עשויות מחמרים שונים. הם משיטים אותן בגיגית מים ובעזרתו של דודלי וכמו-כמו הם מגלים את תכונות החומרים הגורמים לעצמים השונים לצוף או לשקוע. לפיסטוק יש חבר חדש - דג. רגע ופיסטוק מנסים למצוא לו "מקום מגורים" מתאים: שיהיה בלתי חדיר למים, שקוף, מוצק, לא מתכופף, ולא מתכווץ. דודלי והילדים אופים עוגה ומגלים יחד מה קורה לחמרים ( קמח, סוכר, ביצה, מרגרינה וכו'), כשבוחשים, לשים, מקציפים ואופים בתנור. שודר ב-20/12/1978

איפה המפתח - פיסטוק לקח את המפתח של חביתוש כדי למתוח את עכבר הצעצוע שלו ומחביא אותו בחול; כדי למצוא אותו שוב הוא קובע לו סימנים בולטים בשטח. בינתיים מגלים דודלי ורגע שחביתוש "משותק". בלי המפתח אי אפשר למתוח את הקפיץ במנגנון שלו, והוא אינו יכול לדבר ולשיר. דודלי שולח את רגע אל אדון ששון ומצייד אותו במפה מצויירת שמראה לו את הדרך. שודר ב-27/12/1978

שברו את הכלים - רגע וחבריו מגלים שבגרוטאות אפשר לעשות שימוש חדש. הם ממציאים להם משחקים כיד הדמיון הפורה עליהם: מכונת תפירה משמשת אניה; משפך - רמקול; מטחנת בשר - משאבת דלק ועוד... בהשתתפות הציפור המצויירת ובליווי שיר "הגרוטיאדה" מטיס רגע - הטייס את החבורה "לירח". שודר ב-17/1/1979

סוודר קרטיב תירס חם - גב' רחל עורכת בחנותו של דודלי את קניותיה בהזדמנות זו אנו לומדים מניין באים המצרכים השונים: הביצים- מן הלול, התפוזים-מן הפרדס, הצמר- מן הכבשה וכו'.. אך דודלי אינו מסתפק בהסבר המילולי, אלא עורך איתנו סיור אמיתי בלול, במכון החליבה, ובפרדס. גם פיסטוק מחליט לעשות לו חנות , אך מתעלם מן הצורך להזמין את המצרכים ממקום הייצור שלהם. פיסטוק משוכנע כי יוכל להצמיח תירס בעציץ, לסרוג סוודר מכבשה וכו'. שודר ב-24/1/1979

מי ראה מי שמע - המודעה, העיתון, הרדיו והטלוויזיה הם מכשירים אשר בעזרתם ניתן להפיץ מידע או לשתף אחרים באותה אינפורמציה, אותה התנסות או אותו אירוע. "מוקי הכלב של דנה אבד - מי שימצא נא להודיע מיד"- מודעה זו מתפרסמת בעזרת כל אמצעי התקשורת האמורים, רגע ודנה מציירים, כותבים ותולים מודעות בחנות ובמקומות שונים בששכונה; אדון ששון מדפיס מודעה בעיתון - אך הכלב עדיין לא נמצא. לאחר שמודיעים על האבידה באמצעות הטלוויזיה - מופיע פיסטוק, אשר קרא ושמע את כל הפרסומים וזיהה את מוקי האובד ומחזירו בריא ושלם לדנה. שודר ב-21/2/1979

השכונה שלנו - בשכונה אין מגרש משחקים, לכן משחקים רגע וחבריו בתוך החנות. דודלי מציע להם לשחק במקום אחר, אבל השכנה מבקשת לא להעיר את תינוקה, הגנן- לא לדרוך על הדשא, שמש בית הכנסת - לא להפריע למתפללים. כדי לפתור את בעית הילדים מכנס דודלי אספת שכנים. פיסטוק מציע פתרונות מעניינים אבל לא ניתנים לביצוע, לבסוף מחליטים לפנות את מגרש הגרוטאות וכולם - הקטנים עם הגדולים בונים שם מגרש משחקים. שודר ב-10/8/1979

למה ומדוע - רגע מוצא שלושה צבים ומסתיר אותם בקופסא. חבריו מנסים לנחש מה יש בה, אך אינם מצליחים, ורק בעזרת שאלות מדויקות וחכמות הם מגלים את הסוד. בין פיסטוק לחביתוש נופלת אי הבנה: פיסטוק משוכנע כי בשכונה מסתובבות חיות מסוכנות, אך מתברר כי הכוונה למשפחת צבים. אבד המפתח של החנות ורק אחרי דרישה וחקירה מגלים את מקום המפתח וגם את הבעלים האמיתיים של משפחת הצבים. שודר ב-16/12/1979

מים מים - רגע תוהה ולומד מניין באים המים לברזים. הוא עושה הכרה עם הצינור הראשי ועם הצינורות בתוך הקיר, ויוצא עם דודלי אל מגדל המים. המים בשכונה נפסקים עקב תקלה בצינור הראשי. מתברר כי כולם סובלים עקב הפסקת המים; בני האדם, בעלי החיים, והצמחים. פיסטוק מחליט שלא צריך להתרחץ, לצחצח שיניים וכיוב'. אך בינתיים מתקנים את התקלה ושוב יש מים. שודר ב-30/9/1980

לקרוא ולכתוב - לאחר האזנה לסיפור רובינזון קרוזו שמספר דודלי, מחליטים רגע וחבריו לשחזר את חייו על האי הבודד. במהלך "חייהם" על האי הם לומדים את היתרונות שבמידע כתוב בכך שאין צורך לזכור דברים בע"פ, ושאפשר להעביר בעזרתו מסרים מורכבים גם למרחקים גדולים ובתפוצה גדולה. ההודעה בבקבוק שהם שולחים מגיעה לידיו של פיסטוק שמחליט להחלץ לעזרת הלכודים על האי. שודר ב-23/4/1981

נמל - דני הוא רב חובל ומגיע אל דודלי לביקור. הילדים עורכים לו קבלת פנים ושואלים אותו הרבה שאלות. דני מסביר להם על עבודתו כרב-חובל, על ארצות, כלי- תחבורה ושימושם, באוויר ובים. דני מזמין את דודלי ורגע לביקור בנמל. הם נוסעים לנמל חיפה שטים בסירה מבקרים במחסנים ומגיעים אל האוניה של דני שם הם מתארחים ומבקרים בחדרי המכונות במטבח ובסיפון ובחדרי - המגורים. צולם בצבע. שודר ב-14/10/1981

זהירות מונעת אסון - צובעים את החנות של דודלי ולומדים להיזהר ממסמרים ומזכוכיות כדי שלא להיפצע. רגע מחליט להכין ארוחת בוקר אך גם במטבח צריך להיזהר בעת הדלקת הגז, חיתוך הירקות או הכנסת התקע של החשמל. רגע נפצע מחוסר זהירות והולך למרפאה עם פיסטוק ודודלי. שודר ב-23/12/1981

רגע עם "ציפקישפורים" - ספיישל פורים עם כל הדמויות מתכניות הילדים לגיל הרך המציגים יחד את מגילת פורים. בגתן ותרש (ספי וישראל) מנהלים את ההצגה (כמובן בדיוק על פי המגילה). אחשוורוש (הלא הוא קישקשתא) בוחר לו את אסתר המלכה (ציפי שביט). מרדכי היהודי (רגע) אינו כורע ואינו משתחווה בפני המן (חביתוש). ובעוד נודדת שנתו של המלך אחשוורוש מתברר כי אכן חייו ניצלו הודות למרדכי שראוי לפרס. הפרס הוא בגד וסוס מלכותיים. וכך, בתהלוכה עליזה תוך שמחה וצהלה אנו מסיימים את המגילה. שודר ב-2/3/1980

בתחילת שנות השמונים הוחלט ליצור ל"רגע עם דודלי" סדרת בת בשם "בבית של פיסטוק" שהייתה ההפקה הראשונה של הטלוויזיה החינוכית הישראלית בצבע, וכן סדרת הבת הראשונה בטלוויזיה החינוכית הישראלית, כיכבו שתי דמויות בלבד: רגע ופיסטוק. תוכנית זו צולמה רובה ככולה באולפן שהיה ערוך בתור תוכו של הבית של פיסטוק.

בשנת 2006, כאשר חגגו 40 שנה להקמת הטלוויזיה החינוכית - התוכנית "רגע עם דודלי" זכתה בתואר התוכנית האהובה ביותר.

[עריכה] הערות שוליים

^ מאתיים ושישים קטעים כאלה הופקו בארצות הברית ב-1963 ונקראו שם The Funny Company.
^ סיפור בחרוזים שקיים בשפות שונות בגרסאות שונות. הנוסח העברי נכתב בידי לוין קיפניס.