רזי ברקאי
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
רזי ברקאי (נולד ב-1949, ב-חולון), איש תקשורת ישראלי.
הגיש את תוכנית האקטואליה הפופולרית של רשת ב', "הכל דיבורים".
כיום הוא מגיש בגלי צה"ל את התוכנית "מה בוער".
נשוי לדבורה, אב לבן ובת. בעל תואר ראשון במדע המדינה, בעל תואר ראשון בפילוסופיה ותואר שני בתקשורת. אביו היה מפקד תל אביב מטעם ההגנה. למד בפנימיה הצבאית בחיפה, שם סיים את לימודיו בבית הספר הריאלי. ב-1966 נהרג אחיו הבכור, צחי, שהיה מבוגר ממנו בשנתיים, בעת שירותו הצבאי כצנחן, בתרגיל שנערך במהלך קורס קצינים שבו השתתף. ברקאי התגייס לגדוד בו שירת אחיו, ועשה את אותו המסלול, כולל קורס קצינים.
ב-1970 השתחרר מצה"ל. עבד תקופה קצרה בדפוס של עיתון דבר. ב-1971 החל לעבוד בקול ישראל. תחילה שימש כתב לענייני בריאות ורווחה, בהמשך היה כתב לענייני חברה וחינוך, אחר-כך ערך את יומן השבוע. ב-1977 מונה לכתב קול ישראל בכנסת. עד 1983 היה ראש הדסק המדיני, ובשנה זו היה לשליח הרדיו בוושינגטון.
ב-1986 שב לארץ ומונה לתפקיד כתב לענייני מפלגות. ב-1989 מונה למגיש התוכנית הכול דיבורים, שאותה ייסד, ערך והגיש. במסגרת התוכנית שודרה חידת חמיצר, חידון ידע המבוסס על אסוציאציות. בתוכניתו שבר מנחם בגין את שתיקתו רבת השנים, והסכים להתראיין לרגל 25 שנה להחלטת המדינה להעלות את עצמותיו של ז'בוטינסקי. היה האחרון שראיין את יצחק רבין, בראיון בגלי צה"ל, שבו נשאל רבין על הסיכונים מפני פגיעה בו (רבין השיב: "אני לא פוחד"). ברקאי היה העיתונאי הראשון שראיין את לאה רבין, בגלי צה"ל, בבוקר שאחרי רצח רבין.
ב-1993 פרש ברקאי מקול ישראל, והחל לשדר את התוכנית ערוץ 1 בערוץ הראשון. אחרי שבע תוכניות הודיע על התפטרותו, ועבר לגלי צה"ל. בגלי צה"ל הגיש תוכנית חדשות בשם: שעה לפני, ואת יומן הערב. ב-1995 החל לשדר את תוכנית הבוקר "מה בוער?".
ב-1997 מונה למנחה התוכנית תיק תקשורת בערוץ השני. ב-1998 החל שוב לשדר תוכנית יומית בגלי צה"ל, "מה בוער?".
[עריכה] קישורים חיצוניים
- ביוגרפיה קצרה באתר nfc