רחוב יפת
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
רחוב יפת הוא אחד הרחובות הראשיים של יפו הקרוי על שמו של יפת בנו של נח, מייסד העיר על פי אחת האגדות. הרחוב היה בעבר דרך שהקיפה את חומות יפו העתיקה אשר לאחר הריסת החומה וצמיחת העיר, הפכה לרחוב מסחרי מרכזי. הדרך חיברה בעבר בין יפו לעזה וכיום הרחוב מקשר בין כיכר השעון לעיר בת ים (ממשיך לרחוב בלפור). הדרך הייתה אחת מ-3 דרכים שיצאו מיפו לערים מרכזיות במקביל לדרך שכם (כיום רחוב רזיאל ובהמשכו רחוב אילת, דרך תל אביב-יפו ודרך בגין) ודרך נוספת לירושלים דרך רמלה (כיום רחוב עולי ציון ודרך בן צבי).
לאורך רחוב זה מספר אתרים חשובים (מצפון לדרום):
- כיכר השעון
- מאפיית אבולעפיה - נוסדה ב-1879
- שוק הפשפשים ממזרח לרחוב
- הסניף הראשון של בנק אנגלו-פלשתינה שהוקם ב-1903
- בית העולים שאכסן עולים יהודים שהגיעו לנמל יפו
- בית החולים הצרפתי על שם המלך הצרפתי סנט לואי שעמד בראש מסעי הצלב
- הכנסייה המרונית - כנסייה שהוקמה על ידי נוצרים לבנוניים
- גן השניים
- בית העלמין היהודי
הרחוב הוא גבולה המערבי של יפו העתיקה ושכונת עג'מי.