רטוריקה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

יש לך הודעות חדשות (השווה לגרסה הקודמת).

ערך זה זקוק לעריכה, על מנת שיתאים לסגנון המקובל בוויקיפדיה.
לצורך זה ייתכנו סיבות אחדות: פגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים, סגנון הטעון שיפור או צורך בהגהה. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה שלו.

רטוריקה היא אמנות השכנוע באמצעות השפה, והיא מתארת את האמצעים בהם יכול אדם להשתמש כדי להעביר רעיון מסוים בדרך המתאימה ביותר לשכנוע בן שיחו. רטוריקה היא אחת משלושת המדעים החופשיים המקוריים (הטריוויום), יחד עם דקדוק ודיאלקטיקה שנחשבו בימי הביניים לחומר הלימוד ההכרחי עבור אדם חופשי.

בזמנים עתיקים ובימי הביניים, הדקדוק נחשב לשימוש נכון בשפה דרך למידה וביקורת על מודלים ספרותיים; דיאלקטיקה נחשבה להמצאת ובחינת ידע חדש דרך תהליך של שאילת שאלות ומתן תשובות; ורטוריקה נחשבה לשכנוע הציבור ומסגרות פוליטיות כגון אסיפות ובתי משפט. לכן, הרטוריקה ידועה בהצלחתה בחברות פתוחות ודמוקרטיות עם זכויות של חופש הדיבור וחופש ההתארגנות.

[עריכה] אמצעים רטוריים

מכלול האמצעיים הלשוניים שבהם משתמש המוען כדי לשכנע את נמעניו.
ישנם אמצעים רטוריים רבים כמו שימוש במטאפורה , דימוי, הגזמה, אירוניה ושימוש בשפת גוף.

[עריכה] ביקורת

אפלטון בדיאלוג "גורגיאס" דן בנושא הרטוריקה (ע"ע סופיזם). ראשית, סוקרטס מוכיח את גורגיאס על זה שאומנות הרטוריקה אינה עוסקת באמת, כמו שמתימר להציג זאת גורגיאס, ושהרטוריקן אינו מבין בנושאים עליהם הוא מדבר. לאחר מכן מגדיר סוקרטס 4 אומנויות אמת שמפתחות את האדם, ו4 אומניות שקר שבאות לענג את האדם אך פוגעות בו: רפואה - בישול; גימנסטיקה - אסתטיקה; פילוסופיה - סופיזם; מדעי המדינה - רטוריקה.

את הדוגמה הטובה ביותר ניתן לקחת מהמתח שקיים בין רפואה לבישול. אומר סוקרטס, שבעוד שתרופה תהיה מרה, הרופא, אשר מבין בבריאות האדם, יודע מה טוב לחולה ולכן יתן לו מענה לבעיותיו. לעומתו הטבח אשר אינו מבין בבריאות האדם מסוגל ליצור מאכל אשר יערב לחייך החולה אך יפגע בגופו. לכן לרוב יאהב האדם מן השורה את הטבח על פני הרופא ויעדיף להקשיב לטבח.

כנ"ל לגבי המתח בין ספורט לאסטתיקה (איפור, לבוש יפה, תסרוקות למיניהם). שני המיומנויות האלה גורמות לאדם להראות חינני יותר אך אומנות האסתטיקה הינה אומנות שקר, כי אינה הופכת את האדם באמת לחינני יותר.

וזו בעצם אמירתו של אפלטון לגבי רטוריקה. רטוריקה באה לענג את השומע באותם מילים אותם הוא רוצה לשמוע כדי שיקבל את עמדת הרטוריקן, לרוב הקשר בין אותם מילים לבין האמת הוא חלקי או אפסי, אך לרטוריקן אין זה משנה. דוגמה לכך באותו הדיאלוג "גרוגיאס" אפשר לראות בקטע ארוך בו מספר גרוגיאס לסוקרטס על חולה אשר לא היה מוכן להקשיב לרופאיו, ורק בעצת גרוגיאס הסכים לקחת את התרופה שתעשה לו טוב. סוקרטס מוכיח לאחר מכן את גרוגיאס על זה שאינו יודע באמת את טיב התרופה או את טיב המחלה - רק את טיב האדם השוכב מולו ומה אותו אדם צריך לשמוע.

רטוריקה היא בעצם אומנות הפוליטיקה המודרנית.