רמתיים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

יש לך הודעות חדשות (השווה לגרסה הקודמת).

ערך זה עוסק באחת מארבע המושבות המרכיבות את הוד השרון. לערך העוסק ברמתיים הנזכרת בבשורה על פי לוקס, ראו רמתיים (עיר קדומה).

סמל הדר-רמתיים

רמתיים היא אחת מארבע המושבות המרכיבות את הוד השרון.

ביולי 1924 הוחלט להקים את רמתיים, שמה של רמתיים יוצא מכך שביישוב ישנן שתי גבעות - רמות (ככל הנראה לא נקראה גבעתיים משום ששנתיים לפני כן הוקמה המושבה גבעתיים בשם זה). הצריף הראשון ביישוב נבנה רק בינואר 1926 ובית הספר הראשון ממלכתי א' נבנה רק בפברואר 1941.

[עריכה] היסטוריה

[עריכה] הקמת רמתיים

בית יד לבנים ברמתיים, לזכר חללי הוד השרון במלחמות ישראל

רמתיים הוקמה בעזרת שני גורמים. אחד מהם היה היזם אריך מוזס אשר דרש את הקמת "כפר טקסטיל" שיציע את תוצרתו לכל הארץ. גורם שני היה קבוצת חברי "החלוץ" (מהעלייה השלישית) שהבינו רבות בתעשייה של החלב, הם שחיפשו אדם אמיד אשר ילווה להם כסף לצורך רכישת קרקע לצורך היישוב. ב-1932 הסתיימה סלילת כביש השרון בעוד "ועד מושבות השרון" ביקש שהכביש יעבור קרוב לרמתיים. לאחר סלילת הכביש הוקמה רשת חשמל לאזור על ידי חברת החשמל. הפיתוח היה עירוני במלוא מובן המילה: חנויות רבות, בעלי מלאכה וסוחרים אשר התיישבו על שטחים קטנים ולאחר זמן קצר "חוברו" רמתיים וכפר הדר ליישוב אחד. ב- 1924 התגבשה קבוצת חלוצים מהולנד לרכישת שטח אדמה (מעת חברת גלופ) בתוך שטחי אבו קישק ויסדו את הכפר רמתיים.

בשנת 1926 עלו לרמתיים 13 אנשים. דב מוזס יחד עם דויד טריטש הגו רעיון להתיישבות פרטית במשקים זעירים וקיבלו כסף מהנדיב בהולנד האוט אקר. הרעיון היה ישוב אזרחי שלא תלוי במוסדות ומתקיים מלולים, פרדסים ורפתות. בשנת 1928 עם הזמן רוב האנשים התחתנו והקימו משפחה. הבן הראשון היה עזרא בינדר. לאחר מכן הנדיה האוט אקר נידב עוד סכום כסף ועוד 18 משפחות עלו להתיישבות. בשנת 1929 עלתה משפחת לואי רוזנבלום לרמתיים. סיפור עליית המשפחה לארץ ויישובם ברמתיים ומגדיאל הוא סיפור מיוחד של ציונות. בשנת 1918 חותם חיים ויצמן עם דוד המשפחה לואי רוזנבלום על מסירת כל עזבונו וכספו לקרן הקיימת אחרי מותו. כיוון שהיה חשוך בילדים ההסכם היה שכל מי שחי באותה תקופה וקשור אליו באופן ישיר על קרן קיימת יש לדאוג להם לסידור בארץ ישראל. בשנת 1919 לואי רוזנבלום נפטר והתחילו הסידורים לעליית המשפחה ארצה. בהתחלה חשבו ליישב את המשפחה הרחבה בעמק, אבל שני נציגי המשפחה שביקרו שם- המקום לא מצא חן בעינהם וכך נפל הפור על מגדיאל ורמתיים.ב 1928 הראשונים הגיעו למגדיאל והם המשפחות ישראל וינר, ישראל אורבך ומרדכי אורבך. ב 1929 הקצו ליתר המשפחות אדמה ברמתיים בין גני עם וירקונה (על הכביש הראשי ). כל משפחה קיבלה 17 דונם ועזרה להתחלת הדרך. הראשון שבא למקום הוא יוסף רוזנבלום שבא עם דבורה אישתו וביתו גילה. אחריו בא שלמה פרייס, אשתו לאה עם בתם יונה. שנה אחרי זה בא שמואל ויסמן אשתו סופיה ובתם טוני ומשפחת אמיל אגיד ואשתו רחל. ב 1935 באה משפחת ורקר- אליהו עם אשתו מניה והילדים לאה ישראל ושושנה. ב 1936 באה משפחת גולדברג ונטעה על החלקה הגובלת עם ירקונה פרדס בכוונה לעלות שנה אחרי זה לארץ. לדאבוננו המשםפחה נספתה בשואה והחלקה עברה לירקונה. כל המשפחות נטעו פרדס. עבדו בלול וברפת. למשפחת ויסמן הייתה חנות מכולת ששירתה את גני עם, ירקונה וחלק מרמתיים. העבודה הייתה רבה והפרנסה הייתה מועטה. בחצרות היה טבון והאמהות דאגו ממעט מצרכים לבשל ולאפות אוכל מיוחד. למרות שכסף לא היה מצוי ולאטליז של קופמן ולחנות המכולת של ויסמן שילמו בפתקאות והשתדלו לקנות מה פחות.אבל בבית היו תמיד ירקות וביצים ולא רעבו.

בהתחלה הכול זרם כרגיל הייתה כיתת גן ילדים משותף וילדי בית הספר- חלקם הלכו לבית ספר מגדיאל וחלקם לכפר מלל. ב- 1934 פתחו כיתה א' לקבוצה של 5 ילדים. המורה הייתה אהובה והגננת שרה. ב 1935 קבוצה חדשה נוספה והיו כבר כיתות א' וב' ולמדו ביחד. שנה לאחר מכן כשהיה צריך להגדיל את בית הספר ולבנות כיתות נוספות חל ויכוח בין התושבים. מביו 18 המשפחות שהגיעו כתוספת ל13 המשפחות הרוב היה שייך לגוש השמאלי והם טענו שיש בית ספר כפר מל"ל ואין צורך להקים ברמתיים בית ספר. הגוש האזרחי טען שהם רוצים לחנך ברוח אזרחית ויותר מסורתית והיות ולא הגיעו לעמק השווה ילדי כיתה ג' נישלחו ללמוד במגדיאל. בסוף 1935 כשהופיעה העלייה החמישית מגרניה רובם ניספחו לגוש האזרחי ועל ידי כך הגוש קיבל יותר כח וכסף והחליטו להמשיך בבנית בית הספר וכך משנה לשנה הוסיפו עוד כיתות.דבר זה הביא לקרע ופירוק בין שני הגושים, ונוסדו שני וועדים.

[עריכה] רכישת קרקעות רמתיים

רמתיים מהווה כיום את מרכז הוד השרון, כביש מרכזי, דרך השרון.

חלק גדול מהקרקעות בדרום השרון השתייכו למשפחת אבו קישק. בתחילת המאה ה-20 משפחת אבו קישק הייתה החזקה ביותר באזור כולו. עושר וכוח המשפחה היו תלויים באדמות שהיו לה בצפון ובדרום של הירקון. בסופו של דבר המשפחה נאלצה לנטוש את השטח אחרי פרשיית רצח שאירעה במקום. בסוף המאה ה-19 קם הרעיון של רכישת קרקעות באזור זה בידי מספר יזמים שראו באדמות השרון כיעד חקלאי. בשנת 1924 נרכשו 17 חלקות אדמה. מ-1925 עלו למקום 14 אנשים. באותה התקופה אריך מוזס פנה למספר אמידים בעל הון כדי שיסייעו לו לרכוש גוש גדול של קרקעות ליישוב שביקש להקים. באופן הזה נקנו 200 דונם משני איכרים מפתח תקווה, בנוסף לשתי החלקות שכבר נקנו. כך היה שטחו של היישוב 260 דונם בסך הכל. כעבור מספר שנים הרחיבו תושבי רמתיים את המקום ב-650 דונם כאשר קנו מיהושע חנקין חלק מהקרקעות של אבו קישק בתוספת עזרה של תרומה מהולנד. האדמות הללו נקראו על שם הנדבן האוטהקר, עד היום בהוד השרון מצויה שדרה על שמו.

רמתיים אוחדה בשנת 1964 עם רמת הדר, מגדיאל וכפר הדר ליצירת הוד השרון.