מגדיאל
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מגדיאל היא אחת מארבע המושבות המרכיבות את הוד השרון.
תוכן עניינים |
[עריכה] תחילת דרכה של מגדיאל
מגדיאל הוקמה בי"ב באב תרפ"ד, יולי 1924. בזמן זה התכנסו בתל אביב 12 המייסדים והחליטו יחדיו להקים יישוב עברי חדש אשר בו יעבדו פועלים עבריים. המייסדים פנו לחברת הכשרת היישוב והחליטו לקנות 4000 דונם באזור הכפר הערבי ביר עדאס. השטח נקנה מהשיח' אבו קישק, ועל הגבעה הקים חיים קולטון, עולה מפולין שהגיע ארצה מספר חודשים קודם, את הצריף הראשון. במשך כשנה הייתה משפחת קולטון המשפחה היחידה בכל המושבה, ושאר המייסדים עזרו לעבד את האדמה אך נישארו לגור בכפר סבא. הצריף של משפחת קולטון עודנו קיים, ולאחר גלגולים רבים הוא שוחזר ונפתח מחדש ב-2003 כמוזיאון להיסטורית המושבה.[1]
המייסדים בחרו בשמואל זקיף (זוכוביצקי) לראש ועד המושבה, ובט"ו בשבט של שנת 1925 חנכו חברי העיר את בית הכנסת הראשון ואת רשמיות היישוב. השם מגדיאל תחילה הוצע כ "מֶגֶד אל" (משמעותה של המילה "מֶגֶד" היא פוריות). ד"ר זאב וילנאי הציעה את השם מגדיאל, המופיע בתנ"ך (בראשית, פרק ל"ו, פסוק מ"ג; דברי הימים א', פרק א', פסוק נ"ד) והייתה שם של עיר בארץ אדום. הצעתו של ד"ר וילנאי התקבלה ושם המושבה נקבע כ"מגדיאל".
[עריכה] חקלאות
הייתה כוונה שחקלאות מגדיאל תתבסס על תבואות חורף וקיץ ומטעים, בנוסף למשקי עזר שלל עשרה דונם ליד כל בית. תחילה האיכרים במגדיאל בחרו בענפים מוכרים ומסורתיים כמו הגפן. האינטרס שהיה קיים הוא להתבסס על משק מעורב. זאת אומרת, לשלב את כל הענפים שמשלבים אספקה עצמית עם ענפי תעשייה לייצוא: ייצואי רפת, עופות, ירקות, בננות וענבים. לשם כך היה נחוץ כמובן הון, בנוסף לידע ולעבודה. לראשונים במגדיאל אשר לא היו פועלי חקלאות לא היה את ידע החקלאות, ומסיבה זו העסיקו את ה"פועלים מומחים", כדי שילמדו אותם את כל שהחקלאות צורכת, כגון הכשרת קרקע, זריעה ועיבוד. בזמן קצר עד מאוד נגמר הכסף הרב של הראשונים ולכן נאלצו לפנות להנהלה הציונית לבקשת עזרה כלכלית. ב-1925 אושר סכום של 24 אלף לירות ארץ-ישראליות למגדיאל, סכום זה אפשר ביתר קלות למתיישבים להשלים את חפירת הבאר ולספק אספקת מים לבתים ולמשקי החקלאות של המושבה. השינוי העיקרי הגדול אשר התאפשר בזכות התקציב היה המעבר לגידול חקלאי של הדרים.
מ-1926 נטעו פרדסים בשטחי המושבה לצד הגפן והשקד. בשייכות כל משפחה הייתה חלקה של פרדס וחלקת של משהו אחר כדי לסייע לקיום המשפחה עד שהפרדסים יעניקו פרי. ליד באר מרכז המושבה הוקמו משתלות, ובאותו זמן בדיוק נחפרו בארות נוספים בפרדסים. עבודה קשה זו בפרדס משכה את הפועלים הרבים אשר תרמו לפיתוח וביסוס המושבה. הפועלים עסקו בזיבול, עידור וכו'. בעונת הקטיף הייתה המולה גדולה. אבל למרות העבודה הרבה הרווח הכלכלי מהפרדסים לא היה גדול מאוד והאיכרים היו חייבים להשלים את הכנסותיהם ממקורות נוספים.
ב-1926 הוחלט במגדיאל לבנות רפתות. הרפת במגדיאל התבססה על פרות סוריות וערביות שלא הטיבו לתת חלב רב. בסוף שנות העשרים הגיעו פרות הולנדיות למושבה אך תקופה זו הייתה קצרה מאוד. עד מהרה הלול שהפך מלול הטלת ביצים פשוט, היווה פתאום מקור פרנסה חשוב מאוד. עם השנים החולפות האיכרים השתמשו בידע והניסיון שלהם כדי לגדל גידולים אחרים שלא גידלו קודם.
[עריכה] היסטוריה
[עריכה] בניית היישוב
ביוני 1923 עלו ארצה ראשוני חברי גדוד החלוץ על שם יוסף חיים ברנר, שכונו גם "קבוצת ירצבו".
הגרעין הראשון של הגדוד החל את דרכו ביישוב "עין חי" ובבניית המושבה החדשה מגדיאל. את מנהל העבודה שם היה איש הגדוד - סבידובסקי, ביחד עם יקותיאל לוינסון ומר שפן. יקותיאל לוינסון היה באותה עת השומר הראשון מטעם חברת "הכשרת היישוב" על האדמות שנרכשו זה מקרוב משייח אבו קישק לצורך בניית המושבה.
[עריכה] מאורעות תרפ"ט - 1929
בעת המרד הערבי הגדול חששו תושבי מגדיאל מהתקפה של ערביי קלקיליה, אבו קישק וביר עדאס. עקב כך, פונו הנשים והילדים בעגלות לכפר מל"ל, שם היו רפתות ומבנים רבים מבטון עמיד בניגוד למבני הלבנים במגדיאל. במגדיאל הייתה בריכה שסביבה עמודי בטון, לשם פינו את הגברים והם מילאו שקי חול ואטמו את הבריכה כדי להיות מוגנים.
[עריכה] מגדיאל בעת מלחמת השיחרור
בעת מלחמת השיחרור מספר כפרים ערביים קרובים בעזרת צבא עירק וצבא קאוקג'י ניסו לכבוש את מגדיאל אך בעזרת יישובים סמוכים, מגדיאל הצליחה להדוף את הכוחות ועל אדמת אחד הכפרים הערביים הקימה מגדיאל שכונה חדשה בשם גיל עמל אשר קלטה בעיקר עולים חדשים. בית הכנסת הראשון שהיווה בית ספר ובנין הוועד עמד בגבורה מול בכוחות התוקפים כאשר התושבים התבצרו בו וצלפו בכוחות העויינים.
מגדיאל אוחדה בשנת 1964 עם רמת הדר, רמתיים וכפר הדר ליצירת הוד השרון.
[עריכה] מגדיאל כיום
מגדיאל כיום מהווה שכונה בהוד השרון. בימים האלו מגדיאל מתפתחת ועל שטחים חקלאיים רבים נבנים ביניינים רבי קומות, כמו למשל מתחם 200 בו ביניינים בגובה של עד 18 קומות. האוכלוסייה כיום במגדיאל מורכבת ברובה מזוגות צעירים שרובה מועסקת בענף ההי-טק. בעקבות השינוי בהרכב האוכלוסייה, הופכת מגדיאל למרכז אורבני מודרני לצד המורשת מהעבר שנשמרת לדורות.
 |
|
| רמתיים · כפר הדר · רמת הדר · מגדיאל | |
