שיגרון
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
שיגרון (ראומטיזם, או בתעתיק נכון רֵימטיזם) היא מחלה דלקתית של הפרקים, הגורמת לנפיחות באיבר בו היא מופיעה, לכאבי פרקים ולקישיון (תחושת גודש בעת מישוש) באיבר. בנוסף מופיעים גם עייפות וחוסר תיאבון אצל החולה. במקרים חמורים יותר, נגרמים אף עיוותים בפרקים הפגועים. הטיפול בשיגרון כולל מנוחה לאיבר, שינויי תזונה, טיפול תרופתי ופיזיותראפיה.
[עריכה] תרופות לשיגרון
התרופות המקובלות לשיגרון הן:
- תכשירים המבוססים על זהב: אוראנופין.
- מדכאי מערכת חיסונית: אזאתיופרין, ציקלוספורין.
- אחרים: כלורוקווין, מסאלאמין, סולפאסאלאזין, פניצילאמין.
- בנוסף, ניתן לעתים טיפול בקורטיקוסטרואידים על מנת להקל על השיגרון.