שירת הים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

ערך זה עוסק בשיר המופיע בתנ"ך. לערך העוסק בישוב בגוש קטיף, ראו שירת הים (התנחלות).

שירת הים היא שיר שנאמר על ידי בני ישראל לאחר קריעת ים סוף, שבה טבעו המצרים ובני ישראל ניצלו, כפי שכתוב בשמות פרק טו:

"אז ישיר משה ובני ישראל את השירה הזאת לה' ויאמרו לאמר, אשירה לה' כי גאה גאה...".

השירה היא לכל אורכו של הפרק. לבד מכך שכתוב בפירוש כי מדובר בשירה, היא גם כתובה בספר התורה באופן מיוחד, שחז"ל קראו לו "אריח על גבי לבנה", כאשר במקום הכתיבה הרגילה והרציפה של ספר התורה היא כתובה עם רווחים.

תוכן השירה הוא בעיקר הודיה לאלוהים על הנס שנעשה לעם ישראל בקריעת ים סוף וביציאת מצרים, והמשכה בסיפור העתיד לקרות בעת הכניסה לארץ ישראל ובניית בית המקדש.

השירה נמצאת בפרשת "בשלח", שנקראת לפיכך "פרשת שירה". כמו כן, יש נוהגים לקרוא אותה במנגינה מיוחדת, השונה מהקריאה הרגילה בתורה, וכן קוראים אותה בשביעי של פסח, שבו, לפי המסורת, אירעה קריעת ים סוף והשירה עצמה.

ציטוט:

אָז יָשִׁיר-מֹשֶׁה וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת-הַשִּׁירָה הַזֹּאת, לַיהוָה, וַיֹּאמְרוּ, {ר} לֵאמֹר: {ס} אָשִׁירָה לַיהוָה כִּי-גָאֹה גָּאָה, {ס} סוּס {ר} וְרֹכְבוֹ רָמָה בַיָּם. {ס} ב עָזִּי וְזִמְרָת יָהּ, וַיְהִי-לִי {ר} לִישׁוּעָה; {ס} זֶה אֵלִי וְאַנְוֵהוּ, {ס} אֱלֹהֵי {ר} אָבִי וַאֲרֹמְמֶנְהוּ. {ס} ג יְהוָה, אִישׁ מִלְחָמָה; יְהוָה, {ר} שְׁמוֹ. {ס} ד מַרְכְּבֹת פַּרְעֹה וְחֵילוֹ, יָרָה בַיָּם; {ס} וּמִבְחַר {ר} שָׁלִשָׁיו, טֻבְּעוּ בְיַם-סוּף. {ס} ה תְּהֹמֹת, יְכַסְיֻמוּ; יָרְדוּ בִמְצוֹלֹת, כְּמוֹ {ר} אָבֶן. {ס} ו יְמִינְךָ יְהוָה, נֶאְדָּרִי בַּכֹּחַ; {ס} יְמִינְךָ {ר} יְהוָה, תִּרְעַץ אוֹיֵב. {ס} ז וּבְרֹב גְּאוֹנְךָ, תַּהֲרֹס {ר} קָמֶיךָ; {ס} תְּשַׁלַּח, חֲרֹנְךָ--יֹאכְלֵמוֹ, כַּקַּשׁ. {ס} ח וּבְרוּחַ {ר} אַפֶּיךָ נֶעֶרְמוּ מַיִם, {ס} נִצְּבוּ כְמוֹ-נֵד {ר} נֹזְלִים; {ס} קָפְאוּ תְהֹמֹת, בְּלֶב-יָם. {ס} ט אָמַר {ר} אוֹיֵב אֶרְדֹּף אַשִּׂיג, {ס} אֲחַלֵּק שָׁלָל; תִּמְלָאֵמוֹ {ר} נַפְשִׁי-- {ס} אָרִיק חַרְבִּי, תּוֹרִישֵׁמוֹ יָדִי. {ס} י נָשַׁפְתָּ {ר} בְרוּחֲךָ, כִּסָּמוֹ יָם; {ס} צָלְלוּ, כַּעוֹפֶרֶת, בְּמַיִם, {ר} אַדִּירִים. {ס} יא מִי-כָמֹכָה בָּאֵלִם יְהוָה, {ס} מִי {ר} כָּמֹכָה נֶאְדָּר בַּקֹּדֶשׁ; {ס} נוֹרָא תְהִלֹּת, עֹשֵׂה {ר} פֶלֶא. {ס} יב נָטִיתָ, יְמִינְךָ--תִּבְלָעֵמוֹ, אָרֶץ. {ס} יג נָחִיתָ {ר} בְחַסְדְּךָ, עַם-זוּ גָּאָלְתָּ; {ס} נֵהַלְתָּ בְעָזְּךָ, אֶל-נְוֵה {ר} קָדְשֶׁךָ. {ס} יד שָׁמְעוּ עַמִּים, יִרְגָּזוּן; {ס} חִיל {ר} אָחַז, יֹשְׁבֵי פְּלָשֶׁת. {ס} טו אָז נִבְהֲלוּ, אַלּוּפֵי {ר} אֱדוֹם-- {ס} אֵילֵי מוֹאָב, יֹאחֲזֵמוֹ רָעַד; {ס} נָמֹגוּ, {ר} כֹּל יֹשְׁבֵי כְנָעַן. {ס} טז תִּפֹּל עֲלֵיהֶם אֵימָתָה {ר} וָפַחַד, {ס} בִּגְדֹל זְרוֹעֲךָ יִדְּמוּ כָּאָבֶן: {ס} עַד {ר} יַעֲבֹר עַמְּךָ יְהוָה, {ס} עַד-יַעֲבֹר עַם-זוּ {ר} קָנִיתָ. {ס} יז תְּבִאֵמוֹ, וְתִטָּעֵמוֹ בְּהַר נַחֲלָתְךָ-- {ס} מָכוֹן {ר} לְשִׁבְתְּךָ פָּעַלְתָּ, יְהוָה; {ס} מִקְּדָשׁ, אֲדֹנָי כּוֹנְנוּ {ר} יָדֶיךָ. {ס} יח יְהוָה יִמְלֹךְ, לְעֹלָם וָעֶד. {ס} יט כִּי {ר} בָא סוּס פַּרְעֹה בְּרִכְבּוֹ וּבְפָרָשָׁיו, בַּיָּם, {ס} וַיָּשֶׁב יְהוָה עֲלֵהֶם, {ר} אֶת-מֵי הַיָּם; {ס} וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל הָלְכוּ בַיַּבָּשָׁה, בְּתוֹךְ הַיָּם. {ר} {ש}