שלום שרעבי
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
רבי שלום מזרחי שרעבי ,(המכונה הרש"ש הקדוש, ה'ת"פ - י בשבט ה'תקל"ז; 1720 - 1777), מחבר "פירוש השמ"ש" (שמ"ש: ראשי תבות של שלום מזרחי שרעבי) על כתבי האר"י ו"סידור הרש"ש". שרעבי נחשב לגדול המקובלים מאז האר"י.
נולד וגדל בתימן, בצעירותו החליט לעלות לארץ ישראל וכבר אז היה גדול בתורה. כפי הנראה, את חינוכו ותלמודו קיבל מפי חכמי צנעא. דרך עלייתו הייתה ארוכה ומלאה תלאות. הוא עבר דרך בגדאד בירת עיראק ורבי יוסף חיים בעל ה"בן איש חי" מציין זאת בהרחבה בכתביו, כי ראה בכך זכות שכפות רגליו של הרש"ש דרכו ברחובות עירו. ר' יוסף חיים כותב כי בהיות הרש"ש על קבר רב יצחק גאון הוא למד את הזוהר בפרשת בלק, ולפתע, הרים את קולו במילה "כה" וכששאלו אותו הסובבים על מה ולמה, השיבם בלשון ערבית תימנית "הדיהי אל כה חארקת קלבי" כלומר: זו ה"כה" שורפת את ליבי.
משם המשיך לחאלב שבסוריה וחלק על חכמי העיר בדין "כזית מצה בפסח" לפרנסתו שימש כעגלון לגביר פרחי שבאחד העיתים סטר לו על כי לא הצליח להשתלט על סוסו.
משם המשיך אל משאת נפשו ארץ ישראל, על פי הסיפורים שנקשרו בו לאחר מותו, כאן עבד כשמש בית כנסת בישיבת המקובלים בית אל אצל ראש הישיבה הרב גדליה חיון. כדרכו השתדל להסתיר את גדלותו התורנית אולם בישיבה נתגלה הדבר כי גאון מופלא הוא בתורה. התחתן עם חנה, בתו של הרב חיון, ולאחר פטירת חותנו (בה' באב ה'תק"י) מונה לראש ישיבת המקובלים בית אל. עמד בראש חברת רבנים מפורסמים שנקראה "חברת אהבת שלום" ומבין תלמידיו היו החיד"א המהרי"ט אלגאזי ור' חיים דילרוזה. תלמידים אלה היו כמעט בני גילו של הרש"ש ולמרות זאת נחשב הרש"ש בעיניהם כמורם ורבם, דבר המעיד על כך שתלמידיו ראו בו גדול מהם בתורה. החיד"א מכנה אותו בספריו בתארים רמים כמו "מופת הדור" "המקובל המופלא" ועוד. פרסם ספרי קבלה ונחשב לגדול מפרשי כתבי האר"י הקדוש ויש כאלה שאומרים שהוא גילגולו. הוא חיבר ספר "כוונות וייחודים", של מנהגי מקובלים, לסדר התפילות של כל השנה, בשם " נהר שלום ".
הרבה מעשי ניסים ידועים על הרב. רבי שלום קבע כי המקובלים יערכו את תיקון חצות בכותל המערבי. רבי שלום עשה תיקון חצות בזעקות ובכיות שאין אזן יכולה להשיג. הזעקות של הרב הפריעו לערבים שחיו בשכונות הקרובות לכתל והם החליטו לרצחו. הם שכרו בריונים שיעמדו בדרכו וינעצו בו את סכיניהם. והנה כשרבי שלום עבר בדרך נשתתקו עצמותיהם של הבריונים ולא יכלו לזוז מקומם כלל. רבי שלום סיים את תיקונו וחזר לישיבתו הקדושה. הערבים לא הבינו איך גם הלילה הצליח הרב להפריע את שנתם ומיד יצאו לחפש אחר הבריונים. הבריונים נמצאו כשהם במצב של קפאון מוחלט. הם ידעו שכדי לרפאות אותם, עליהם לבקש זאת מהרב. הרב ענה בחיוב לבקשתם ולחש להם שיותר לא יזיקו לעם ישראל. פתח את פיו הקדוש והתפלל לרפואתם מהקב"ה. ומיד שבה אליהם רוחם. בזאת נתקדש שמו של הצדיק בקרב הארץ.
על שמו נקרא רחוב ראשי ביישוב של יוצאי תימן אליכין.
הרש"ש נפטר בי' בשבט ה'תקל"ז.
[עריכה] מספריו
- פירוש השמ"ש
- סידור הרש"ש
- רחובות הנהר
- אמת ושלום
[עריכה] קישורים חיצוניים
- הקדמת רחובות הנהר + פירוש באתר "בלבבי משכן אבנה"
- מארי שלום מזרחי שרעבי זצ"ל באתר "תימני נט"
