שלישיית בלוויל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

יש לך הודעות חדשות (השווה לגרסה הקודמת).

שלישיית בלוויל
כרזת הסרט
שם הסרט במקור:	Les Triplettes de Belleville
בימוי:	סילוויין קומה
הפקה:	דידה ברונר פול קדיו רג'יס גזלבש קולין רוז ויויאן ואנפלטרן
תסריט:	סילוויין קומה
עריכה:	דומיניק ברון שנטל קוליבר ברונר דומיניק לפבר
שחקנים ראשיים:	ביאטריס בוניפאסי לינה בודרו
מוזיקה:	בנווה שארס
חברת הפצה:	סוני פיקטשורז קלאסיק
תאריך יציאה לאקרנים:	26 בנובמבר 2003
משך הקרנה:	78 דקות
שפת הסרט:	צרפתית
תקציב:	$2,000,000
פרסים:	מועמד לשני פרסי אוסקר
דף הסרט ב-IMDb

שלישיית בלוויל (בצרפתית: Les Triplettes de Belleville ), הידוע גם בכינויו "בלווליל רנדוו" (בצרפתית: Belleville Rendez-vous) הוא סרט הנפשה בלגי - צרפתי - קנדי, שנכתב על ידי סילווין קומה.

הסרט דובב על ידי מישל קושטה, ז'אן קלוד דונדה, מישל רובין ומוניק וייגאס. הוא היה מועמד לפרס אוסקר על שיר מקורי, המהווה את שיר הנושא של הסרט - "Belleville Rendez-Vous" המושר על ידי מתיו שדיד, וכן לפרס אוסקר בעבור סרט ההנפשה הטוב ביותר. הסרט זכה בפרס הסזאר עבור פס הקול שלו, ובפרס ג'יני עבור הסרט הטוב ביותר.

[עריכה] תקציר העלילה

פרטי עלילה ("ספוילרים") מופיעים בהמשך.

בתחילת הסרט מוצגת פרודיה מונפשת בסגנון שנות ה-30 של המאה ה-20, המציגה שלישייה של זמרות: ויולט, בלנש ורוז (על שם שלושת צבעי דגל צרפת: כחול, לבן ואדום). לאחר מכן מתמקד הסרט במאדאם סוזה, סבתא מבוגרת המגדלת את נכדה צ'מפיון, שהתייתם בילדותו.

על מנת לעודד אותו לאחר מות הוריו, מנסה סוזה לפתות אותו במתנות (כלב קטן, רכבת צעצוע), אולם מצליחה לשמח אותו רק כאשר היא קונה לו זוג אופניים, לאחר שהיא מגלה את הערצתו לרוכבי אופניים.

לאחר שנים של רכיבה ואימונים שנערכים בהדרכתה, מצטרף צ'מפיון לטור דה פרנס. במהלך המרוץ נחטפים הוא ושני רוכבי אופניים נוספים לעיר הדמיונית בלוויל - הדומה לעיר ניו יורק בשנות ה-50 של המאה ה-20, עם מאפיינים של מונטריאול ופריז (על אף שמדברים בה רק צרפתית).

הסבתא רודפת אחרי האוניה שחטפה אותו בסירת דוושות ששכרה, ומגיעה לעיר הזרה, שם היא מאבדת את עקבותיו ונשארת ללא פרוטה. החוטפים הינם חברי מאפיה, המהמרים על הרוכבים בתחרויות אופניים שנערכות במרתף מועדון יין צרפתי.

הסבתא פוגשת את שלישיית בלוויל - כעת בזקנתן, ובעזרתן ובעזרת הכלב המשפחתי ברונו מצליחה לחלץ את נכדה רגע לפני שהורגים אותו, ואף להרוג את חברי המאפיה.

הסרט הינו סרט סאטירי המתאר את החברה הצרפתית כחברה של גברים עצלנים ופחדנים הנשלטים על ידי נשים שמנות, ואת החברה האמריקאית כחברה של מאפיונרים גדולים ונשים בעלות השמנת יתר.

הסרט חסר מלל למעט תיאורו של מירוץ הטור דה פרנס, ונאום הנישא על ידי שארל דה גול ומוקרן באחד הקטעים.

הכותב סילווין קומה התוודה שהסידרה הקומית האנגלית "המלון של פולטי" השפיעה על עלילת הסרט (והמלצר במסעדה שבסרט הוא דמותו של בזיל פולטי), כמו גם ניכרת השפעה של סרטיו של הבמאי הצרפתי ז'אק טאטי.