בלגיה
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ממלכת בלגיה | ||||||
|
||||||
מוטו לאומי: אחדות מעניקה כח | ||||||
המנון לאומי: La Brabanconne | ||||||
יבשת | אירופה | |||||
שפה רשמית | הולנדית, צרפתית וגרמנית | |||||
עיר בירה | בריסל 50°50' צפון 4°20' מזרח |
|||||
העיר הגדולה ביותר | בריסל | |||||
משטר | מונרכיה חוקתית | |||||
ראש המדינה - מלך - ראש ממשלה |
מלך אלברט השני גי ורהופסטדט |
|||||
הקמה - תאריך |
התנתקות מהולנד 4 באוקטובר 1830 |
|||||
שטח - סה"כ - % מים |
137 בעולם 30,528 קמ"ר 6.2% |
|||||
אוכלוסייה - סה"כ (2005) - צפיפות |
77 בעולם 10,364,388 339 אנשים לקמ"ר |
|||||
תמ"ג - סה"כ (2005) - תמ"ג לנפש |
30 בעולם 324,299 מיליון $ 31,290 $ |
|||||
מטבע | אירו (€) (1) | |||||
אזור זמן | UTC + 1 | |||||
סיומת אינטרנט | be | |||||
קידומת בינלאומית | 32+ | |||||
(1) לפני 1999 - פרנק בלגי. |
בלגיה ( בהולנדית: België; בצרפתית: Belgique; בגרמנית: Belgien; באנגלית: Belgium) היא מדינה באירופה. פדרציה שבירתה בריסל, שהיא גם מרכז שלטוני לאיחוד האירופי ולברית ההגנה הצפון אטלנטית, נאטו. ראש המדינה: המלך אלברט השני. תושביה מדברים הולנדית, צרפתית וגרמנית.
המדינה גובלת בהולנד מצפון, גרמניה ולוכסמבורג ממזרח וצרפת מדרום ושוכנת לחופי הים הצפוני ממערב.
הניב ההולנדי המדובר בפלנדריה מכונה לעתים "פלמית" בלשון הדיבור, אבל במסמכים רשמיים השפה נקראת הולנדית, והיא שונה מן השפה המדוברת בהולנד בעיקר במבטא ובאופן מוגבל גם באוצר המילים. על כל פנים, מאז החתימה על איחוד השפות פותחו מילון משותף וכללי תחביר אחידים שמזערו את ההבדלים המעטים שהיו.
תוכן עניינים |
[עריכה] היסטוריה
- ערך מורחב – היסטוריה של בלגיה
[עריכה] תקופת מלחמת העולם הראשונה
תוכנית גרמניה (תוכנית שליפן) למלחמה כללה הנחתת מכה מוחצת על צרפת, ואז פניה בכדי להתמודד עם הצבא האיטי יחסית של האימפריה הרוסית. במקום להתמודד עם צרפת פנים אל פנים, נתפס כנבון יותר לתקוף אותה מהצפון. בכדי לעשות זאת, היה על הצבא הגרמני לעבור דרך בלגיה. גרמניה ביקשה מעבר חופשי דרך הטריטוריה הבלגית, בהבטחה שבלגיה תהפוך לבת בריתה של גרמניה אם תסכים למעבר זה. כאשר בלגיה סירבה, פלשה גרמניה לבלגיה ב-4 באוגוסט 1914. בתגובה על כך הכריזה בריטניה מלחמה על גרמניה. הגרמנים נתקלו בהתנגדות עזה ליד המבצרים של העיר הבלגית לייז'. בינתיים שלחה בריטניה צבא לצרפת, ואף הוא התקדם לתוך בלגיה.
ב-20 באוגוסט כבשו כוחות גרמנים את בריסל, וב-9 באוקטובר הסתיים ה-המצור על אנטוורפן, ואנטוורפן נפלה בידי הגרמנים - בלגיה נכבשה כמעט כולה.
מספר הקורבנות של בלגיה במלחמה עקובה מדם זו היה נמוך יחסית: 13,700 חיילים ו-30,000 אזרחים בלגים נהרגו במהלך המלחמה.
לאחרונה, עולים קולות בבלגיה הדורשים לפרק את צבאה מאחר ואין איומים מצד שכנותיה ובעצם קיומו של הצבא מהווה נטל כלכלי על המדינה.
כיום מחולקת בלגיה לשני חלקים אתניים, פלמי וואלוני, וניתן לומר שלולא הבירה בריסל ובית המלוכה, הייתה בלגיה מפוצלת לשתי מדינות.
[עריכה] פוליטיקה
השלטון הבלגי הוא במבנה פדרלי שאושר בשנת 1993, המדינה מחולקת בין 3 סמכויות: השלטון המרכזי, המחוזות וקהילות השפה, אין היררכיה בין שלוש מדינויות אלה ולכול אחת מהם יש סמכות משלה, לאף אחד מהם אסור להתערב בעינינים שלא תחת סמכותה, לכן המגמה בין החשובות בפוליטקה הבלגית היא המעבר של הכוח לשלטון האזורי מהשלטון המרכזי.
השלטון המרכזי - רשאי לעסוק בתחומים בהם האחידות הבלגית חשובה כדי לישמור שיוויון ואחדות כמו תקציבים, אכיפת החוק, משפט, ביטחון המדינה, מדיניות בתחם המטבע, המס, התחרויות והביטוח הלאומי.
המחוזות, או היחידות הפדרליות הן:
- פלנדריה, בצפון בלגיה, דוברי הולנדית
- ולוניה, דרום בלגיה, דוברי צרפתית. השפה העתיקה ולונית[1], הקרובה לצרפתית, מדוברת אף היא, אולם היא הולכת ונכחדת. בואלוניה קיים גם מיעוט קטן דובר גרמנית.
- בריסל שבה כ-80% דוברי צרפתית, כ-10% דוברי הולנדית, והשאר דוברי שפות אחרות. נתונים אלו הם הערכות בלבד, שכן מדיניות ממשלת בלגיה היא המנעות מעריכת משאלי שפה. באופן רשמי בריסל דו-לשונית, והשוויון בין השפות נשמר בקנאות.
קיימות 19 עיריות דו-לשוניות, העוסקות ואחראיות למקרים סוציואקונומיים בשטחים המוקצבים להן. התושבים בוחרים שלטון מקומי, לו יש סמכות מחוקקת ומבצעת (תחת השלטון הפדרלי) העוסקת בסחר חוץ, סביבה, משטר השקעות ותמריצים.
קהילות השפה - הקהילה הפלמית מורכבת מתושבי אזור פלנדריה וכן מ-10% מתושבי אזור בריסל המדברים הולנדית. הקהילה הצרפתית מורכבת מתושבי ולוניה וכן מ- 80% מתושבי אזור בריסל המדברים צרפתית. הקהילה הגרמנית קטנה יחסית (פחות מ-100,000 איש במזרח ולוניה), אך שוות זכויות לשתי הקהילות האחרות ויש לה גופים מחוקקים משלה. הקהילות אחראיות לנושאי תרבות וחינוך וכן תחומים בהם הפעילות קשורה בהכרח לשפה.
[עריכה] כלכלה
הכלכלה של בלגיה מפותחת ביותר והיא מבוססת על מסחר בינלאומי. יותר מ-70% מהתל"ג הבלגי בא מיבוא ויצוא. בלגיה מיבאת מוצרים כמו חומרי בניין בצורה שלמה לאחר עיבוד המוסיף לערך המוצר יותר מ-50% היצור שלה היא מיצאת למדינות חוץ, נתון זה יכול להגיע ל-80% כאשר מדובר בטקסטיל וזכוכית. מפני המיקום של המדינה, היא משמשת בעיני ארצות רבות מיקום למעבר סירות בשביל הפצה לשאר השווקים האירופאים. בלגיה משמשת כציר מסחרי חשוב במערב אירופה מפני שהיא סוחרת רבות עם מדינות האיחוד האירופי.
מפני שבבלגיה יש 3 קבוצות הדוברות שפות שונות (צרפתית, גרמנית והולנדית) המסחר שם פועל בצורה שיוויונית וחופשית, מה שהופך את השוק בבלגיה לשוק מבחן ונקודות התחלה למוצרים רבים.
הסביבה המיסחרית בבלגיה פשוטה להבנה ולפעולה; יחד עם זאת יש בלבול בין השלטון הכללי לבין השלטון האזורי מה שלפעמים פוגע בהבנת הפועל.
כלכלת השוק בבלגיה מפותחת ביותר, מה ששם אותה בין המקומות הראשונים בין המדינות המתועשות .סקטור השירותים מהווה כ-75% מהתל"ג הבלגי, התעשייה כ-24%, והחקלאות כ-1.3% .בלגיה היא שוק קטן ופתוח עם יחס סחר חוץ לתל"ג של כ-84% ליבוא וכ-79% ליצוא. בשנתיים האחרונות הייתה ירידה בפעילות הכלכלית – בדומה למדינות המערב האחרות, אך באופן חריף פחות מארצות הברית או גרמניה.
לבלגיה יש מספר בעיות שאינן משתנות בהרבה וביניהן הקושי ביצירת מקומות עבודה חדשים. כמו שיש אזורים בהם האבטלה היא קבועה ועוברת דורות, המיסים גבוהים ושוק העבודה נוקשה הנשלט על ידי חוקי עבודה בלתי גמישים אך השכר מן הגבוהים באירופה.
לבלגיה יש חוב ציבורי גדול (בגלל הריבית) בנוסף לזה לבלגיה צפויה בעית הזדקנות האוכלוסייה ולפיכך בעיית הגדלת תשלומי העברה, בעיה זאת צפויה לשנת 2010 וכבר היום מנסים הבלגים למצא תרופה למכה על ידי דיונים על כיסוי דמי אבטלה גבוהים כאשר הפלמים יכסו למעשה.
[עריכה] גאוגרפיה
בלגיה שוכנת בצפון מערב אירופה והיא גובלת עם הולנד בצפון, צרפת בדרום, גרמניה ולוכסמבורג מזרח. רוב הארץ שפלה למעט הרי הארדנים בדרום מזרח.
הנהר הגדול ביותר הוא נהר הסכלדה.
[עריכה] חלוקה למחוזות, פרובינציות וקהילות
- ערך מורחב – מחוזות בלגיה
בלגיה מחולקת לשלוש קהילות עיקריות והן: הקהילה הפלמית, הקהילה הדוברת צרפתית והקהילה הדוברת גרמנית. בלגיה מחולקת לשלושה אזורים פדרליים שונים: בריסל-מחוז הבירה (כ-80% דוברי צרפתית אבל מחוז דו-לשוני באופן רשמי, עם אוכלוסייה של 980,000 תושבים), פלנדריה (בעיקר דוברי הולנדית עם אוכלוסייה של 6,000,000 תושבים) וולוניה (בעיקר דוברי צרפתית עם אוכלוסייה של 3,360,000 תושבים, ומיעוט קטן של דוברי גרמנית).
שני האזורים, ולוניה ופלנדריה, מחלוקים כל אחד מהם לחמש פרובינציות והן:
- פלנדריה (בהולנדית Vlaanderen, בצרפתית Flandre); עיר הבירה בריסל (בצרפתית Bruxelles, בהולנדית Brussel, בגרמנית Brüssel)
- אנטוורפן (בהולנדית Antwerpen, בצרפתית Anvers); עיר הבירה אנטוורפן
- לימבורג (בהולנדית Limburg, בצרפתית Limbourg); עיר הבירה הסלט
- פלנדריה המזרחית (בהולנדית Oost-Vlaanderen, בצרפתית Flandre Orientale); עיר הבירה גנט (בהולנדית Gent, בצרפתית Gand, באנגלית Ghent)
- פלנדריה המערבית (בהולנדית West-Vlaanderen, בצרפתית Flandre Occidentale); עיר הבירה ברוז' (בהולנדית Brugge, בצרפתית ובאנגלית Bruges)
- ברבנט הפלמית (בהולנדית Vlaams-Brabant, בצרפתית Brabant Flamand); עיר הבירה לוון (בהולנדית Leuven, בצרפתית Louvain)
- ולוניה (בהולנדית Wallonië, בצרפתית Wallonie); עיר הבירה נאמור
- ברבנט הולונית (בהולנדית Waals Brabant, בצרפתית Brabant Wallon); עיר הבירה ואבר (בצרפתית Wavre, בהולנדית Waver)
- נאמור (בהולנדית Namen, בצרפתית Namur); עיר הבירה נאמור
- לייז' (בהולנדית Luik, בצרפתית Liège בגרמנית Lüttich); עיר הבירה לייז'
- אינו (בהולנדית Henegouwen, בצרפתית Hainaut); עיר הבירה מונס (בצרפתית Mons, בהולנדית Bergen)
- לוקסמבורג (בהולנדית Luxemburg, בצרפתית Luxembourg); עיר הבירה ארלון (בצרפתית Arlon, בהולנדית Aarlen, בלוקסמבורגית Arel)
- בריסל-מחוז הבירה (בהולנדית Brussels Hoofdstedelijk Gewest, בצרפתית Région de Bruxelles-Capitale, בגרמנית Die Region Brüssel-Hauptstadt); במחוז ישנה קהילה דוברת הולנדית וקהילה דוברת צרפתית
[עריכה] דמוגרפיה
בלגיה נחלקה זמן רב בין המדינות הסובבות אותה או שהשתיכה לארצות השפלה לכן האוכלוסייה שלה מפולגת לדוברי הולנדית ודוברי צרפתית, יש להניח כי התושבים הראשונים היו הקלטים.
כיום בבלגיה יש מעל 10 מיליון תושבים, כאשר 57% הם פלמים, 42% וואלונים ו־1% אחרים.
הדת השולטת במדינה היא הנצרות, כאשר 88% הם קתולים, 1% מוסלמים, 11% אחרים.
[עריכה] יהדות בלגיה
- ערך מורחב – יהדות בלגיה
היהודים הגיעו לדרום ארצות השפלה במאה ה-13 ואולם בימנו יש שם יהודים מעטים במאה ה-16 הגיעו לאזור יהודים מפורטוגל ורובם התישבו באנטוורפן אך משהוקמה אמסטרדם קהילת האנוסים שחזרו ליהדות בגלוי הצטרפו לקהילה זו.
בסוף המאה ה-18 יכלו היהודים להתיישב בגלוי בבריסל ובאנטוורפן ואולם השלטונת הטילו עליהם מיסים כבדים כדי להגביל את מספרם. במרוצת המאה ה-19 התפתחה הקהילה היהודית בבלגיה במתכונתן של יהודי צרפת. בסוף המאה ה-20 הגיעו לבלגיה יהודים ממזרח אירופה ומרכזה. קהילת בריסל הייתה נתונה להשפעת הצרפתים וקהילת אנטוורפן להשפעת יהודי מזרח אירופה. כאשר גרמניה ספחה את בלגיה במלחמת העולם השנייה ברחו רוב היהודים לצרפת והשאר נשלחו למחנות השמדה. כיום באנטוורפן ישנה קהילה יהודית גדולה המונה כ20000 יהודים, רובם אורתודוקסים, חסידים מעשרות חסידיות שונות. בבריסל כ-15000 יהודים, רובם חילונים או מסורתיים.
[עריכה] קישורים חיצוניים
מיזמי קרן ויקימדיה | ||
---|---|---|
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: בלגיה |
- המסחר עם בלגיה, אתר משרד התמ"ס
- הקהילה היהודית באנטוורפן, בלגיה. מתוך אתר בית התפוצות"
- בלגיה באתר ספר העובדות על מדינות העולם של ה-CIA, באנגלית
אוסטריה · אוקראינה · אזרבייג'ן[1] · איטליה · איסלנד · אירלנד · אלבניה · אנדורה · אסטוניה · ארמניה[2] · בולגריה · בלגיה · בלארוס · בוסניה והרצגובינה · בריטניה · גאורגיה[1] · גרמניה · דנמרק · הולנד · הונגריה · הרפובליקה הצ'כית · ותיקן · יוון · לוקסמבורג · לטביה · ליטא · ליכטנשטיין · מולדובה · מונאקו · מונטנגרו · מלטה · מקדוניה · נורבגיה · סן מרינו · סלובניה · סלובקיה · ספרד · סרביה · פולין · פורטוגל · פינלנד · צרפת · קזחסטן[1] · קפריסין[2] · קרואטיה · רומניה · רוסיה[1] · שבדיה · שווייץ · תורכיה[1]
שטחים תלויים: אקרוטירי ודקליה [2] · איי פארו · גיברלטר · גרנסי · יאן מאיין · ג'רזי · האי מאן · סבאלברד הערות: 1. ^ חלק משטח המדינה נמצא באסיה. 2. ^ מבחינה גיאוגרפית נמצאת באסיה, אך נחשבת חלק מאירופה מסיבות היסטוריות. |
|