שלמה גיורא שוהם

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

יש לך הודעות חדשות (השווה לגרסה הקודמת).

שלמה גיורא שוהם (נולד ב-1929 ), קרימינולוג ישראלי, מניח אבן הפינה ומיישמן של מתודות חדשות בקרימינולוגיה, הוגה דעות בין תחומי, שחשיבתו מושפעת מהפילוסופים והסופרים של תורת האקזיסטנציאליזם, חתן פרס ישראל לשנת 2003.

נולד בשנת 1929 בליטא. ב-1935 עלה לישראל עם הוריו. גדל בפתח תקוה. בגיל 14 התגייס ל"הגנה" ולאחר מכן למשטרת היישובים. ב1947 קיבל תעודת בגרות מאוניברסיטת לונדון. השתתף במלחמת העצמאות בקרב על גוש עציון ונפל בשבי הירדנים.

בשנים 1950 - 1953 למד משפטים באוניברסיטה העברית בירושלים. לאחר מכן היה עוזר פרקליט המחוז של ירושלים ועוזר היועץ המשפטי לממשלה חיים כהן. בשנים 1958 - 1959 למד באוניברסיטת קיימברידג' באנגליה לתואר דוקטור. בשנת 1960 למד לתואר מתקדם במשפטים באוניברסיטה העברית. באותה שנה ייסד את המכון לקרימינולוגיה באוניברסיטת בר אילן. חקר את העבריינות, הסטייה והטיפול בהן. ב-1961 מונה למרצה בכיר באוניברסיטה זו. ב-1965 קיבל מינוי פרופסור חבר באוניברסיטת תל אביב ובאוניברסיטת בר אילן.

בשנים 1968 - 1969 היה פרופסור אורח באוניברסיטת פנסילבניה בפילדלפיה שבארצות הברית. ב-1969 הקים את המחלקה לקרימינולוגיה ולמשפט פלילי באוניברסיטת תל אביב ומ-1970 הוא פרופסור מן המניין באוניברסיטה זו. הצטרף לסגל הפקולטה למשפטים של אוניברסיטת תל אביב, שם הוא מכהן עד היום.

ב-מלחמת יום הכיפורים נפל בנו בכורו גיורא, והוא הוסיף את שם בנו לשמו והדבר חולל מפנה בהשקפת עולמו ושינה את גישתו המחקרית, שהפכה להיות אינטרדיסציפלינרית, הטומנת בחובה אינטראקציה בין המדעים השונים (מדעי החברה, מדעי הרוח וביולוגיה) ומסנתזת אותם לכדי תורה הוליסטית.

ב-1977 הוענק לו פרס סלין גליק מהאגודה האמריקאית לקרימינולוגיה. בסוף שנות השבעים פיתח יחד עם פרופסור יהודה פריד שיטת טיפול אקזיסטנציאליסטית לשיקומם של המכורים לסמים, שיושמה בהצלחה במוסדות רבים וכן בבית הסוהר "חרמון". ב-1981 קיבל אות הוקרה מראש ממשלת צרפת.

ספרו המפורסם ביותר הוא "אות קין" שפורסם בתחילת שנות השבעים ותורגם לשפות רבות, ובו הוא שוטח את תורת הסטיגמה שלו בתחום הפשיעה והסטייה החברתית. בספרו "וולהולה, גולגותה ואושוויץ" הסביר את המפלגה הנאצית ואת השואה מנקודת מבט קרימינולוגית.

ב-1975 זכה בפרס הציטוט הנשיאותי. מפעלו האקדמי הושפע מפילוסופים וסופרים כמו מרטין בובר, אלבר קאמי וז'אן פול סארטר, והוא כולל מוטיבים רבים ממיתולוגיות עמי העולם.

תורתו היא פיתוחה של תורת מורו טורסטין סלין בדבר יחסי הגומלין בין פשיעה לתרבות. חקר את הפשיעה בישראל, על רקע היות המדינה ארץ הגירה שבה מתקיימות התנגשויות בין תרבויות שונות. פרופסור שוהם פועל ביחד עם בתי החולים ורשויות עירוניות בדרכי הטיפול והשיקום של סוטים וחולי נפש, ומסייע בידי המשטרה, שירות הביטחון ובתי הסוהר בשיקום עבריינים.

בין השנים 1989 עד 1990 היה פרופסור אורח באוניברסיטת הסורבון שבפריז. ב-1990 קיבל פרס מהחברה הבינלאומית לרפואה משפטית. בין השנים 1991 ל-1992 היה פרופסור אורח באוניברסיטת אוקספורד. בשנת 2001 נהיה פרופסור אמריטוס באוניברסיטת תל אביב, אך הוא ממשיך במחקריו ובפעילויותיו במלוא המרץ עד עצם היום הזה.

כיהן בוועדות ציבוריות רבות: חבר ועדת חיים כהן לדרכי ענישה, ראש ועדת שוהם לסיווג בתי הסוהר, נציג ישראל לוועדה החברתית במועצת אירופה וחבר הוועדה המדעית של האגודה הבינלאומית לקרימינולוגיה. הוא הרצה בכעשרים ארצות. הרצה וחקר בין השאר באוניברסיטאות הרווארד, אוהיו, אולבאני ורטג'רס.

שוהם כתב וערך כשבעים ספרים, ובנוסף לכך כתב מאות מאמרים שהופיעו בכתבי עת אקדמיים. תחומי כתיבתו מגוונים וכוללים פילוסופיה, פסיכולוגיה, קרימינולוגיה, סוציולוגיה, משפטים, דת, היסטוריה ופוליטיקה. כתב גם מחזה ורומן.

בשנת 2003 הוענק לו פרס ישראל.

[עריכה] מספריו

אהבה כפיתיון: חוה, קזנובה ודון חואן. תל אביב, עם עובד, תשנ"ג, 1993.
אוהל המצורעים, תל אביב, עם עובד, תשנ"ג, 1993.
אישיות וסטייה, אור עם, תשנ"ה 1995.
אלימות - האלם, תל אביב, צ'ריקובר, 1984.
אלימות, אור עם, תשנ"ד, 1994.
אנטישימיות: וולהאלא, גלגתא, ואושוויץ. צ'ריקובר 1992.
גאולה ודרך הביבים: סטייה, אונטלוגיה ומיתוס. תל אביב, צ'ריקובר, 1980.
הגשר אל האין: גנוסיס, קבלה ואקזיסטנציאליזם, דביר, תשנ"ב, 1991
הדיאלוג בין המיתוס לכאוס. הוצאת רמות - אוניברסיטת תל אביב, תשס"ב, 2002.
הליכי טנטלוס, צ'ריקובר, 1977.
הוא אוהב את האח הגדול: "1984" של ג'ורג' אורוול, מיתוס ומציאות. תל אביב, פפירוס, תשמ"ה 1985.
טירוף, סטייה ויצירה: ג'זואלדו קראוואג'ו, ז'נה, ואן גוך, ארטו. תל אביב, משרד הביטחון האוניברסיטה המשודרת, תשס"ב, 2002.
יצירה והתגלות, משרד הביטחון האוניברסיטה המשודרת, תשמ"ז, 1987
מבוא לקרימינולוגיה, תל אביב, עם עובד, תשכ"ה, 1964.
המיתולוגיה של הרוע, משרד הביטחון, האוניברסיטה המשודרת, תש"ן, 1990.
מרד, יצירה והתגלות, תל אביב, אוריון, תשמ"ו, 1986.
הסוציולוגיה של האבסורד, ירושלים, שוקן, תשל"ה, 1970.
סטייה וניכור, תל אביב, רמות, תשנ"ג, 1993.
סטייה חברתית, תל אביב, פפירוס, 1986.
עברות ועונשים בישראל, עם עובד, תשכ"ג, 1963.
עמדות לתפקוד חבורות במועדוני נוער, תל אביב, אוניברסיטת תל אביב, 1975.
פשיעה, סטייה ופיקוח חברתי, תל אביב, פפירוס, תשמ"ה 1985.
קרימינולוגיה, ירושלים, שוקן, 1980.
תרפיה פרומתאית: טיפול אקסיסטנציאליסטי באמצעות דיאלוג ויצירה, קריית ביאליק, תשנ"ח 1998.