שן כחולה
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
שן כחולה (Bluetooth) הוא תקן של רשת אלחוטית במרחב האישי (WPAN), בקשר רדיו בתדר 2.45 גיגהרץ, (שהוא התדר שבין שידורי טלוויזיה לשידורי לוויין), בטווחים קצרים, בנפחים קטנים ובהספק חשמל נמוך, המיועד בעיקר לשימושים אישיים, כמו קשר בין מחשב לאביזרים הקפיים ובין מכשירים חשמליים שונים בטווח קצר.
תוכן עניינים |
[עריכה] מאפיינים
מאפייניה של השן הכחולה:
- טווח: עד 10 מטר
- נפח: עד 1 מגהסיביות לשניה
- הספק חשמל: 1 מיליוואט
- מספר רשתות מקביליות: 10 רשתות עצמאיות (פיקו - רשתות)
- מספר התקנים מחוברים ברשת: מאסטר + 7 מכשירים נוספים
- ארכיטקטורת רשת: חיבוריות אד הוק מסוג scatternet שמיועדת לקשר אוניברסלי
- שיטה הקשר: 1,600 דילוגי תדר בשנייה בין 79 תדרים שונים, למניעת הפרעות של מכשירים אחרים כמו למשל תנורי מקרוגל.
- אבטחה: אימות ברמת הקשר ומפתח הצפנה של 128 ביט של הנתונים.
[עריכה] רקע
הטכנולוגיה פותחה על ידי חברת אריקסון השבדית בשנת 1996, ונקראת על-שם הגיבור הויקינגי מלך דנמרק הרלד בלוטות (Harald Blåtand), שחי בין השנים 940-980 לספירה. המלך היה ידוע ביכולתו לגרום לאנשים לדבר אחד עם השני, ועל-כן מילא תפקיד של מפייס ומאחד בין שבטים סקנדינביים יריבים. למעשה, Bluetooth הוא שיבוש של שם דני עתיק שמשמעותו הוא "איש כהה".
התקן "שן כחולה" פותח במקור במעבדות חברת אריקסון ונועד לשמש בהתקני דיבורית אלחוטית לטלפון סלולרי. בהמשך התברר שיש לו מגוון רחב של יישומים אפשריים ושנתיים לאחר הפיתוח הראשוני, בשנת 1998, נפתחה הטכנולוגיה לשימוש חינם לכל חברה הרוצה בכך.
הטכנולוגיה אומצה בחום על-ידי החברות המובילות בשוק, כמו אפל, אינטל, מיקרוסופט, יבמ, נוקיה, מוטורולה, טושיבה, לוסנט, שיצרו קבוצת דור המייסדים שנקראת SIG (Bluetooth Special Interest Group), והיא נמצאת כיום בטווח נרחב של מכשירים, החל בטלפונים סלולרים ומחשבי כף יד ועד למחשבים אישיים ומוצרי חשמל נוספים.
אף שהשבב הבסיסי של טכנולוגיה זו עולה, נכון לשנת 2005 פחות מ-$9, ואין צורך לשלם עליו תמלוגים, מוצרים המבוססים על טכנולוגיה זו כמו דיבוריות אלחוטיות, עדיין יקרים ומחירם ב-2006 כמאות שקלים, דבר המונע את חדירתם לשוק הרחב.
בישראל החל עידן השן הכחולה ב-1 בנובמבר 2003, לאחר שצה"ל פינה למטרה זו, בעקבות הנחייה של ראש הממשלה אריאל שרון, את תחום התדרים הנחוץ. עד לתאריך זה השימוש בטכנולוגיית השן הכחולה נחשב כלא-חוקי, ומכשירים אשר תמכו בטכנולוגיה שווקו כאשר פונקציית השן הכחולה חסומה בהם. רק לאחר פינוי התדרים אישר משרד התקשורת להשתמש בטכנולוגיה בארץ ובעלי מכשירים הורשו לפתוח את החסימה.
[עריכה] תקנים
לשן הכחולה יש כיום ארבע תקנים. תקן 1.0, 1.1, 1.2, ו2.0 בכל תקן שופרו יכולות ותוקנו היבטים שונים בשידור.
- בתקן 1.1 הוספה יכולת של שידור בערוץ לא מוצפן.
- בתקן 1.2 שתואם לאחור לתקן 1.1 הואצה יכולת מהירות השידור הלכה למעשה, והורחבה יכולת השידור הבו זמני, דבר המשפר איכות קול. הוסף ממשק בקר מארח למשדר מקלט אסינכרוני אוניברסלי.
- בתקן 2.0 שתואם לאחור לכל הדור של 1.X, שופרה מהירות העברת הנתונים פי 3, הוקטנה צריכת החשמל, ופושט תסריט ריבוי קישורים, בזכות טווח תדרים שמאופשר.
[עריכה] יתרונות
- אין צורך בקו ראיה (לעומת תת אדום)
- הספק חשמל נמוך (חשוב במיוחד בהתקנים ניידים)
- יכולת הצפנה סבירה
- אפשרות לתקשר עם עד 8 מכשירים במקביל לכל רשת
- חיבור אוטומטי בין המכשירים השונים (לעומת תקן ה-WI-FI)
[עריכה] חסרונות
- הפרעות מצד מכשירים אלקטרוניים שפועלים באותו תחום תדרים (2.45 גיגהרץ).
- רוחב פס נמוך יחסי מונע אפשרויות של העברת קבצים גדולים וזרימה של וידאו.
[עריכה] ישומים
- דיבורית אלחוטית לטלפון סלולרי.
- דיבורית לרכב ללא צורך בהתקנה.
- העברת נתונים למקרן ללא צורך בחיווט.
- תקשורת והעברת נתונים בין שני טלפונים סלולרים.
- משחק רשת בין קונסולות משחקים ניידות.
- סינכרון וגיבוי בין מחשב כף יד או טלפון סלולרי למחשב אישי.
- העברת נתונים בין שני מכשירי כף יד.
- מצלמות וידאו אלחוטיות.
- DVD אלחוטי.
- ציוד היקפי למחשבים, ובפרט עכבר מחשב ומקלדת.
[עריכה] ראו גם
- תקן Wi-Fi
[עריכה] קישורים חיצוניים
- אתר הבית של קבוצת שן כחולה
- אתר נוסף של קבוצת שן כחולה
- עוד על השן הכחולה ברוב היבטיה, אתר של מערכת מידע אקדמית אית"ן
