שנאפס
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
שנאפס הינו סוג של משקה מזוקק. מקור השם במילה הגרמנית Schnaps, אשר בדרך כלל מתייחסת למשקאות אלכוהוליים שזוקקו מדגנים, שורשים או פירות, וביניהם דובדבן, תפוח, אגס, אפרסק ומשמש, או לעתים סלק סוכר או תפוחי אדמה. לרוב, החומר הבסיסי בייצור שנאפס הינו החתיכות שנשארות מתהליך הייצור של מיץ. בשנאפס אותנטי אין תוספות של סוכר או חומרי טעם, אלא רק חומרים ארומטיים מסוגים שונים. משקאות אלו מיוצרים בארצות דוברות גרמנית וכן בסקנדינביה ובהולנד.
השנאפס הינו בעל דימיון בטעם ובמרכיבים לוודקה, עם טעמים עדינים - כתלות בחומרי הבסיס מהם הוא עשוי. בדרך כלל הוא מכיל כ-40 אחוזי אלכוהול בנפח. למרות זאת, ישנו סוג נוסף, המיוצר באמריקה, והוא משתייך בעצם לקטגוריית הליקרים. בסוגים אלו נעשה בדרך כלל שימוש באלכוהול בסיסי (שנאפס, וודקה או רום), על מנת "לחלץ" את הטעמים מהפירות המוספים אליו. לעתים קרובות מוסיפים למשקה רכיבים נוספים, בעיקר סוכר. רמת האלכוהול במשקה זה היא כמחצית מזו בסוג הגרמני- כ-20 אחוזים, ולכן מוסיפים לו גם נוזל נגד קיפאון ("אנטי-פריז"), על מנת שלא יקפא במקפיא.
את השנאפס נהוג להגיש קפוא, בכוס "שוט".
