שנונית חולות
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
| שנונית חולות | |
|---|---|
 |
|
| מיון מדעי | |
| ממלכה: | בעלי חיים |
| מערכה: | חולייתנים |
| מחלקה: | זוחלים |
| סדרה: | קשקשאים |
| משפחה: | לטאיים |
| סוג: | שנונית |
| מין: | שנונית חולות |
| שם מדעי | |
 Acanthodactylus scutellatus |
|
שנונית חולות (שם מדעי:Acanthodactylus scutellatus) הינה זוחל ממשפחת הלטאיים. גודלה קטן, עד 21 ס"מ, כאשר אורך הזנב מהווה פחות משני שלישים. משקלה עד 10 גרם לרוב. ראשה מחודד בקדמתו. לשנונית החולות סימן היכר המייחד אותה משאר בני סוגה: מגיני הגחון שלה סדורים באלכסונים היוצאים ממרכז הגחון ונמשכים אחורה ולצדדים, לעומת המינים האחרים בסוגה אצלם מגיני הבטן מסודרים בשורות ישרות, שתי וערב.
משמעות השם המדעי של שנונית החולות (scutellatus) הוא "מכוסה קשקשים קטנים".
צבע שנונית החולות לרוב צהבהב, בהתאם לסביבה החולית בה היא חיה. לעתים צבעה אפור או חום בהיר. על צבע רקע זה מפוזרים כתמים צרים וכהים, היוצרים דגם של רשת (ראו תמונה). בשונה משאר מיני השנוניות, לא ניתן להבחין בפסי אורך אצל שנונית החולות.
הזכר גדול מן הנקבה - ראשו ושורש זנבו עבים יותר.
הצעירים דומים בצבעם לבוגרים.
שנונית החולות שוכנת בישראל בחולות מערב הנגב ומישור החוף. בעבר היא נפוצה גם עד הרצליה ושפיים בצפון, אך העיור המתקדם בארץ, שגרם להשמדת בית גידולה, כנראה הביא לכך שאין עוד פרטים צפונה לחולות בת ים. באזורים בהם מצויה שנונית החולות כמעט ואף פעם לא מופיעות לטאות אחרות, פרט בחולות עצורים.
שנונית החולות פעילה ביום ומתחפרת בחול היטב. מחילותיה אינן עמוקות והיא שוכנת בהן בלילה ובקיץ בשעות החמות. כשהיא מגלה היא אויב היא אצה למחילה, בין אם היא שלה אם לאו.
עונת הרבייה של שנוניות החולות מתחילה בסוף החורף. בתקופה זה הזכר שומר על נחלתו שמקיפה את מחילתו. הנקבה מטילה באביב 3-6 ביצים מוארכות, בעלות קליפה גמישה. הצעירים בוקעים בחודשי יוני ואוגוסט. אורכם לאחר הבקיעה הוא 7-8 ס"מ, והם שוקלים כ-0.5 גרם. בצפון סיני נתפסו צעירים בגודל זה גם באפריל.
