מישור החוף
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מישור החוף הינו חבל ארץ מישורי בארץ ישראל המשתרע לאורך חוף הים התיכון, מגבול הצפון (מישור החוף הצפוני) בראש הנקרה ועד לגבול מצרים בדרום (מישור החוף הדרומי), ברצועת עזה.
מישור החוף מתחלק לשלושה חלקים:
- מישור החוף הצפוני - מראש הנקרה בצפון ועד נחל תנינים בדרום
- השרון (מישור החוף המרכזי)-מנחל תנינים בצפון ועד נחל הירקון בדרום
- מישור החוף הדרומי - מנחל הירקון בצפון ועד רפיח בדרום וגבול ישראל-מצרים
מישור החוף הוא אזור נוח לפיתוח ולהתיישבות. קרקעות הסחף עמוקות ופוריות, האקלים ממוזג, גשמים עם טמפרטורות נוחות, ומפלס גבוה של מי תהום המאפשר שאיבת מים בקלות יחסית. החלק המישורי נוח לתנועה ולמעבר והסמוכות לים התיכון מהווה מקור פרנסה.
עם הקמת המושבות הראשונות ב-1878 והעליות היהודיות ב-1882, האזור התפתח והתחדש, וכיום נמצאת בו מרבית אוכלוסיית ישראל.
תוכן עניינים |
[עריכה] גאוגרפיה
בחלקו הצפוני, באזור נהריה, לאורך של כ-14 קילומטרים מישור החוף הוא צר ואילו בחלקו הדרומי באזור חוף הנגב רוחבו מגיע עד 40 קילומטרים.
מרבית שטחו של מישור החוף, בעיקר מישור חוף הכרמל, השרון ואזור מישור חוף הגליל, מכוסה באדמת סחף (קרקעות שירדו מאזור הרי הגליל, השומרון והרי יהודה) וביצה שנוצרו ביצות בעיקר בסמוך לנחלים, כתוצאה מהמחסום הטבעי של רכסי הכורכר. רכסי הכורכר מנעו את זרימת המים לכיוון הים ובמיוחד בעונות הגשומות גדלו הביצות באזור הירקון, נחל אלכסנדר, נחל תנינים ונחל נעמן.
[עריכה] המרזבה
המרזבה היא מישור שטוח בחלקו המזרחי של מישור החוף התיכון והדרומי, לרגלי הרי יהודה. הכינוי "מרזבה" הוא מן המילה מרזב - צינור לאיסוף וסילוק מים. באזור זה נמצאת קרקע סחף אשר הגיעה מההרים שהיא פוריה ומתאימה לעיבוד חקלאי. אזור זה לא היה ביצתי משום שאף על פי שהוא לרגלי ההרים, הרי מישור החוף משתפל מערבה לכיוון הים התיכון. מצב זה הביא לכך שאזור זה היה מיושב בצפיפות יחסית כבר בימי קדם.
[עריכה] היסטוריה
האזור היה שקוע תחת פני הים עד לפני כשני מיליון שנה.
במשך מאות שנים הוזנח מישור החוף בישראל ועד תחילת המאה ה-20 גרה בו מעט מהאוכלוסייה שהייתה בארץ. גם הממלוכים וגם העות'מאנים לא השקיעו בפיתוח אזור מה שהוביל שביצות באזור לא פותחה ויושבה. שודדים היו נפוצים באזור באותה תקופה ושילוב הבעיות מנע התפתחות התיישבותית באזור.
עד ראשית העלייה הראשונה אזור מישור החוף היה דל באוכלוסייה. למרגלות הרי השומרון והרי יהודה התקיימה אוכלוסייה של ערבים בהתיישבות כפרית מבוססת חקלאות. הערבים ניצלו את האדמות הפוריות הנמצאות למרגלות ההר ועיבדו אותן.
על קו החוף היו ערי נמל קטנות כמו יפו ועכו.
עם העלייה הראשונה החלו העולים לרכוש קרקעות מערביי-ארץ-ישראל ולבנות מושבות חקלאיות במישור החוף. בהמשך הוקמו גם מושבים וקיבוצים. עם קום מדינת ישראל והעליות הגדולות לארץ ישראל, תאוצת הבנייה במישור החוף גדלה מאוד, ומרבית המושבות התפתחו להיות ערים לכל דבר, כמו למשל פתח תקווה, ראשון לציון וכפר סבא.
[עריכה] ראו גם
[עריכה] קישורים חיצוניים
| אזורים בארץ ישראל | |
|---|---|
| מישור החוף : מישור החוף הצפוני | מישור החוף הדרומי | |
| יהודה | השרון | השומרון | |
| הגליל : הגליל העליון | הגליל התחתון | |
| הנגב: הרי הנגב הדרומי | הרי הנגב הצפוני | הרי הנגב התיכון | |
| העמקים: עמק יזרעאל |בקעת הירדן | הערבה | |
| הבשן | חורן | טרכון | הגולן | |
| הגלעד | רמת אירביד | הרי מואב | הרי אדום |
