שיחה:תוכנית החלוקה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

יש הטיה מסוימת במפה המצורפת: מסומנים בה הרבה יישובים יהודיים, קטנים יחסית, שנותרו בשטח המדינה הערבית לפי התוכנית, בעוד יישובים ערביים בגודל דומה שנותרו בתחומי המדינה היהודית אינם מסומנים. שתי דוגמאות מאזור ת"א: שיח' מוניס וסומיל שבוודאות היו אמורים להיות חלק מהמדינה היהודית, וגודלם אינו שונה במידה רבה מיישובי גוש עציון או מכפר דרום. Dror_K 15:31, 14 יוני 2005 (UTC)

יש לך מפה יותר טובה? טרול רפאים 15:46, 14 יוני 2005 (UTC)

ובכן, אני אחראי למפה הזו.

אין מפה יותר טובה בעברית. חיפשתי. המפה המפורטת ביותר היא כמובן מפת החלוקה המקורית שיש אליה לינק. אבל היא נעשתה אז (או יותר נכון, כמה שנים אחרי זה) וחסרה את הפרספקטיבה ההיסטורית.

למרבה הצער המקום במפה מוגבל, וזאת כי מטעמי זכויות יוצרים הייתי חייב לעשות אותה על הבסיס של המפה הדי קטנה שיש לנו של הארץ מאתר ה CIA. קשה לי להאמין שאני אצליח להכניס את שיח' מוניס. ויש הרי אינספור כפרים פלסטינים שהיו בשטח הזה. אני גם הכנסתי כמה. למשל יבנה, חליסה (=קרית שמונה) ביסאן (בית שאן) תרשיחא, בריר, עסלוג'.

גודל הישוב הוא לא הקריטריון היחידי. יותר היה חשוב לי שהמפה תעזור למי שמכיר את מפת הארץ כיום לדעת איפה הגבולות האלו עברו, וזה היה שיקול חשוב בבחירת הישובים.

אם יש ישובים ספציפיים שחשובים לדעתך, ונמצאים במקום שבו יש סיכוי להכניס אותם, אז אפשר להוסיף את זה. eman 21:39, 14 יוני 2005 (UTC)

לא הייתי רוצה שיתקבל הרושם כאילו יישובים יהודיים רבים נכללו בשטח המדינה הערבית המתוכננת בעוד הרוב המכריע של היישובים הערביים נותרו "במדינתם". זה פשוט חטא לאמת, כי בפועל הגבול הפתלתל של החלוקה הותיר יישובים ערביים רבים במדינה היהודית ויישובים יהודיים במדינה הערבית. יש עוד נקודה חשובה - אם יש במפה יישובים שלא היו קיימים בזמן ששורטטה, יש לציין זאת. Dror_K 11:56, 15 יוני 2005 (UTC)

אין במפה ישובים שלא היו קיימים אז. יש את רוב הישובים שמופיעים במפה המקורית [1] והוספתי מספר ישובים יהודיים שיש בהם עיניין מבחינת הגבולות: גוש עציון, ניצנים, יד מרדכי, כפר דרום, גבולות, רביבים ובית אשל. אני מודע לזה שזה יוצר קצת דיספרופורציה, אם כי אני חושב שלא נוצר מצב בו חושבים שבמדינה היהודית לא היו ישובים ערביים. אולי הפתרון זה להקטין את גודל הנקודות, ולהוסיף הערה בכיתוב. eman 15:28, 15 יוני 2005 (UTC)

"תוכנית החלוקה היא תוכנית של האו"ם לחלוקתה של ארץ ישראל המנדטורית לשתי מדינות עצמאיות, יהודית וערבית(פלסטינאית)"- הסרתי את "הפלסטינאית"-לא דובר על שום מדינה פלסטינאית אלא על מדינה ערבית(נוספת בתחומי ארץ ישראל לירדן) שגם זו תכנית לא חוקית שמנוגדת למנדט ומסמכי היסוד שלו-החלטת סן רמו, החלטת סמטס וכו'... מדינה ערבית, באותו זמן לא קראו לעצמם בשם השיקרי-"פלשטינאים"," עם פלסטיני" וכו'...(והרי הפלשטינאים המקוריים הם היהודים עוד מתקופת האימפריה הרומאית כאן שקראה לארץ ישראל פלסטינה על שם הפלישתים אויבינו כידי לנסות למחוק את הקשר של עם ישראל לארץ ישראל ולזרות מלח על הפצע...)-"פלסטינה א"י- כינוי מינהלי לחבל ארץ ישראל וזהו אינו שם של איזושהי אומה.בזמן המנדט,ליהודים וערבים היו תעודות זהות פלסטינאיות-שום אומה או עם לסטינאים, שום זכויות לאומיות, לא ל"פלסטינאים ולא לערבים וגם לא לבריטים או רומאים או כובשים זרים אחרים....

ראשית, נהוג כאן לחתום בשם ותאריך, ורצוי מאוד להירשם כמשתמש. אכן נכון שאין דבר כזה עם פלסטיני, וידוע ומפורסם כי הערבים התחילו ליישב את ארץ ישראל רק לאחר תחילת התנועה הציונית, וידוע ומפורסם גם כי אש"פ שכר מומחית בינלאומית כדי להוכיח את טענותיו ומומחית זו עשתה מחקר יסודי ומקיף במימון ארגון הטרור אש"פ והגיעה למסקנה כי היהודים הם הצודקים, אך עדיין למרות הכל - מדובר על מושג קיים שאין שום פסול בביצוע ההפניה אליו. ההשגות על עצם השימוש בשם המעוות "פלסטין" / "פלסטינים" מקומם אולי בערך על ה"פלסטינים" וודאי שלא כמחיקה של הפניה עניינית. בברכה, יאיר בן-צבי, אילת 22:26, 26 ספטמבר 2005 (UTC) אור ל-כ"ג באלול תשס"ה

רבותיי הנכבדים, את דעותיכם הפוליטיות בנוגע לסכסוך השאירו במקום אחר. כאן מנסים לכתוב אנציקלופדיה. הציבור הערבי היושב בין הים לבין הנהר מכנה עצמו (ברובו) ערבי-פלסטיני, ומבחינתנו די בכך כדי לקרוא לו כך. מי שמעוניין לקרוא על גלגול השם "פלסטינים" יכול לעיין בערך ארץ ישראל בפסקה "שמה של הארץ". כמו כן לא באנו לנהל דיון משפטי על תוקפה של החלטה 181 של העצרת הכללית של האו"ם (החלטה שלא בוצעה מעולם). אנחנו מתארים את ההחלטה כפי שהוצעה והתקבלה (בזכות שתדלנות מסיבית של יהודים ציונים): חלוקת פלשתינה-ארץ-ישראל המנדטורית למדינה יהודית ולמדינה ערבית. אפשר לכתוב בסוגריים שמדובר בעצם במדינה ערבית-פלסטינית לצורך ההפניה. Dror_K 22:37, 26 ספטמבר 2005 (UTC)

דרור היקר, אינני מבין מדוע אתה כותב בלשון רבים ופונה לכאורה גם אלי. אם תסתכל היטב במה שכתבתי תראה שכל מה שאתה ציינת גם אני ציינתי. הוספתי את התוספות שלי אך ורק כדי להבהיר לאדון הנכבד והאנונימי, שאני אינני שמאלני עויין שבא למחוק דעות של אחרים, לא שיש סיבה עניינית מדוע לציין "פלסטינים", סיבה שחזרת עליה במילים אחרות אך בעצם אמרת בדיוק את מה שאני אמרתי. יאיר בן-צבי, אילת 11:14, 27 ספטמבר 2005 (UTC) כ"ג אלול תשס"ה

בלי להיכנס לדיונים פוליטיים, הסיבה העניינית לכתוב שיש פלסטינים היא שיש ציבור גדול של אנשים שרואים עצמם כקבוצה ייחודית וקוראים לעצמם "העם הפלסטיני". כמו כן, יש אומות רבות בעולם שמכירות בקבוצה הזאת ובשמה. גם לגבי היהודים יש רבים שטוענים שאינם עם, ובכן להם אפשר להשיב מניה וביה, שדי בכך שיש קבוצת אנשים שקוראים לעצמם יהודים, רואים קשר ביניהם, וזוכים להכרה של אומות העולם כיהודים. אם יש סיבות אחרות או לא זה לא משנה, כי אלה תנאים הכרחיים ומספיקים. Dror_K 12:24, 27 ספטמבר 2005 (UTC)

[עריכה] מגילת העצמאות

הובאה כאן הטענה הבאה:

"מגילת העצמאות אינה מציגה את החלטת האו"מ כצידוק ל'זכותו הטבעית' של העם היהודי. החלטת האו"מ מוצגת כהכרה בזכות".

קריאה זהירה של המגילה מראה שאין בהכרח במגילת העצמאות ניסיון ליצור תלות בין "הזכות הטבעית" (כשהכוונה מן הסתם לזכות להגדרה עצמית) לבין החלטת האו"ם. הן מוצגות זו בצד זו כצידוקים להקמת המדינה. החלטת האו"ם מוצגת יותר כצידוק משפטי טכני, בעוד "הזכות הטבעית" מוצגת יותר כטיעון מהותי. זהו ניסוח שמנסה להתמודד מראש עם כל טענת-נגד אפשרית. צריך לזכור שההכרזה נעשתה בחיפזון מיד עם סיום המנדט בניגוד לתוכנית המקורית שקבע האו"ם ומול התנגדויות משמעותיות בזירה הבינלאומית. כל זאת עקב ניסיונות מצד מדינות שונות, בכלל זה ארצות הברית, להשעות את החלטת האו"ם בשל המלחמה שהתנהלה בארץ והמצב העדין והנפיץ שנוצר במזרח התיכון. הוספתי את הציטוט מתוך המגילה כדי שאפשר יהיה לשפוט ולפרש ישירות מתוך הטקסט (אזכור החלטת האו"ם מופיע גם בהמשך המגילה, אבל העדפתי לצטט את הפסקה המפורטת). Dror_K 12:20, 13 ינואר 2006 (UTC)

קריאה זהירה של המגילה ולוגיקה פשוטה מראים כי לטענות דרור כלפי העריכה שלי אין בסיס. ראשית, לא טענתי (והדבר גם אינו נובע מטענותי) שיש תלות בין "הזכות הטבעית" ובין החלטת האו"מ. טענתי כי החלטת האו"מ אינה מובאת במגילת העצמאות כ"צידוק" להקמת המדינה. המונח "צידוק" עלול להתפרש כאילו החלטת האו"מ תורמת לזכותו של העם היהודי למדינה. לכן אין להציגה כצידוק. להסברת טענתי:

• הקונגרס הציוני הכריז ב-1897 על הזכות. הוא הכריז - לא יצר אותה. הזכות הייתה קיימת קודם.
• נאמר שהזכות הוכרה בהצהרת בלפור. כלומר הזכות הוכרה, הזכות הייתה קיימת קודם.
• נאמר שהשואה הוכיחה מחדש את ההכרח... וששארית הפליטה לא פסקו לתבוע את זכותם. כלומר הזכות נתבעה, הזכות הייתה קיימת קודם.
• נאמר שבמלחמת העולם השניה קנו זכות להמנות עם העמים מייסדי ברית האומות המאוחדות. לא מדובר בזכות למדינה. הניסוח הוא קפדני ורצה למנוע את הפירוש שהזכות למדינה תלויה בגורם זה.
• בסעיף על החלטת האו"מ נאמר "הכרת החלטה זו בזכות העם היהודי להקים את מדינתו אינה ניתנת להפקעה". קריאה זהירה של סעיף זה מראה לכל קורא בר-דעת שלפי מגילת העצמאות אין לפרש את החלטת האו"מ כיצירה של זכות או צידוק אלא כהכרה בזכות שהייתה קיימת קודם.
• בקטע המסכם נאמר כי זו זכותו הטבעית של העם היהודי להיות ככל עם ועם עומד ברשות עצמו במדינתו הריבונית. כאן, כמו בקונגרס הציוני הראשון, מכריזים על זכות קיימת.

הקורא הנבון ישים לב, בקריאה זהירה, כי מנסחי המגילה הקפידו מאד שלא יווצר הרושם שהזכות נובעת מן הגורמים האחרים (פרט לזכות הטבעית וההיסטורית). לגבי פעולות היהודים - הן הוזכרו למנוע טענות "התיישנות" ולגבי החלטות העמים - הן הובאו לא כצידוק אלא כהוכחה לכך שהזכות הקיימת הוכרה.

הסעיף על החלטת האו"מ אומר במפורש כי זו הכרה בזכות העם היהודי. בזכות שהייתה קיימת עוד לפני החלטת האו"מ והאו"מ הכיר בה (לא ראוי לומר שהצדיק אותה כי היתה צודקת גם קודם). --Act 17:42, 13 ינואר 2006 (UTC)

שים לב - מה שכתבתי בערך הוא שהחלטת העצרת הכללית של האו"ם מס' 181 ("כ"ט בנובמבר") הובאה במגילת העצמאות כצידוק מן המשפט הבינלאומי להקמת המדינה. אין טענה האומרת שלא הובאו צידוקים אחרים, אין טענה שהאו"ם יצר זכות יש מאין, ובוודאי אין טענה כאילו מנסחי המגילה ראו את האו"ם כיוצר הזכות. בפסקה שהובאה ממגילת העצמאות אכן כתוב (לפי אתר הכנסת): "הכרה זו של האומות המאוחדות בזכות העם היהודי להקים את מדינתו אינה ניתנת להפקעה.", אבל שים לב שלא נאמר שהאו"ם הכיר בזכותו הטבעית וההיסטורית של העם היהודי על ארץ ישראל, או בזכותו לריבונות בארץ ישראל או כל דבר דומה לזה. נאמר בפשטות כי האו"ם הכיר בזכות העם היהודי להקים את מדינתו. כל תוספת הייתה חוטאת לאמת, ולמען האמת גם כך יש במגילה חטא מסוים לאמת, כי החלטת האו"ם מורכבת יותר וכוללת הקמת שתי מדינות. הערך הזה עוסק בהחלטת האו"ם. בהקשר של מגילת העצמאות אפשר לומר עליה רק שהיא הובאה במגילה כצידוק מן המשפט הבינלאומי להקמת המדינה. אי אפשר לומר כל דבר אחר על הקשר בין החלטת האו"ם לבין מגילת העצמאות, לדעתי. Dror_K 19:25, 13 ינואר 2006 (UTC)

שים לב - טיעונך לוקה בכשל לוגי.

• אמרת שכל תוספת הייתה חוטאת לאמת ואתה הוספת את ה"המשפט הבינלאומי" שלא הופיע במגילה ואת הקביעה שהחלטת האו"מ היתה "צידוק" וגם זה לא נכתב או נרמז בכל מקום במגילה. במגילה נכתב בפירוש שהחלטת האו"מ היתה הכרה בזכותו של העם היהודי ומיד לאחר מכן במגילה נאמר שיש לעם היהודי זכות טבעית. אין לי ספק כי שני הביטויים הכוללים "הכרה" ו"זכות טבעית" (במיוחד שהם מופיעים צמודים זה לזה) באו לציין שהאו"מ הכיר בזכות ושזוהי זכות טבעית.
• מעולם לא טענתי ובוודאי שלא כתבתי זאת שהאו"מ הכיר בזכותו הטבעית וההיסטורית של העם היהודי על ארץ ישראל או אפילו שדבר זה נטען במגילת העצמאות. איני מבין כיצד ניתן להגיע למסקנה כזו מדברי. כל מה שטענתי הוא שמגילת העצמאות מקבלת את החלטת האו"מ כהכרה בזכות ובאופן בלתי תלוי טוענת המגילה שזוהי זכות טבעית (ולמעשה אף זכות היסטורית, אם כי לא מנוסח הדבר במילים אלה).
• טענתך כי יש במגילה חטא מסויים לאמת אינה ממין העניין, ואם בכלל, היא יכולה להידון בשיחה של מגילת העצמאות.
• לסיכום: אין ספק כי קביעתך: "החלטת האו"ם מוזכרת במגילת העצמאות כצידוק מן המשפט הבינלאומי להקמת מדינת ישראל" היא שגויה. לא מוזכרת כצידוק. לא מוזכר המשפט הבינלאומי.--Act 20:31, 13 ינואר 2006 (UTC)

לא מדובר פה במגילת העצמאות, אלא בהחלטת העצרת הכללית של האו"ם. זה נושא הערך. השאלה היא מה היה למגילת העצמאות לומר על ההחלטה. מגילת העצמאות מזכירה את ההחלטה בפסקה שלמה (ואין פלא בדבר, שכן היה לבן גוריון אינטרס להציג את ההכרזה כהמשך ישיר של החלטת האו"ם, לפחות ברמה הבינלאומית). מגילת העצמאות בפירוש משתמשת בהחלטת האו"ם כצידוק, ולמיטב הבנתי את הטקסט כצידוק משפטי. "ב-29 בנובמבר 1947 קיבלה עצרת האומות המאוחדות החלטה המחייבת הקמת מדינה יהודית בארץ-ישראל; העצרת תבעה מאת תושבי ארץ-ישראל לאחוז בעצמם בכל הצעדים הנדרשים מצדם הם לביצוע ההחלטה. הכרה זו של האומות המאוחדות ב'זכות העם היהודי להקים את מדינתו אינה ניתנת להפקעה." במילים אחרות: מה לכן, אומות העולם, כי תלינו עלינו? אנחנו בסך הכול ממלאים אחר הצו שאתם עצמכם הוצאתם באצעות הארגון הבינלאומי המוסמך. בהמשך נאמר: "ובתוקף זכותנו הטבעית וההיסטורית ועל יסוד החלטת עצרת האומות המאוחדות אנו מכריזים בזאת על הקמת מדינה יהודית בארץ ישראל" במילים אחרות: התוקף הוא זכותנו הטבעית וההיסטורית, אבל היסוד המשפטי, הגושפנקא הבינלאומית, היא החלטת האו"ם. זאת נראית לי פרשנות ישירה וסבירה של מילות הטקסט. אין פה פלפול או התחכמות. לכן כתבתי בערך שעוסק בהחלטת האו"ם, שהיא נזכרת במגילת העצמאות כאחד הצידוקים להקמת המדינה, ובעקבות ההערה שלך הוספתי למען הסר ספק שזהו צידוק משפטי. הלוגיקה היא כזאת: ארגון האומות המאוחדות קיבל החלטה, כביכול הוציא צו, והכרזה זו היא בעצם מימוש הצו.

במאמר מוסגר, ואף על-פי שזה לא לגמרי רלוונטי לוויכוח הזה, אומר שהצידוק הזה הוא החלש ביותר המופיע במגילת העצמאות. קודם כול, החלטת האו"ם מנוסחת מחדש בצורה לא-מדויקת (וזה לא רק העניין של מדינה אחת או שתיים, אלא גם האמצעים שבהם היא מורה לנקוט כדי להקים את המדינות). שנית, ההחלטה על כל מרכיביה הייתה ניתנת לביטול, ואף ניסו לבטלה או להכניס בה שינויים בין ה-29 בנובמבר 1947 ל-14 במאי 1948. אבל מגילת העצמאות, מבחינה משפטית, אינה מסמך ניטרלי, אלא מסמך המסנגר על החלטת היישוב היהודי להקים מדינה. הטיעון בנוי כטיעון של סניגור שמתפלמס עם טענות-נגד ולא כתיאור אוביקטיבי. Dror_K 22:09, 13 ינואר 2006 (UTC)

המאמר אכן דן בהחלטת עצרת הכללית של האו"ם אולם הקטע בו אנו דנים נוגע להתייחסות מגילת העצמאות (נייטרלית או לא נייטרלית) להחלטת האו"ם. ניתן להוסיף על טיעוניך לגבי התוקף של החלטת האו"מ כי זוהי המלצה בלבד של העצרת שאין לה תוקף משפטי מחייב (כפי שלא היה תוקף משפטי להחלטת ציונות=גזענות). טענתך שהאו"ם רשאי לשנות את החלטתו אינה ממין הענין שכן המגילה אינה טוענת שהעצרת אינה יכולה לשנות החלטותיה (וזה היה נהיר למחברי המגילה) אלא שההכרה בזכות אינה ניתנת להפקעה. הסיבה לכך היא כי לעם ישראל זכות להקים את מדינתו וזכות זו גוברת מבחינה מוסרית על החלטה אחרת של העצרת ולעצרת אין זכות מוסרית לבטל את ההחלטה הגם שלפי תקנון האו"ם היא רשאית לעשות זאת (כשם שהיא רשאית להחליט שהיום הוא לילה ודבר זה חסר תוקף ולא ישנה את העובדות).

לסיכום:

• המשפט "החלטת האו"ם מוזכרת במגילת העצמאות כצידוק מן המשפט הבינלאומי להקמת מדינת ישראל" שגוי מיסודו.
• המגילה אינה מתייחסת כלל למשפט הבינלאומי.
• החלטת האו"ם אינה מוזכרת כ"צידוק".
• המגילה מתיחסת להחלטה במפורש כאל הכרה בזכות קיימת של העם היהודי למדינה, כאשר בתוקף הזכות הטבעית ועל יסוד ההחלטה נעשית הכרזת המדינה.
• אין כל ספק שאם היית רוצה לפרש את מגילת העצמאות לפי כוונת מנסחיה ואילו שאלו לדעתם, הם היו מתנגדים נמרצות לפירוש שלך כי החלטת האו"מ מוזכרת במסמך שחיברו כ"צידוק מן המשפט הבינלאומי להקמת מדינת ישראל".--Act 00:00, 14 ינואר 2006 (UTC)

קודם כול, לצערי אינני מדיום, ואינני יכול לערוך סיאנס ולבדוק מה עבר במוחו של בן גוריון בעת שניסח את המגילה (אמנם הנוסח המקורי לא היה שלו, אבל הוא שיכתב אותו כל כך, עד שאפשר לומר שהוא בעצם כתב את המגילה). אני כן יודע מה היה הרקע ההיסטורי לכתיבת המגילה. הרקע ההיסטורי היה נסיגה של חלק גדול מהמדינות שתמכו בהחלטת האו"ם 181 מן ההחלטה עקב מלחמת העצמאות, וחשש כי היא תבוטל או תעוקר. לגבי התוקף המחייב של ההחלטה - אני לא יודע מה היו הכללים אז, ב-1947, שנתיים בלבד אחרי כינון האו"ם, ובשעה שהיו חברות בו 57 מדינות בלבד. בכל מקרה, כל החלטה ניתנת לשינוי באמצעות החלטה אחרת (וכך אמנם קרה עם ההחלטה "ציונות=גזענות" שאמנם לא הייתה מחייבת, אבל ראו לנכון לבטלה, והיא אכן בוטלה בהחלטה אחרת של העצרת הכללית). עכשיו אצטט שוב מתוך מגילת העצמאות: ""הכרת החלטה זו בזכות העם היהודי להקים את מדינתו אינה ניתנת להפקעה". הכרת ההחלטה אינה ניתנת לדעת המגילה להפקעה. לא ההכרה כשלעצמה, לא הזכות כשלעצמה, אלא הכרת ההחלטה מיום 29 בנובמבר 1947. כאמור, העובדה שמילים אלה אינן נכונות אינה חשובה. אני בטוח שגם בן גוריון היה מודע לכך, אולם המגילה אינה מסמך הבא לספר אמת משפטית או היסטורית, אלא להכריז על המדינה, להגדיר את מאפייניה ולהצדיק את הקמתה במישורים הלאומי והבינלאומי. אם תרצה, דוגמה נוספת היא המשפט הפותח של המגילה "בארץ ישראל קם העם היהודי" שהוא מבחינה היסטורית שאלה פתוחה, ומבחינת המסורת היהודית סתירה ברורה לאמור במקורות (שעל פיהם העם היהודי עלה לארץ ממצרים כעם מגובש). ואם נחזור לעניין עצמו - אילו המשפט הבינלאומי לא היה מעניינם של מקימי המדינה, אולי לא היו כותבים את מגילת העצמאות בכלל, וגם אם היו כותבים אותה, לא היו טורחים להקדיש פסקה שלמה להחלטת האו"ם שהיא בסך הכול פסיק בהיסטוריה היהודית. לסיכום, אם תהיה החלטה של האו"ם שהיום הוא לילה, הרי היא תהיה מטופשת ולא נכונה, אבל היא עדיין תהיה החלטה. אם אומר במקרה כזה ש"הכרת החלטת האו"ם בכך שהיום הוא לילה אינה ניתנת להפקעה" אומר בפשטות שהאו"ם כבר לא יכול להחליט אחרת, גם אם בפועל היום הוא יום והלילה לילה. המגילה כמובן טוענת שזכותו של העם היהודי להקים מדינה בארץ ישראל היא זכות מבוססת בפני עצמה, אבל במה שקשור להחלטת האו"ם היא טוענת רק שזוהי הכרה בזכות העם היהודי להקים מדינה, הוראה להקים את המדינה, ושהאו"ם אינו יכול (כביכול) לחזור בו מההכרה ומההוראה.

ומבחינה מעשית - כל עוד אין תגובה מאדם אחר בדיון הזה, ואין כל הצעה או רעיון אחרים, אני כותבת בפשטות שמגילת העצמאות מזכירה את ההחלטה. מי שזה לא נראה לו, שיואיל לכתוב זאת כאן להלן.Dror_K 07:50, 14 ינואר 2006 (UTC)

אין בעיה כל עוד החלטת האו"מ אינה מוזכרת כ"צידוק".--Act 21:24, 14 ינואר 2006 (UTC)

אני אשמח אם עוד ויקיפדים יחוו דעה על הדיון כאן. כל עוד זו מילה שלי מול מילה שלך, אין אפשרות לנסח דבר-מה משמעותי.Dror_K 09:14, 15 ינואר 2006 (UTC)

כדי שהפיסקה לא תהיה כה סתמית אפשר לכתוב שמגילת העצמאות מציינת בהדגשה את תמיכתה של החלטת האו"מ בהקמת המדינה היהודית.--Act 09:24, 15 ינואר 2006 (UTC)