תוכנית החלל היפנית
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
 |
ערך זה זקוק לעריכה, על מנת שיתאים לסגנון המקובל בוויקיפדיה. לצורך זה ייתכנו סיבות אחדות: פגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים, סגנון הטעון שיפור או צורך בהגהה. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה שלו. |
הסוכנות לחקר החלל היפנית (יפנית: 宇宙航空研究開発機構, אנגלית: JAXA) היא סוכנות החלל הלאומית של יפן. הסוכנות הוקמה ב-1 באוקטובר 2003 ממיזוג של שלושה גופים שהיו עד אז עצמאיים. באחריותה של הסוכנות לבצע מחקרים, לפתח ולשגר לווינים למסלול וכן לשגר משימות לאסטרואידים ולבסוף אף תישקל משימה מאויישת לירח.
[עריכה] היסטוריה
ב-1 באוקטובר 2003, התאחדו שלושה ארגונים ממשלתיים יפניים כדי ליצור את הסוכנות החדשה: המכון היפני למדעי החלל והתעופה (ISAS), המעבדה הלאומית לאווירונאוטיקה של יפן (NAL), וסוכנות פיתוח החלל הלאומית (NASDA). לפני המיזוג היה ISAS אחראי למחקרי חלל ולמחקרים פלנטריים, בעוד NAL התמקד במחקרי תעופה. סוכנות פיתוח החלל הלאומית שנוצרה ב-1 באוקטובר 1969 פיתחה טילים, לווינים וכן בנתה מודול לביצוע ניסויים בחלל - תרומתה של יפן לתחנת החלל הבינלאומית (רכיב זה ממתין בארצות הברית לשיגורו באמצעות מעבורת חלל ב-2007). מטה הסוכנות הישנה ממשיך לשמש את הסוכנות החדשה באתרו במרכז החלל טאנגאשימה (Tanegashima) באי טאנגאשימה, 115 קילומטרים מדרום לקיושו (Ky?sh?). סוכנות פיתוח החלל הלאומית גם אימנה אסטרונאוטים יפנים שטסו במעבורות חלל אמריקניות.
[עריכה] משגרים
ג'אקסה השתמשה בטילים מדגם H-IIA שירשה מנאסד"א לשיגור לווינים נסיוניים, לוויני מזג אוויר ועוד. עבור משימות מדעיות כגון שיגור לווינים הצופים בתחום קרני ה-X לצרכי אסטרונומיה השתמשה ג'אקסה בלוויני M-V המונעים בדלק נוזלי, וכן במשגרים של לוקהיד מרטין ושל חברת גלקסי אקפסרס (GALEX) - טילי GX. ה-GX יהיו הטילים הראשונים שישתמשו כדלק בגז טבעי נוזלי (LNG).
[עריכה] הצלחות עד כה
לפני ייסוד ג'אקסה, היה מכון ISAS האחראי על מרבית ההצלחות בתוכנית החלל בתחום האסטרונומיה בקרני X בשנות השמונים והתשעים. תחום מוצלח נוסף היה האינטרפרומטריה בעלת קו בסיס רחב (VLBI), באמצעות משימת HALCA. הצלחות נוספות הושגו בלווינים שעסקו בחקר השמש וכן בחקר המגנטוספירה של כדור הארץ ותחומים נוספים. נאסד"א הייתה פעילה בעיקר בתחום טכנולוגית לוויני התקשורת. ואולם מכיוון ששוק התקשורת היפני פתוח לתחרות, הזכיה הראשונה של הסוכנות בפיתוח לווין תקשורת אזרחי הייתה רק בשנת 2005. תחום נוסף בו התמקדה נאסד"א היה תצפיות אקלים על כדור הארץ.
[עריכה] המשימות הראשונות של משגר H-IIA
המשימה הראשונה שבוצעה תחת חסותה של הסוכנות הייתה שיגור טיל מדגם H-IIA ב-29 בנובמבר 2003. משימה זו נכשלה בשל לחצים על הטיל. לאחר 15 חודשים, ביצעה הסוכנות היפנית שיגור מוצלח של טיל מדגם זה ממרכז החלל טאנגאשימה, והציבה בעזרתו לווין בחלל ב-26 בפברואר 2005.
[עריכה] משימת היאבוסה
ב-9 במאי 2003, שוגרה החללית היאבוסה (משמעות השם היא "הבז הנודד") על גבי טיל מדגם M-V. מטרת המשימה הייתה לאסוף דוגמאות מהאסטרואיד איטוקווה. החללית תוכננה לפגוש את האסטרואיד ב-25 בנובמבר 2005 ולחזור לכדור הארץ עם דוגמאות מממנו ביולי 2007. הסוכנות אישרה שהחללית נחתה על האסטרואיד ב-20 בנובמבר 2005. לאחר כמה אי הבנות ופרשנויות שונות של הנתונים שהגיעו מהחללית, לא ברור אם הצליחה גם לאסוף דגימות או אף אם נחתה. בסופו של דבר, כשבוע לאחר מכן ב-26 בנובמבר 2005, הצליחה החללית לנחות נחיתה רכה על האסטרואיד, אך לא ידוע אם אספה דוגמיות קרקע.
בשל תקלות וקשיים בתקשורת הושארה היאבוסה להקיף את השמש פעם נוספת, וחזרתה לכדור הארץ נדחתה לשנת 2010.
[עריכה] מחקרי מפרשיות שמש
ב-9 באוגוסט 2004, הצליח ISAS לפרוש שני מפרשי שמש מתוך טיל שיגור. המפרש, בצורת תלתן נפרש בגובה 122 קילומטרים ומפרש אחר בצורת מאוורר נפרש בגובה 169 קילומטרים. שניהם היו עשויים מחומר פלסטי דק בעובי 7.5 מיקרומטר. ISAS ניסתה את מפרשי השמש שוב כמטען נלווה למשימה Astro-F (אקארי) ב-22 בפברואר 2006. ואולם המפרשים לא נפרשו במלואם. ISAS ניסתה שוב לפרוש מפרשי שמש כמטען נלווה לחללית Solar-B ב-23 בספטמבר 2006, אך הקשר עם החללית נושאת המפרשים אבד (בניגוד לסולאר B שהפך להצלחה) המטרה היא לבנות חללית שתגיע לצדק בכוח מפרשי השמש ב-2010.
[עריכה] אסטרונומית אינפרה-אדום
משימת האסטרונומיה באינפרה אדום הראשונה של יפן הייתה של טלסקופ בקוטר 15 סנטימטר בשם IRTS שהיה חלק מלווין רב תכליתי בשם SFU ששוגר בשנת 1995. IRTS, סרקה במהלך חודש אחד בו שרדה כ-7% מהשמים.
החללית אקארי, שלפני שיגורה כונתה ASTRO-F שוגרה ב-21 בפברואר 2006 במטרה לבצע תצפיות אסטרונומיות בתחום האינפרה אדום שיסתכמו בסופו של דבר לסקר המקיף הראשון של כל השמים. באותו שיגור גם הועלה למסלול ננו לווין יפני המכונה CUTE-1.7. ג'אקסה גם מתכננת לבצע מחקרים נוספים לצורך הגברת ביצועי המקררים המכאניים המיועדים למשימת האינפרה אדום SPICA. הדבר יאפשר לה לבצע שיגור חם בלא לקרר את הלווינים בהליום נוזלי.
[עריכה] אסטרונומית קרני X
ב-10 ביולי 2005 שיגרה ג'אקסה את הלווין לתצפית אסטרונומית בתחום קרני ה-X, במשימה שכונתה (ASTRO-E II (Suzaku. שיגור זה היה חשוב מאוד עבור ג'אקסה, משום שבחמש השנים מאז כשלון שיגורו של לווין ASTRO-E המקורי, נותרה יפן ללא טלסקופ בקרני ה-X. שלושה מכשירים בתוך הלווין: ספקטרומטר בקרינת X (XRS), ספקטרומטר הדמיה (XIS) וגלאי קרני X (HXD). ואולם ה-XRS התגלה כלא יעיל בשל תקלות שגרמו ללוין לאבד את אספקת ההליום הנוזלי.
[עריכה] אסטרונומית השמש
החללית הינודה (Solar-B), לווין שמחליף את הלווין היפני/אמריקאי/בריטי Yohkoh (Solar-A), שוגר ב-23 בספטמבר 2006.
[עריכה] משימות OICETS ו-INDEX
ב-24 באוגוסט 2005, שיגרה סוכנות החלל היפאנית את לוויני הניסוי OICETS ו-INDEX על גבי טיל דנפר רוסי. משימת OICETS נועדה ליצור קשר אופטי עם הלווין ארתמיס של סוכנות החל האירופית שהיה במרחק 40 אלף קילומטרים מOICETS. הניסוי הצליח ב-9 בדצמבר של אותה שנה, כאשר נוצר הקשר. במארס 2006 הציגה הסוכנות באמצעות הלווין OICETS את קשר הנתונים האופטי הראשון בין לווין נמוך מסלול, ותחנה קרקעית תחילה ביפן, ולאחר מכן ביוני 2006, עם תחנה ניידת בגרמניה.
INDEX הוא לווין ניסוי במשקל 70 ק"ג שנועד לנסות מספר פריטי ציוד ולתצפיות במסגרת משימת אורורה. משך המשימה היה שלושה חודשים והיא הוכתרה בהצלחה.
[עריכה] לוויני תצפית על כדור הארץ
בינואר 2006 שיגרה סוכנות החלל היפנית בהצלחה את הלווין Advanced Land Observation Satellite (ALOS/Daichi). התקשורת בין ALOS ובין תחנות הקרקע ביפן ייעשה באמצעות תחנת הממסר קומאדה שהוקמה במהלך שנת 2002. פרויקט זה נמצא בלחץ מתמיד לשיגור בשל התקצרות חייו של לווין הדור הקודם ADEOS II (Midori). המשימה הבאה לתצפית על כדור הארץ, שנועדה לרשת את מידורי היא משימת GCOM. כדי למזער את הסיכון וכדי להאריך את זמן המשימה, הוחלט כי היא תפוצל לשני לווינים קטנים יותר. GCOM תהיה בסופו של דבר סדרה של ששה לווינים כשהראשון שבהם ישוגר בשנת 2010.
[עריכה] לווינים רב שימושיים
יפן שיגרה בפברואר 2005 את לוויין תצפית מזג האוויר MTSAT-1R (ראשי תיבות של Multi-Functional Transport Satellite 1R). הצלחת השיגור הייתה חיונית ליפן, מכיוון שהלווין הקודם, MTSAT-1 לא הצליח להגיע למסלול בשל תקלה במשגר מדגם H-2 ב-1999. יפן הסתמכה בתחזיות מזג האוויר על לווין ישן שזמן פעולתו המתוכנן כבר עבר ועל לווינים אמריקנים.
ב-18 בפברואר 2006 הצליחה סוכנות החלל היפנית לשגר את לווין הגיבוי של MTSAT-1R, ששמו MTSAT-2 על סיפון משגר מדגם H-IIA. כמשימה משנית, מסייעים שני לוויני החיזוי הללו גם לנתב את התנועה האווירית מעל יפן.
[עריכה] 2007
בתחילת שנת 2007 מתכננת יפן לשגר לווין IGS נוסף. השיגור של משימת הירח הדחויה SELENE מתוכנן לקיץ. בערך באותו זמן, ייערך ניסוי טיסה לרכיב שאמור לחדור אל קרקע הירח משימת הירח השנייה של יפן, LUNAR-A. עוד מתכננת השנה הסוכנות לשגר את לווין התקשורת WINDS שגם שיגורו נדחה פעמים רבות, ואשר יספק ליפן קישור מהיר יותר לאינטנרט.
[עריכה] 2008 והלאה
סוכנות החלל היפנית מתכננת להתחיל להשתמש במשגר הלווינים החדש H-IIB.
הלווין GOSAT (Greenhouse Gas Observing SATellite) אמור להיות משוגר כדי לסייע למדענים לקבוע ולנטר את צפיפות דו תחמוצת הפחמן באטמוספירה. הלווין מפותח במשותף על ידי הסוכנות ועל ידי משרד האנרגיה היפני. JAXA בונה את הלווין והמשרד לאיכות הסביבה ממונה על הנתונים שיאספו. מכיוון שתצפיות קרקעיות אינם מסוגלים לנטר את כל האטמוספירה של כדור הארץ ומכיוון שגזים אלה אינם מפוזרים באופן אחיד ברחבי העולם, יוכל הלווין GOSAT לאסוף נתונים מדויקים יותר ולמלא את הפערים בכיסוי העולמי, במקומות בהם לא נערכו תצפיות קרקעיות. הסוכנות גם שוקלת הוספת חיישנים לאיתור מתאן וגזי חממה אחרים ללוויין, אף כי התוכניות עדיין אינן שלמות. משקלו של הלווין כ-1,650 ק"ג והוא צפוי לפעול כחמש שנים. GOSAT ישוגר ביחד עם הלווין SDS-1. פרויקט נוסף הצפוי הוא לווין Global Precipitation Measurement/Dual-frequency Precipitation Radar (GPM/DPR), המפותח במשותף עם נאס"א. משימה זו היא משימת המשך למשימה המוצלחת TRMM. הסוכנות היפנית תפתח את המכ"ם ותספק את המשגר. סוכנויות חלל אחרות השותפות בפרויקט - הסוכנות הסינית, ההודית והאירופית - יספקו את הלווין. מטרת המשימה היא למדוד את תפוצת הגשם בעולם. ואולם בשל מגבלות תקציב של נאס"א, נדחה מועד שיגורו של הלווין ל-2010 לפחות.
בשנת 2009 צפויה JAXA לשגר את הלווין הראשון בסדרת Quasi Zenith Satellite System (QZSS), שהיא תת מערכת ל-GPS האמריקני. מיד לאחר מכן צפויים להיות משוגרים שני לוויינים נוספים. אחד מהם יהיה במצב שבו נקודת הקודקוד של מסלולו תהיה מעל יפן. משימת QZSS היא המשימה העצמאית הגדולה האחרונה המתוכננת של יפן. נכון לעכשיו לא מומנו משימות נוספות מעבר לכך. יוצאת הדופן היחידה היא תוכנית IGS שתמשיך גם מעבר לשנת 2008. בכל אופן נראה שיפן מבקשת להתקדם בשיגור לוויני התצפית על כדור הארץ מסדרת GCOM כממשיכים למשימת ADEOS. השיגור הראשון מתוכנן ל-2010. בשנת 2009 מתכננת יפן לשגר גרסה חדשה של ה-IGS ברזולוציה משופרת של 60 סנטימטרים.
[עריכה] תוכניות חלל מאוישות
יפן לא פיתחה את תוכנית החלל המאוישת שלה. היפני הראשון שטס לחלל היה הקוסמונאוט טויהירו אקיאמה, עיתונאי יפני שהמריא בחללית סויוז TM-11 בדצמבר 1990. הוא בילה שבעה ימים בתחנת החלל מיר במה שהסובייטים אז כינו המשימה המסחרית הראשונה לחלל ששילשלה לכיסם 14 מיליון דולרים. האסטרונאוט המקצועי הראשון של מה שכונה אז NASDA היה מאמורו מוהרי שהמריא ב-1999 במעבורת החלל במשימה STS-47. במסגרת התוכנית החדשה הציבה לעצמה JAXA מטרה לבנות מוצב מאויש על הירח בשנת 2030. האסטנואוטים ישוגרו לירח בסביבות שנת 2020 והמוצב יוקם בהדרגה במשך כעשור.
[עריכה] קישורים חיצוניים
- אתר סוכנות החלל היפנית JAXA
- ריכוז כתבות בנושא יפן בחלל, באתר "הידען"
