New Immissions/Updates:
boundless - educate - edutalab - empatico - es-ebooks - es16 - fr16 - fsfiles - hesperian - solidaria - wikipediaforschools
- wikipediaforschoolses - wikipediaforschoolsfr - wikipediaforschoolspt - worldmap -

See also: Liber Liber - Libro Parlato - Liber Musica  - Manuzio -  Liber Liber ISO Files - Alphabetical Order - Multivolume ZIP Complete Archive - PDF Files - OGG Music Files -

PROJECT GUTENBERG HTML: Volume I - Volume II - Volume III - Volume IV - Volume V - Volume VI - Volume VII - Volume VIII - Volume IX

Ascolta ""Volevo solo fare un audiolibro"" su Spreaker.
CLASSICISTRANIERI HOME PAGE - YOUTUBE CHANNEL
Privacy Policy Cookie Policy Terms and Conditions
טיל - ויקיפדיה

טיל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

איור של טיל מווריק
איור של טיל מווריק
שיגור טיל מונחה "פינגווין" כנגד ספינות, מתוך מסוק "סי-הוק".
שיגור טיל מונחה "פינגווין" כנגד ספינות, מתוך מסוק "סי-הוק".

טיל (אנגלית:Missile) הוא עצם בעל הנעה רקטית. במקרים רבים משמשים טילים כפלטפורמה להעברת כוח הרסני למטרתו (כלי נשק) אולם קיימים גם טילים המשמשים לשיגור לווינים ולמחקר.
בשפה האנגלית קיימת חפיפה בין המושגים טיל ורקטה, אולם בעברית מקובל להשתמש באחרון לתיאור טילים קטנים לטווח קצר ללא מערכת הנחיה, ואילו טיל בעל מערכת הנחיה המכוונת אותו למטרתו נקרא טיל מונחה. ערך זה יתמקד בעיקר בטילים מונחים.

ערך מורחב – נשק מונחה

תוכן עניינים

[עריכה] היסטוריה

מזה כאלפיים שנה מוכרות רקטות בתצורות כאלו ואחרות, בסין העתיקה הומצאו רקטות כאמצעי לבידור, כגון זיקוקי דינור, כבר בשנת 300 לפנה"ס.
במאה האחת עשרה כבר החל שימוש צבאי ברקטות, עוד שנים רבות לפני המצאת הרובה. ההתקדמות המשמעותית בהתפתחות הרקטות לקראת הטיל של ימינו נעשתה במהלך המאה ה-19, כאשר היא נכנסה כנשק מקובל בכלל צבאות אירופה.
הטיל המונחה הראשון - ה-V1 - פותח בגרמניה במהלך מלחמת העולם השניה, על ידי חיל האוויר הגרמני, ונכנס לשימוש מבצעי החל מיוני 1944, ושימש ככלי נשק הרסני לטווח ארוך. ה-V2, היה הטיל הבליסטי הראשון בהיסטוריה.

במהלך שנות ה-50 של המאה ה-20 פותחו טילי אוויר-אוויר שנועדו להפיל מפציצים נושאי חימוש גרעיני. במקביל פותחו מערכות טילים נגד מטוסים, ו-טילים נגד טנקים שהם למעשה דורות ההמשך של הרקטות נגד נגד טנקים משנות מלחמת העולם השנייה.

כיום ישנם טילים בעלי יכולת הנחיה עצמאית לחלוטין, או נשלטים מרחוק בעזרת קשר רדיו ומצלמה, ומשפחות רבות מסוגים שונים של טילים.

[עריכה] מבנה

המבנה הכללי של טילים, ללא תלות בייעודם, הינו דומה - דמוי גליל המורכב ממספר מקטעים שונים:

  • מקטע ההנעה, המורכב ממנוע ומיכל דלק, נוזלי או מוצק המיועד להניע את הטיל לייעדו. לעתים - בעיקר במשגרי לוויינים - ישנם מספר מקטעי הנעה שונים המיועדים לשלבים שונים במעוף וא מספר מיכלי דלק.
  • מקטע ההנחיה (נקרא גם ראש הנחיה - רה"ן), המיועד להוביל את הטיל אל ייעדו. ההנחיה נעשית, לרוב, בעזרת תיקוני היגוי המתבצעים על ידי שינוי כיוונן של כנפיים ייעודיות. ברקטות מקטע ההנחיה הוא למעשה כנפיים מקובעות בלבד, המיועדות לייצב את הרקטה במהלך המעוף.

בטילים המשמשים ככלי נשק, ישנם לרוב עוד שני מקטעים:

  • ראש ביות (רב"ת) - החלק הקדמי בטיל, שבו ממוקמים גלאים/חיישנים מיוחדים, על פי סוג המטרה - החל ממכ"ם קטן, וכלה בחיישן חום. המידע מועבר אל ראש ההנחיה שמעבד אותו לפקודות היגוי לעבר המטרה.
  • ראש קרב (רש"ק) - הכינוי המקובל למקטע שבו ישנו חומר נפץ או אמצעי לחימה אחרים, כגון פצצת אטום או נשק כימי/נשק ביולוגי, בתלות במטרת הנשק. בטילי אימונים הרש"ק עשוי מגבס או חומר דומה.

[עריכה] סיווג

טיל החץ במהלך ניסוי בקליפורניה, יולי 2004
טיל החץ במהלך ניסוי בקליפורניה, יולי 2004
מטוס F-15 איגל משגר טיל נגד לווין ASM-135 במהלך ניסוי. הטיל השמיד לווין מחקר
מטוס F-15 איגל משגר טיל נגד לווין ASM-135 במהלך ניסוי. הטיל השמיד לווין מחקר

[עריכה] סיווג מקובל

ניתן לסווג טילים על פי מספר קריטריונים שונים. אולם עם השנים התקבעו שמות נפוצים לסוגים השונים שלא על פי קריטריון אחיד, אלא כסיווג מקובל.

  • טיל נגד מטוסים (נ"מ): נקרא גם טיל קרקע-אוויר. טיל המשוגר מהקרקע ומיועד להפיל כלי טיס.
  • טיל אוויר-אוויר: טיל המשוגר מכלי טיס, המיועד להפיל כלי טיס אחר.
  • טיל נגד טנקים (נ"ט): טיל המשוגר מפלטפורמות שונות, החל כטיל כתף וכלה כטיל אוויר-קרקע, ומיועד לפגוע ברכב קרבי משוריין.
  • טיל נגד ספינות: טיל המשוגר מפלטפורמות שונות, המיועד להטביע כלי שיט.
  • טיל קרקע-קרקע: לרוב מדובר דווקא ברקטה קצרת טווח, אך התחום כולל את כלל הטילים המשוגרים מהקרקע לטווח בינוני-ארוך, המיועדים לפגוע במטרות קרקעיות למיניהן.
  • טיל כתף: טיל אישי, שלרוב מתופעל על ידי צוות מצומצם של אנשים (אחד עד שלושה). מיועד למטרות שונות - לרוב כטיל נ"ט או נ"מ.
  • טיל נגד טילים: טיל המיועד להגנה כנגד טילים. טילים אלו נורים לאחר גילוי הטיל המאיים עלכן עליהם להיות בעלי יכולות המאפשרות לנטרל אותו. המגמה הינה פיתוח מערכת שבה ההנחיה נעשית על ידי מערכת חיצונית, מונחית מכ"מ השולח נתוני ניהוג רציפים לטיל צייד הטילים, כאשר הטיל עצמו הינו פשוט וזול. הבעיה הינה עלות-תועלת והאתגר כעת הינו היכולת להתמודד עם רקטות קטנות וזולות הנמצאות בשימוש ארגוני טרור.
  • טיל נגד לווינים: משמש להשמדת לווינים

[עריכה] סיווג לפי מוצא ויעד

[עריכה] סיווג לפי שימוש עיקרי

[עריכה] סיווג לפי מסלול מעופו של הטיל

טיל טאו ("עורב") נגד טנקים.
טיל טאו ("עורב") נגד טנקים.

הבחנה המתייחסת אל מסלול מעופם של הטילים:

  • טיל בליסטי: הוא טיל שחלק גדול ממעופו עובר ללא פעולת המנוע, ולכן נשלט על ידי חוקי הבליסטיקה. משוגר ממתקן קרקעי או מצוללת.
  • טיל שיוט: הטיל בעל מאפייני טיסה הדומים לאלו מטוס זעיר, ומיועד לפגוע בטווחים רחוקים ללא יכולת גילוי מוקדמת.

[עריכה] סיווג לפי אופן ההנעה

סיווג נוסף, אך לרוב בעל חשיבות משנית, הוא לפי אופן ההנעה של הטיל:

[עריכה] ראו גם

[עריכה] קישורים חיצוניים

מיזמי קרן ויקימדיה
ויקישיתוף תמונות ומדיה בוויקישיתוף: טילים

Static Wikipedia (no images)

aa - ab - af - ak - als - am - an - ang - ar - arc - as - ast - av - ay - az - ba - bar - bat_smg - bcl - be - be_x_old - bg - bh - bi - bm - bn - bo - bpy - br - bs - bug - bxr - ca - cbk_zam - cdo - ce - ceb - ch - cho - chr - chy - co - cr - crh - cs - csb - cu - cv - cy - da - de - diq - dsb - dv - dz - ee - el - eml - en - eo - es - et - eu - ext - fa - ff - fi - fiu_vro - fj - fo - fr - frp - fur - fy - ga - gan - gd - gl - glk - gn - got - gu - gv - ha - hak - haw - he - hi - hif - ho - hr - hsb - ht - hu - hy - hz - ia - id - ie - ig - ii - ik - ilo - io - is - it - iu - ja - jbo - jv - ka - kaa - kab - kg - ki - kj - kk - kl - km - kn - ko - kr - ks - ksh - ku - kv - kw - ky - la - lad - lb - lbe - lg - li - lij - lmo - ln - lo - lt - lv - map_bms - mdf - mg - mh - mi - mk - ml - mn - mo - mr - mt - mus - my - myv - mzn - na - nah - nap - nds - nds_nl - ne - new - ng - nl - nn - no - nov - nrm - nv - ny - oc - om - or - os - pa - pag - pam - pap - pdc - pi - pih - pl - pms - ps - pt - qu - quality - rm - rmy - rn - ro - roa_rup - roa_tara - ru - rw - sa - sah - sc - scn - sco - sd - se - sg - sh - si - simple - sk - sl - sm - sn - so - sr - srn - ss - st - stq - su - sv - sw - szl - ta - te - tet - tg - th - ti - tk - tl - tlh - tn - to - tpi - tr - ts - tt - tum - tw - ty - udm - ug - uk - ur - uz - ve - vec - vi - vls - vo - wa - war - wo - wuu - xal - xh - yi - yo - za - zea - zh - zh_classical - zh_min_nan - zh_yue - zu -

Static Wikipedia 2007 (no images)

aa - ab - af - ak - als - am - an - ang - ar - arc - as - ast - av - ay - az - ba - bar - bat_smg - bcl - be - be_x_old - bg - bh - bi - bm - bn - bo - bpy - br - bs - bug - bxr - ca - cbk_zam - cdo - ce - ceb - ch - cho - chr - chy - co - cr - crh - cs - csb - cu - cv - cy - da - de - diq - dsb - dv - dz - ee - el - eml - en - eo - es - et - eu - ext - fa - ff - fi - fiu_vro - fj - fo - fr - frp - fur - fy - ga - gan - gd - gl - glk - gn - got - gu - gv - ha - hak - haw - he - hi - hif - ho - hr - hsb - ht - hu - hy - hz - ia - id - ie - ig - ii - ik - ilo - io - is - it - iu - ja - jbo - jv - ka - kaa - kab - kg - ki - kj - kk - kl - km - kn - ko - kr - ks - ksh - ku - kv - kw - ky - la - lad - lb - lbe - lg - li - lij - lmo - ln - lo - lt - lv - map_bms - mdf - mg - mh - mi - mk - ml - mn - mo - mr - mt - mus - my - myv - mzn - na - nah - nap - nds - nds_nl - ne - new - ng - nl - nn - no - nov - nrm - nv - ny - oc - om - or - os - pa - pag - pam - pap - pdc - pi - pih - pl - pms - ps - pt - qu - quality - rm - rmy - rn - ro - roa_rup - roa_tara - ru - rw - sa - sah - sc - scn - sco - sd - se - sg - sh - si - simple - sk - sl - sm - sn - so - sr - srn - ss - st - stq - su - sv - sw - szl - ta - te - tet - tg - th - ti - tk - tl - tlh - tn - to - tpi - tr - ts - tt - tum - tw - ty - udm - ug - uk - ur - uz - ve - vec - vi - vls - vo - wa - war - wo - wuu - xal - xh - yi - yo - za - zea - zh - zh_classical - zh_min_nan - zh_yue - zu -

Static Wikipedia 2006 (no images)

aa - ab - af - ak - als - am - an - ang - ar - arc - as - ast - av - ay - az - ba - bar - bat_smg - bcl - be - be_x_old - bg - bh - bi - bm - bn - bo - bpy - br - bs - bug - bxr - ca - cbk_zam - cdo - ce - ceb - ch - cho - chr - chy - co - cr - crh - cs - csb - cu - cv - cy - da - de - diq - dsb - dv - dz - ee - el - eml - eo - es - et - eu - ext - fa - ff - fi - fiu_vro - fj - fo - fr - frp - fur - fy - ga - gan - gd - gl - glk - gn - got - gu - gv - ha - hak - haw - he - hi - hif - ho - hr - hsb - ht - hu - hy - hz - ia - id - ie - ig - ii - ik - ilo - io - is - it - iu - ja - jbo - jv - ka - kaa - kab - kg - ki - kj - kk - kl - km - kn - ko - kr - ks - ksh - ku - kv - kw - ky - la - lad - lb - lbe - lg - li - lij - lmo - ln - lo - lt - lv - map_bms - mdf - mg - mh - mi - mk - ml - mn - mo - mr - mt - mus - my - myv - mzn - na - nah - nap - nds - nds_nl - ne - new - ng - nl - nn - no - nov - nrm - nv - ny - oc - om - or - os - pa - pag - pam - pap - pdc - pi - pih - pl - pms - ps - pt - qu - quality - rm - rmy - rn - ro - roa_rup - roa_tara - ru - rw - sa - sah - sc - scn - sco - sd - se - sg - sh - si - simple - sk - sl - sm - sn - so - sr - srn - ss - st - stq - su - sv - sw - szl - ta - te - tet - tg - th - ti - tk - tl - tlh - tn - to - tpi - tr - ts - tt - tum - tw - ty - udm - ug - uk - ur - uz - ve - vec - vi - vls - vo - wa - war - wo - wuu - xal - xh - yi - yo - za - zea - zh - zh_classical - zh_min_nan - zh_yue - zu

Static Wikipedia February 2008 (no images)

aa - ab - af - ak - als - am - an - ang - ar - arc - as - ast - av - ay - az - ba - bar - bat_smg - bcl - be - be_x_old - bg - bh - bi - bm - bn - bo - bpy - br - bs - bug - bxr - ca - cbk_zam - cdo - ce - ceb - ch - cho - chr - chy - co - cr - crh - cs - csb - cu - cv - cy - da - de - diq - dsb - dv - dz - ee - el - eml - en - eo - es - et - eu - ext - fa - ff - fi - fiu_vro - fj - fo - fr - frp - fur - fy - ga - gan - gd - gl - glk - gn - got - gu - gv - ha - hak - haw - he - hi - hif - ho - hr - hsb - ht - hu - hy - hz - ia - id - ie - ig - ii - ik - ilo - io - is - it - iu - ja - jbo - jv - ka - kaa - kab - kg - ki - kj - kk - kl - km - kn - ko - kr - ks - ksh - ku - kv - kw - ky - la - lad - lb - lbe - lg - li - lij - lmo - ln - lo - lt - lv - map_bms - mdf - mg - mh - mi - mk - ml - mn - mo - mr - mt - mus - my - myv - mzn - na - nah - nap - nds - nds_nl - ne - new - ng - nl - nn - no - nov - nrm - nv - ny - oc - om - or - os - pa - pag - pam - pap - pdc - pi - pih - pl - pms - ps - pt - qu - quality - rm - rmy - rn - ro - roa_rup - roa_tara - ru - rw - sa - sah - sc - scn - sco - sd - se - sg - sh - si - simple - sk - sl - sm - sn - so - sr - srn - ss - st - stq - su - sv - sw - szl - ta - te - tet - tg - th - ti - tk - tl - tlh - tn - to - tpi - tr - ts - tt - tum - tw - ty - udm - ug - uk - ur - uz - ve - vec - vi - vls - vo - wa - war - wo - wuu - xal - xh - yi - yo - za - zea - zh - zh_classical - zh_min_nan - zh_yue - zu