תוניס
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוניס (ערבית: تونس) היא עיר הבירה של תוניסיה.
בעיר כ- 699,700 תושבים (נכון ל-2003), והיא העיר הגדולה במדינה, ושוכנת בצפון מזרח המדינה, לחוף אגם תוניס, ובקצהו של מפרץ תוניס, המחובר אל הים התיכון בתעלה באורך 11 קילומטרים. בתוניס ניתן למצוא גם את הנמל הראשי של תוניסיה.
[עריכה] היסטוריה
תוניס הפכה לבירתה של תוניסיה תחת שושלת חאפסיד, והייתה למרכז סחר עם אירופה. הטורקים כבשו את העיר ב-1534. לאחר 1591, השליטים הטורקים, היו עצמאים, הלכה למעשה, והעיר שגשגה כמרכז של פיראטיות ומסחר.
באפריל 1655 האדמירל האנגלי, רוברט בלייק, נשלח לאזור במטרה לדרוש פיצויים ממדינות שתקפו אוניות אנגליות. רק מפרץ תוניס סרב לשלם, וכתוצאה מכך 15 ספינותיו של בלייק תקפו את המפרץ בפורטו פארינה (גהאר אל-מאלה), תוך השמדת 9 ספינות אלג'יריות ושתי בטריות חוף. זו הייתה הפעם הראשונה בהיסטוריה הצבאית שבטריות חוף נכבשו ללא נחיתת חיילים על החוף.
הצרפתים שלטו בעיר מ1881 עד 1956. במהלך מלחמת העולם השניה, הוחזקה תוניס על ידי צבאות "הציר" (בין נובמבר 1942 למאי 1943) והיוו את מעוזם האחרון באפריקה. מושבה של הליגה הערבית היה בתוניס בין השנים 1979 ל1990.
[עריכה] כלכלה
תיירות היא מקור חשוב בהכנסת העיר, העוסקת בייצור טקסטיל, שטיחים ושמן זית.
