תוספתא
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוספתא - קובץ מסודר של ברייתות, כלומר מסורות מתקופת התנאים שלא נכללו במשנה שערך רבי יהודה הנשיא.
המילה "תוספתא" היא מילה ארמית שמשמעותה "התוספת". היא מסודרת לפי סדר המסכתות במשנה, ולכן היא כוללת שישה סדרים המחולקים לכ-60 מסכתות, ולפרקים (חלוקת הפרקים אינה לפי הפרקים במשנה). סדר הדברים ברוב המסכתות דומה במשנה ובתוספתא, אם כי הן מביאות לעתים מסורות הפוכות והלכות שונות. כמו כן, במקרים רבים התוספתא מאריכה בענייני מוסר ואגדה, הנגזרים מן הדיון ההלכתי. על פי רוב, מסודרות הברייתות שבתוספתא על פי סדר העניינים במשנה, כשהן משמשות הרחבה להלכות שהובאו במשנה.
על פי המסורת, רבי חייא מתלמידיו של רבי יהודה הנשיא, היה זה שערך את התוספתא יחד עם רב אושעיא, אך החוקרים בימינו חולקים על דעה זו ולהם השערות מורכבות יותר. הנחה מקובלת היא שהתוספתא משקפת מסורות ארץ-ישראליות, והיא קרובה יותר לעולמו של התלמוד הירושלמי מאשר לזה של הבבלי.
תוכן עניינים |
[עריכה] היחס בין המשנה והתוספתא
לאור נקודות היחס המובאות להלן, אין חולק שישנו קשר ברור בין קובץ המשנה ובין קובץ התוספתא.
[עריכה] היחס התוכני בין המשנה והתוספתא
התוספתא מתייחסת למשנה. יש שהיא משמיטה ממנה או חולקת עליה, ויש שהיא מוסיפה עליה.
ישנם כמה מיני תוספות שלה על המשנה:
- תוספת של ביאורים, ראיות, טעמים, מקורות, או דוגמאות מקרים ומשלים.
- תוספת של פרטים, כגון הבאת דעות חולקות, וצירוף הלכות הקשורות בעניין והן דומות או שונות.
- קשירת דברי המשנה עם הלכות קרובות, או דיון בנושאים הקשורים לאלה שנידונו במשנה.
- הבאת נוסח שונה מזה שבמשנה - נוסח חולק או בעל הקשר שונה.
- לעתים מביאה התוספתא את ההלכה המקורית ששימשה מקור לעריכתו של רבי את משנתנו.
[עריכה] היחס בין המסגרות החיצוניות של המשנה ושל התוספתא
בשתיהן אותם ששה סדרים, ואותם שישים מסכתות. שתיהן מחולקות לפרקים והלכות/משניות.
ישנם כמה הבדלים ביניהן:
- אין שוויון בחלוקת הפרקים.
- סדר ההלכות אינו תמיד תואם.
- יש שהמקבילה למשנה, נמצאת בתוספתא במסכת אחרת.
- יש והתוספתא מביאה מקבילות למשנה, המובאות במשנה במסכת אחרת.
- יש משניות בעלות תוספות כפולות (כלומר בשני מקומות) בתוספתא.
- יש משניות ללא מקבילות בתוספתא.
- יש תוספות העומדות בפני עצמן בלי המאמר שעליו הן מוסבות.
[עריכה] סיכום דעות החוקרים ביחס לעריכת התוספתא
| * | יעקב נחום אפשטיין | חנוך אלבק | אברהם גולדברג | עזרא ציון מלמד |
|---|---|---|---|---|
| מקורותיו של עורך התוספתא | עורך התוספתא שלנו השתמש בתוספתא ישנה של רבי נחמיה למשנת רבי עקיבא (סדר הפרקים בה תאם את סדר הפרקים במשנה הראשונה - משנת רבי עקיבא, שהיה שונה מסדר הפרקים ב[[משנה|משנת רבי יהודה הנשיא), ובמשנת רבי יהודה הנשיא. | מקורותיו של עורך התוספתא היו מבתי מדרש שונים. | תוספתא קדומה שכללה רבדים קדומים שלא נכללו במשנת רבי יהודה הנשיא, משנת רבי יהודה הנשיא, חידושי רבי יהודה הנשיא ודורו על המשנה, שלא נכנסו למשנת רבי יהודה הנשיא, חידושי ר' חייא ובני דורו, מעט מחידושי דורו של ר' אושעיא. | כאפשטיין. נוסף לכך:בהלכות מקובצי משניות אחרים (משנת בר קפרא ותלמידיו, משנת ר' חייא ור' אושעיא, וכמובן משנתנו), והלכות של תנאים מדורות אחרונים. |
| שיטת עריכת התוספתא | שינויים בתוספתא הישנה, מתוך מטרה לקושרה ולהתאימה למשנת רבי.עם זאת בכמה מקומות הוא השאיר את ההלכות כמו שהיו מתאימות למשנה הקדומה, וכך נשארו בה שרידים של הסדר הישן בצד הסדר החדש.בצד התוספתא הישנה הכניס העורך חומר ממקורות אחרים שאותם סידר כרצונו, בהתאמה גמורה למשנתנו. | הסדר בהלכות שבמקורות לא תאם תמיד את הסדר במשנת רבי.בעריכתו נקט את דרכו של רבי בעריכת המשנה, והקפיד שלא לשנות את הלשון והסדר במקורותיו. | ר' חייא תלמידו של רבי - עורכה הראשון של התוספתא, הוסיף לשכבה הקודמת שנערכה - למשנת רבי - את חידושי רבי ובני דורו. כמו כן הוא הכניס מתוספתא קדומה שכבות מאוחרות יחסית של לימוד התנאים, שרבי לא הכניס למשנתו בשל ריבוי הלכות מדורות קודמים.ר' אושעיא הוסיף לה את חידושי ר' חייא, ומשהו מדורו שלו. | עורך התוספתא שלנו הניח ליסוד חיבורו את התוספתא של רבי נחמיה למשנת רבי עקיבא. ועליה הוסיף את ההלכות האחרות שהיו לפניו. |
| הסיבה לאי ההתאמות בינה ובין משנתנו | המקור השונה שהונח ביסוד העריכה, הוא הגורם העיקרי לאי ההתאמות בין משנתנו ובין התוספתא. | שיטת העריכה הדומה, הביאה לכך שהשימוש במקורות שונים גרם לאי ההתאמות. | שיטת העריכה הדומה, הביאה לכך שההתחשבות ברובד נוסף של חידושים, כמו גם בתוספתא הקדומה, גרם לאי ההתאמות.מגמת התוספתא היא פירוש, וכל סטייה מן הסדר במשנה היא לצורך פירוש המשנה. | המקור השונה שהונח ליסוד העריכה, והשימוש בשאר המקורות הנוספים, הם הגורמים לאי ההתאמות בין משנתנו ובין התוספתא.(פעמים סדר ההלכות בתוספתא הגיוני יותר, אך נמוקי עריכה וחלופי מקורות, גרמו לשנוי סדר ההלכות במשנתנו.) |
[עריכה] חיבורים סביב התוספתא
הורע מזלה של התוספתא, ולא נתחברו סביבה פירושים רבים, בעיקר מסיבת העיסוק המועט בה, וחוסר העניין שהופגן כלפיה במשך הדורות. ידוע שבישיבות בבל עסקו בתוספתא במקביל ללימוד המשנה, אולם כבר בתקופת הראשונים הוזנח מעמדה ומעטים עסקו בה. בדורות האחרונים חוברו מספר פירושים חשובים לתוספתא. ביניהם: חסדי דוד, מאת רבי דוד פרדו (תקל"ו), מנחת ביכורים, מאת רבי שמואל אביגדור תוספאה, הגהות הגר"א, מרבי אליהו, הגאון מווילנה, ועוד. אולם הפירוש החשוב המקיף והגדול ביותר נעשה על ידי פרופ' שאול ליברמן בסדרת ספריו "תוספתא כפשוטה" והוצאת המהדורה הביקורתית של התוספתא על ידיו (בהוצאת בית המדרש לרבנים באמריקה).
[עריכה] קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה | ||
|---|---|---|
 טקסט בוויקיטקסט: תוספתא |
- מאגר התוספתא בחסות אוניברסיטת בר אילן
- שישה סדרי תוספתא במאגר ספרות הקודש באתר סנונית
- אוצר כתבי-יד תלמודיים, בית-הספרים הלאומי
