תיקון ליל שבועות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

יש לך הודעות חדשות (השווה לגרסה הקודמת).

תיקון ליל שבועות הוא כינוי ללימוד התורה המסורתי בליל חג השבועות הנמשך כל הלילה. על פי המסורת התורה ניתנה לעם ישראל בבוקר חג השבועות והלימוד הוא ההכנה ליום מתן התורה. מקור המנהג בספר הזוהר שפורסם בסוף המאה השלוש עשרה ומאז נפוץ המנהג ברוב קהילות ישראל.

[עריכה] מקור השם וטעמי המנהג

תיקון ליל שבועות - מלשון התקנה והכנה. מטרת הלימוד הוא ההתכוננות לקראת מתן התורה. כמו כל שאר האירועים ההיסטוריים המצוינים בלוח השנה העברי (כדוגמת יציאת מצרים והישיבה בסוכות), גם מתן התורה הוא לא רק אירוע היסטורי אלא אירוע המתרחש, באופן סמלי, מדי שנה. התפיסה היא שכשם ש'בכל דור ודור חייב אדם לראות עצמו כאילו הוא יצא ממצרים', כך חייב אדם לראות עצמו כאילו הוא עומד לקבל את התורה בשבועות. יום מתן התורה נמשל לחתונה בין האל לעם ישראל. הלימוד בלילה הוא כמו התקנת הכלה וקישוטה בתכשיטים לכבוד יום חתונתה. עם ישראל מתהדר בתורה שלמד לכבוד יום 'חתונתו' עם האל.

מדרש שיר השירים רבה מספר שבבוקר בו ניתנה התורה בני ישראל ישנו עד מאוחר, במקום לצפות בכילון עינים והאל נאלץ להעיר אותם בקולות וברקים - "ויהי בבוקר", בעוד שמן הראוי היה שימתינו בכיליון עיניים למתן תורה. יש המפרשים את המילה 'תיקון' במשמעות של תיקון של חטאם זה. התיקון לאחר חטא נושא בקרבו מובן כפול. ישנה המשמעות המוכרת של התנהגות טובה לאחר החטא המסוגלת לכפר על המעשה הפסול. לפי אמונה זו כשנשארים ערים בליל שבועות מראים התנהגות טובה והחטא המיוחס לאבות מתגמד. נקודת מבט נוספת קשורה למטאפיזיקה היהודית: ישנה אפשרות של השפעה מלמטה למעלה, מהעולם הזה על עולמות עליונים. תפיסה זו מתבטאת, למשל, בצורה מובהקת, בתפילת הקדיש בה בני האדם מחזקים את ידיו של האל. על ידי תפילה ולימוד בליל שבועות נעשים תיקונים בעולמות עליונים, ובגלל הקשר ההדוק בין העולמות העליונים לעולם הזה מתברך גם העולם הזה על ידי התיקונים.

ארבעה טעמים מובאים ע"פ הפרד"ס:

פשט- שיר השירים רבה א, ב: עם ישראל ישן כל הלילה ולא ציפה ער כל הלילה לקראת מתן תורה. משה היה צריך להוציאם מהבתים ("ויוצא משה את העם אל ה'" (שמות טז יז).
רמז- שלושת הרגלים כנגד שלוש אבות. שבועות כנגד יצחק שמידתו גבורה. לכן אנו גם מתגברים על תאוות השינה וערים כל הלילה.
דרש- ע"פ המדרש, עם ישראל אמר "נעשה ונשמע" על תורה שבכתב, אולם תורה שבעל פה הוא קיבל מכפייה. בכדי להראות את חיבתנו לתורה שבעל פה. אנו מראים את רוצוננו ללמוד תורה שבעל פה בלילה שהוא הזמן היותר מתוקן ללימוד תושבע"פ.
סוד- הלימוד הוא קישוט ה"כלה" (עם ישראל) לקראת הזיווג השלם על ה"חתן" (ה') למחרת בזמן קריאת עשרת הדיברות.

[עריכה] תוכן הלימוד וגילגוליו

מן הכתוב בזוהר עולה כי מנהג תיקון ליל שבועות היה קיים עוד בזמנו של רבי שמעון בר יוחאי, אבל אין עדיות על כך ממקורות אחרים. בתחילה תיקון ליל שבועות היה נפוץ במיוחד בחוגים שלמדו זוהר, ולאורך ימי הביניים ובתקופה שלאחריהם המנהג נפוץ והתקבע במסורת.

ע"פ סדר האריז"ל בפע"ח (יסודו בזוהר בראשית ח ע"א):

יהי רצון: אומרים יהי רצון בו מבקשים שכל הכוונות שבתיקון שאין הקורא יודע יעלו לרצון כאילו כיוון וכן מבקשים שהתיקון ישפיע על הקורא לתקן את מידותיו ולטהרו.
תנ"ך: מכל פרשה ג' פסוקים ראשונים ואחרונים (ואם יש פרשה פתוחה או פרשה סתומה באורך של כחמשה פסוקים קוראים אותה שלא להפסיק מאמצע עניין). אם יש עניין מיוחד בעל קשר לחג השבועות קוראים את כל העניין (בריאת העולם, יציאת מצרים, עשרת הדיברות, קרבנות החג ועוד). לכל ספר וספר יש כוונה מיוחדת של סדר שונה של שם אדנות. יש לקרוא את התנ"ך על פי טעמי המקרא.
משנה: קוראים משנה ראשונה ואחרונה מכל מסכת. סדר המסכתות בתיקון שונה מהסדר המקובל (יש הנוהגים שלא ללמוד משנה בליל שבועות).
ספר יצירה: קוראים משנה ראשונה ואחרונה.
זוהר: קוראים קטע מהזוהר פרשת אמור.
תרי"ג מצוות: קוראים תרי"ג מצוות לפי ספר החינוך (בכל פרשה ופרשה קודם מונים את מצוות עשה ואז לא תעשה). לפי קריאת תרי"ג מצוות אומרים תפילה מיוחדת על המצוות שבזמן בניין בית המקדש ועל המצוות שבזמן הזה.
אדרא רבא קדישא: קוראים קטע מהאדרא רבא קדישא העוסק ברבי שמעון וחבריו.
שיר השירים: קוראים את מגילת שיר השירים בסוף התיקון לקראת הבוקר.
יהי רצון: אומרים יהי רצון נוסף בגמר התיקון העוסק בלימוד התורה, צער הלומד ותיקון האדם.
שטר תנאים, שטר אירוסין וכתובה: יש הנוהגים לקרוא את הקטעים הנ"ל שכתב רבי ישראל נג'ארה על הקשר בין עם ישראל לה'.
לאחר כל חלק (תורה, נביאים, כתובים, כל אחד מסדרי המשנה, ספר יצירה, זוהר, תרי"ג מצוות ושיר השירים) אומרים קדיש - סה"כ 13 קדישים.

סדר לימוד זה מקורו בקהילות הספרדיות. יחד עם התפשטות הקבלה מבית מדרשו של האר"י הוא התפשט גם אל קהילות אשכנזיות, בעיקר החסידיות. כיום נהוג בקהילות אשכנזיות רבות (בעיקר ליטאיות או מחוגי הציונות הדתית) לימוד חופשי או שיעורים על ידי רבנים. בכמה קהילות ספרדיות נהוג שרבנים מוסרים שיעורים בנוסף לאמירת סדר תיקון ליל שבועות.

[עריכה] דינים ומנהגים

החיד"א נהג לומר התיקון בעמידה. יש הנוהגים לומר במניין (בעיקר בקהילות ספרד). יש להיזהר מלשוח שיחת חולין בלילה. מי שלא השלים את חוק לימודיו בלילה ישלים ביום חג השבועות.

נשים פטורות מלימוד זה (ויש שנוהגות לומר את הקטעים מהתנ"ך).

יש נוהגים לומר תיקון גם בלילה השני (יו"ט שני של גלויות) - כף החיים תצ"ד, ס"ק ו.

נהוג לטבול טרם עלות השחר.

בחסידות חב"ד נהוג לאחל "לקבלת התורה בשמחה ובפנימיות". כן נהוג להביא את כולם (אנשים, נשים וטף בכל גיל) לשמוע את עשרת הדיברות ואף לקרוא אותם שוב בשעות נוחות לציבור.