חסידות חב"ד
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
חסידות חב"ד היא חסידות גדולה, הפרושה ברחבי תבל, והיא החסידות הגדולה בישראל (לצד חסידות גור) ואחת החסידויות הגדולות בעולם.
השם חב"ד הוא ראשי תיבות של "חכמה, בינה, דעת" (הספירות העליונות שבקבלה), ונבחר על-ידי מייסד חב"ד, רבי שניאור זלמן מלאדי, שנקרא בפי חסידי חב"ד אדמו"ר הזקן וגם בעל התניא והשו"ע.
תוכן עניינים |
ייסוד חסידות חב"ד
מייסד חב"ד, רבי שניאור זלמן מלאדי, נולד בשנת תק"ה (1745). הוא היה תלמידם של המגיד ממזריץ' ורבי מנחם מנדל מויטבסק. עם נסיעתו של האחרון לארץ ישראל מילא את מקומו, והוא בן 30 בלבד. הנהיג את התנועה החסידית ביד רמה. בין תלמידיו של המגיד ממזריץ' הוחלט לחלק את האזורים השונים ברוסיה, פולניה, ליטא והסביבה כדי להפיץ את תורת החסידות שייסד הבעש"ט. על רבי שניאור זלמן הוטל לקחת את אזור ליטא, מכיוון ששם הייתה התנגדות מאוד חזקה וראו בו כמתאים ביותר. הוא אכן הצליח מאוד ורבים מגדולי התורה באזור הצטרפו לתנועת החסידות. בעקבות כך גדלה ההתנגדות לתנועת החסידות (תקמ"א - 1781), ובראשה עמד "הגאון מוילנה". בין הפעולות שנקט בכדי להשקיט את המחלוקות, הוא נפגש עם גדולי ה"מתנגדים" בכדי לשכנעם באמיתות החסידות. כך גם ביקש מייסד חב"ד להפגש עם "הגאון מוילנא", אבל הוא סירב לראות את פניו. הגאון אף יצא מהעיר לשלושה ימים באותה עת, מכיוון שראשי הקהילה הפצירו בו לקיים את הפגישה. לפי המסופר הוא אף אמר עליהם בעקבות הדיווחים מקהילת שקלוב: "המשפחה הנ"ל המה אפיקורסים ומורידים ולא מעלים (ורמז בכך להלכה האומרת שאפיקורס שנמצא בסכנה לא רק שאין מצילין אלא גם חובה לדחופו)". למרות זאת, לאחר מותו נפגש בכיר תלמידיו, רבי חיים מוולוז'ין, עם רבי שניאור זלמן מלאדי ומאוחר יותר אף הסכים עם החסידות במספר נושאי מחלוקת. ניתן לראות מחלוקות שונות בספריהם "נפש החיים" לרבי חיים מוולוז'ין, ו"תניא" לאדמו"ר הזקן (ידועה מחלוקתם בנושא הקבלה בנוגע לצמצום הקב"ה בבריאה).
בשנת תקנ"ז (1797) נדפס בסלאויטה ספר החסידות הסמי-קבלי של רבי שניאור זלמן, ה"תניא". שם החלק הראשון של הספר, "ספר של בינונים", מרמז על תפיסתו. הספר מחלק את עם ישראל לחמישה חלקים: צדיק גמור, צדיק שאינו גמור, בינוני, רשע שאינו גמור ורשע גמור. הספר מדריך בעיקר את ה"בינוני" (יהודי שבמצבו הנוכחי לא עובר עבירה, אולם עדיין עולים בו הרהורי עבירה, אם כי הוא מכניע אותם מיד). עבודת ה' של הבינוני קשורה לצדיקים הגמורים שבדור, ובכך מואדרת דמותם של האדמורי"ם כמסייעים להתקדמותו של הבינוהי. רבי חיים מוולוז'ין כתב ספר מענה לספר התניא בשם "נפש החיים" ובו הוא מסביר את עקרונות הקבלה, באופן שהוא מבטל את דמות הצדיק ואת המבנה ההיררכי המובנה בחסידות, ומתחיל בכך שהוא טוען שכל אדם נברא בצלם אלוהים, ולכן לכל אדם יש כוחות קוסמיים להוסיף כוח בפמליה של מעלה, בלא צורך בתיווך של כל אדם אחר.
בעקבות הדפסת ספר התניא נשלחה לקהילות היהודיות אגרת מיוחדת בשמו של הגאון מוילנה ובה הוראה "להודפם ולרודפם בכל מיני רדיפות עד מקום שיד ישראל מגעת". כעת הוסרו הכפפות, ונעשה שימוש גם בנשק של הלשנה והסגרה לשלטונות, כאשר חסידי חב"ד מוקעים כמתנגדי השלטון. ואכן, כעשרים ממנהיגי חב"ד עם מייסד חסידות חב"ד נאסרו והושמו בכלא הרוסי. לאחר שהוברר שהייתה זאת עלילת שוא, שוחרר הרבי מהכלא, ואת יום שיחרורו, בי"ט בכסלו, חוגגים ומכנים חסידי חב"ד עד היום בשם חג הגאולה.
רשימת אדמו"רי חב"ד
על פי השמות הנהוגים בחסידות חב"ד:
- אדמו"ר הזקן – רבי שניאור זלמן מלאדי (4 בספטמבר 1745 - 27 בדצמבר 1812) (י"ח באלול ה'תק"ה - כ"ד בטבת ה'תקע"ג).
- אדמו"ר האמצעי – רבי דוב בר שניאורסון (24 בנובמבר 1773 - 28 בנובמבר 1827) (ט' בכסלו ה'תקל"ד - (ט' בכסלו ה'תקפ"ח).
- אדמו"ר הצמח צדק – רבי מנחם מנדל שניאורסון (20 בספטמבר 1789 - 29 במרץ 1866) (כ"ט באלול ה'תקמ"ט - י"ג בניסן ה'תרכ"ו).
- אדמו"ר המהר"ש – רבי שמואל שניאורסון (11 במאי 1834 - 26 בספטמבר 1882) (ב' באייר ה'תקצ"ד - י"ג בתשרי ה'תרמ"ג).
- אדמו"ר הרש"ב – רבי שלום דובער שניאורסון (5 בנובמבר 1860 - 21 במרץ 1920) (כ' בחשון ה'תרכ"א - ב' בניסן ה'תר"פ).
- אדמו"ר הריי"ץ – רבי יוסף יצחק שניאורסון (21 ביוני 1880 - 28 בינואר 1950) (י"ב בתמוז ה'תר"מ - י' בשבט ה'תש"י).
- הרבי – רבי מנחם מנדל שניאורסון (18 באפריל 1902 - 12 ביוני 1994) (י"א בניסן ה'תרס"ב - ג' בתמוז ה'תשנ"ד).
הנהגת חסידות חב"ד בדורות האחרונים
לכל אדמו"ר ישנה דרך מיוחדת המאפיינת אותו והוא נוקט בה עד הסוף (לדוגמה אדמו"ר הריי"צ ידוע בדרישתו המלאה ל"מסירות נפש" ובמעשיו בנושא). לכן קשה לתאר את החסידות מנקודת מבט אחת ויש לראות את כל המפורט (בעיקר בנוגע ל"הפצת יהדות") כמאפיין בעיקר את דרכו הייחודית של הרבי האחרון.
בראשם של חסידי חב"ד עמד במשך שנים רבות, החל משנת 1951, רבי מנחם מנדל שניאורסון, האדמו"ר השביעי לשושלת חב"ד מאז היווסדה, הידוע בכינוי "הרבי מלובביץ'". מאז עלותו על כס הנשיאות, התרחבה והתפתחה החסידות מאוד, והפעילות הפכה להיות חובקת עולם. הרבי הביא לעבודה ועשייה של קירוב לבבות, באמצעות שליחת אלפי שלוחים הפזורים ברחבי תבל. גם את לימוד התורה ניתן לראות כתחום עליו שם הרבי דגש. דבר התורה שהיה נותן נקרא בפיהם "שיחה". הרבי נפטר בשנת 1994. פטירתו היכתה בהלם את חסידיו, שחלקם ראו בו משיח ומיעוטם סבור כי הוא עדיין "חי ממש". בשנת 1996 פרסמה "מועצת הרבנים של אמריקה" גילוי דעת שבו הוקיעה את המשיחיות של חב"ד. כתגובה לכך פרסם הרב אהרן סולובייצ'יק (יחד עם עוד עשרות רבנים) מכתב שבו הוא אומר שהאמונה שהרבי הוא המשיח העתיד להתגלות אינה מהווה כפירה.
בשל אמונת חלק מהחסידים שהרבי מלובביץ' "משיח", כונתה חסידות חב"ד בפי מנהיג הליטאים, הרב שך, "הכת הקרובה ביותר ליהדות". בעת שהרב שך יצא חוצץ נגד המשיחיות של חב"ד, בשנת 1988, עוד לא הגיע "פולחן" המשיח סביב הרבי לרמה שבה הגיע בשנים שלפני פטירתו. בערוב ימי הרבי, בזמן מחלתו, הפכה הקבוצה המאמינה במשיחיותו לדומיננטית [1]. הרבי עצמו התבטא בחריפות כנגד עיסוק פומבי במשיחיותו וגרס שעניין זה מרבה מחלוקת שלא לצורך [2]. את עצם היותו משיח הוא לא אישר ולא שלל. עם זאת, הוא עודד את הקריאה "יחי אדוננו מורנו ורבנו מלך המשיח לעולם ועד" בהוועדויות שערך ב-770.
אחר מותו של הרבי התפלגה חב"ד לשתי קבוצות. קבוצה מתונה שהשלימה עם מותו וקבוצה "משיחיסטית" המכנה את הרבי "מלך המשיח שליט"א" ומצפה להתגלותו המהירה לעיני בשר.
כבכל חסידות, גם היום פונים חסידי חב"ד אל הרבי באמצעות כתיבה ו"השתטחות" על קברו, בכל דבר רציני בחיים, כגון נישואין, בעיות רפואיות, עבודה, מקום מגורים וכדומה, תוך התחזקות במילוי הוראותיו הרבות (בעיקר שמירה על חת"ת - חומש יומי עם רש"י, תהילים יומי, ותניא יומי). ישנם חסידים אשר שואלים את הרבי שאלות באופן הדומה לגורל הגר"א - הכנסת המכתב עם השאלה לספר אגרות קודש (מכתבים ששלח הרבי).
מאחר שנהוג בכל תנועה חסידית שהרבי הוא האישיות הדומיננטית והרוח החיה של התנועה, שעל פיו ישק כל דבר, העובדה שחסידי חב"ד לא מינו אדמו"ר חדש מעידה על השבר הגדול, או על האמונה הגדולה, של תנועה זו. לאי מינוי היורש תרמה גם העובדה שלרבי לא היו ילדים ולא היה לו לפיכך ממשיך טבעי (תנועה חסידית דומה שעברה שבר והתחזקות היא חסידות ברסלב לאחר מות רבי נחמן מברסלב).
חסידי חב"ד נוהגים לומר, ש"מורשתו" של הרבי עדיין נר לרגליהם, והם חשים בהמשך מנהיגותו.
מאפייני חסידות חב"ד
מרכזה של חסידות חב"ד הוא כיום בשכונת קראון הייטס שבברוקלין (ניו יורק) מקום מגוריו של הרבי מנחם מנדל שניאורסון, מנהיגה האחרון של חסידות חב"ד. בית המדרש המרכזי שלהם נקרא 770 (מספר הבית שבו שוכן בית המדרש ברחוב איסטרן פארקווי), או "בית חיינו" - "בית מקדש דבבל". ספר התניא הינו הליבה של התנועה החסידית. החסידים לומדים בו מידי יום, ואף מדפיסים אותו במהדורות ושפות רבות ובמקומות רבים ככל האפשר.
מאפיין חשוב של חב"ד הוא המעורבות הרבה שלהם בחיי הציבור, והניסיון להפיץ את התורה לכל קצווי תבל. כמעט בכל נקודה נידחת בעולם אפשר למצוא נציגות של תנועה זו, הקרויה "בית חב"ד" (חסידים נוהגים לומר על דרך ההלצה, כי ישנם שני דברים שניתן למצוא בכל מקום: בית חב"ד וקוקה קולה). חסידי חב"ד מנהלים בתי ספר יהודיים במדינות רבות בעולם, בראש ובראשונה במדינות ברית המועצות לשעבר. התנועה דוגלת בשימוש בטכנולוגיה מודרנית, כשידורי לווין או אתרי אינטרנט, כמו גם שימוש במסעי פרסום חוצות נרחבים כאמצעי להפצת המסר שלהם.
חסידי חב"ד מעורים בציבור הכללי יותר מאשר חרדים אחרים, ולפיכך חסידות זו נחשבת לפתוחה.
חב"ד ופוליטיקה
בעברה הייתה חב"ד אחת המתנגדות הגדולות לציונות, אולם הרבי האחרון היה תומך נלהב בהתיישבות בארץ ישראל ובמנהיגי המדינה וצמרת צה"ל כאנשים פרטיים, אם כי ההתנגדות לתנועת הציונות נותרה כשהייתה. תמיכה זו של חב"ד עוררה עליה את חמתה של חסידות סאטמר.
בסוגיית ההתיישבות ביש"ע הציגה חב"ד קו ניצי עקבי, שסיבתו המוצהרת היא פיקוח נפש ולא אידאולוגיה לאומית. אולם כשאריאל שרון ביקש מהרבי שישלח את חסידיו להתיישב בחברון ובמקומות נוספים, סירב הרבי בטענה כי אין הוא יכול להורות לאנשים ללכת לגור במקומות מהם עלולה ממשלת ישראל לגרשם[דרוש מקור].
כתנועה א-פוליטית נמנעה חב"ד מלהתערב באופן רשמי בבחירות לכנסת. יוצאים מן הכלל היו שתי מערכות בחירות: מערכת הבחירות של 1988, אז הורה הרבי לחסידיו להצביע לאגודת ישראל מאחר שהרב שך, מייסד התנועה המתחרה דגל התורה, התנגד לחב"ד באופן מוצהר וחלק מהסיבה לפילוג בין אגודת ישראל לדגל התורה היה המאבק בחב"ד, ובבחירות בשנת 1996, שבהן נבחר בנימין נתניהו לראשות ממשלת ישראל. בבחירות אלו חב"ד יצאה מגידרה בשל עמדתה שראתה בהסכמי אוסלו סכנה מדינית, טבעה את הסיסמה "נתניהו. זה טוב ליהודים", ותמכה וסייעה לבחירת נתניהו לראשות הממשלה. מעורבות של תנועה שהייתה אמורה להיות א-פוליטית, עוררה את קצפם של תומכי העבודה והשמאל, בפרט לנוכח המעורבות של המיליונר האוסטרלי יוסף גוטניק, יהלומן חסיד חב"ד, שמימן את הקמפיין.
מתורת חב"ד
האלוהות היא הכל
הגותה של חב"ד יונקת הרבה מהקבלה, אחד המאפיינים שלה, הוא הפתיחות שלה כלפי העולם הרחב, והביטחון שהיא מפגינה, באשר היא מאמינה במציאות האלוהות בכל תופעה ודבר (פאנתאיזם), באשר אלוהים ממלא כל עולמות וסובב כל עולמות. בעקבות תפיסה זו והנסיון ללקט ניצוצות קדושה, נציגי חב"ד מגיעים לכל מקום בעולם, ומנסים ל"קדשו" ולרומם את היהודים והגויים לקיים את מצוותיהם.
מרכזיות הצדיק בקהילה
הצדיקים הם הראש והמוח של ההמון, וההמון יונק כוחו ודבק דרכם בחכמה העליונה של האלוהות. או בלשונו של בעל התניא:
| "הצדיקים המועטים שנשתלים בכל דור, הם ראשי אלפי ישראל והם בבחינת ראש ומוח לגבי נשמות ההמון ועמי הארצות... ויניקתם וחיותם של נפש רוח ונשמה של עמי הארצות הם מנפש רוח ונשמה של ראשי בני ישראל שבדורם... ועל ידי הדביקה בתלמידי חכמים קשורות נפש ורוח ונשמה של עמי הארצות ומיוחדות במהותם הראשון ושרשם בחכמה עילאה" | ||
| -- תניא פרק ב | ||
בעקבות רעיון זה האדמו"ר תופס מקום מרכזי בקהילה, ובכל דבר שהחסיד רוצה לעשות הוא מתייעץ עם האדמו"ר (ביטוי שמבטא קשר זה, ראשי תיבות של אדוננו מורנו ורבנו). ההתייעצות היא לא רק בעניינים פרקטיים, אלא יש ערך לעצם הדבקות הנפשית בצדיק, ולכן נוסד בחב"ד המנהג לעבור לפני הרבי ולקבל ברכה ודולר, כמו גם המנהג, שהרבי בימים נוראים התפלל על שק שבו בקשות החסידים. בנוסף לכך היו מפגשים המוניים עם הרבי שנקראו התוועדויות.
אליגוריה של התורה
מאפיין נוסף, הוא הפירוש האליגורי שניתן לחלקים מסוימים בתורה (אך לא למצוות התורה), ולכן כאשר לא מדובר באלגוריה הם נוהגים לציין "בפשטות" או "ממש". כך על פי פתגם ששגור על לשון נשיאי חב"ד, עשה כאן ארץ ישראל - יהודי צריך ויכול ליצור את המעלה של ארץ ישראל בכל מקום, ולכן בכדי לקיים את מצוות ישוב הארץ אין צורך לגור בארץ ישראל עצמה, כי הרי בכל מקום שלומדים תורה, באה ארץ ישראל ואווירה חופף על הלומד.
על פי תפיסת חב"ד, מלך המשיח בשלב הראשוני שהוא 'בחזקת משיח' (משנה תורה, הלכות מלכים ומלחמותיהם פרק י"א, א) אינו צריך להיות מלך ממשי של עם ישראל או מנהיג פוליטי, ואיננו צריך להלחם את מלחמות ישראל באופן פיזי (כפי שקובע הרמב"ם), אלא הוא יכול להיות מנהיג רוחני, שעושה מלחמות רוחניות עם "צבא" של טנקי מצוה שיוצאים לחוצות הערים ללחום ביצר הרע, על ידי זיכוי יהודים במצוות.
מנהגים אופייניים
לחסידות חב"ד מספר פולחנים אופייניים שמבדילים אותה מיתר היהדות האורתודוכסית ומיתר החסידות. להלן מספר מנהגים המיוחדים לחסידות חב"ד:
- חסידי חב"ד אינם נוהגים לישון בסוכה במהלך חג הסוכות.
- חסידי חב"ד סועדים סעודה שלישית בשבת ללא פת (על סמך דרש מפסוקים[דרוש מקור]). הסעודה מכונה "רעוא דרעוין" (הרצון שברצונות - זמן אידאלי לבקש ולהתחנן) שבה נוהגים להשמיע ניגונים חסידיים.
- אדמור"י חב"ד לדורותיהם חדשו מספר לימודים יומיים ביניהם לימוד "תניא" יומי, "רמב"ם יומי" (פרק או שלושה פרקים ליום), קטע יומי מפרשת השבוע עם רש"י ותהילים כפי שנחלק לימי החודש, מסודר בספר הנקרא חת"ת. בציוויו של אדמו"ר הריי"צ, כתב רבי מנחם מנדל שניאורסהאן את "היום יום" - דבר תורה יומי קצר דהלכה או בחסידות.
- בחסידות חב"ד אין טיש ולא נהוג בה לחלק לחסידים "שיריים" מסעודת האדמו"ר.
- בחסידות חב"ד, כמו בשאר הקהילות החרדיות, נאסר על נשים לרכב על אופניים מטעמי צניעות.
התוועדות חסידית
ערך מורחב – התוועדות
בחסידות חב"ד עורכים התוועדויות חסידיות (פַארברֶיינגֵן יידיש: להביא, לקרֵב) פעמים רבות בשנה.
התוועדות חסידית היא טקס הכולל בעיקר סעודה המלווה בדרך כלל בשתייה אלכוהולית יש לציין שהרבי אסר הרבה פעמים על בחורים ואברכים מתחת גיל 40 לשתות יותר מכמות של רביעית, פעם ראשונה הייתה בשנת תשכ"ד (במאמר ד"ה "יין ושיכר אל תשת"). על תלמידי ישיבות מתחת לגיל 18 אסר הרבי לשתות מכל וכל והעדיף שישתו "סודה" (מגילת אסתר ומנהגי חב"ד לפורים). את ההתוועדות החסידית מנחה אדם המכונה "משפיע" או "מתוועד", הוא בדרך כלל רב או מחנך שמשוחח במהלך ההתוועדות, עם יתר החסידים המשתתפים.
תפקידו העיקרי של המתוועד הוא לחנך, או להעביר מסר חינוכי-חסידי למשתתפים. ההתוועדות יכולה להיות ציבורית והמונית עם הדרכות לכולם בעבודת ה' או אינטימית העוסקת בהתקדמות אישית אינדיבידואלית של החסיד.
תפקיד המתוועד דורש ידע רב וכישרון ונחשב בתוך חסידות חב"ד לאומנות העומדת בזכות עצמה. המתוועד נדרש להשתמש בתחכום ובערמומיות כדי להחליט אילו דרכים יגרמו לכמה שיותר מתוועדים להתעלות והתקדמות בעבודת ה' שלהם. לעתים עשוי המתוועד למתוח ביקורת על התנהגותו של חסיד מסוים שהינו ידוע כתלמיד מצטיין או כבעל מידות טובות. בצורה כזו, משתתפים אחרים בהתוועדות החסידות מבינים כי הביקורת נמתחת למעשה עליהם.
ההתוועדות החסידית כוללת לעתים ביקורת אישית מודגשת ודיונים נוקבים, זו הסיבה ששימוש בשתייה חריפה הכרחי בעת ההתועדויות החסידיות וזאת כדי להפחית את המתח בתוך הקהילה החסידית.
לקריאה נוספת
- רבי שניאור זלמן מלאדי, ספר התניא,אגרות קודש.
- הרב יואל כהן, מחשבת החסידות: נושאים בתורת החסידות, כפר חב"ד: ספריית אשל, תשס"א-
- הרב סימון יעקובסון, הדרך לחיים של משמעות.
- מרדכי וילנסקי, חסידים ומתנגדים, ירושלים: מוסד ביאליק, עמ' 64.
- הרב אברהם חנוך גליצנשטיין, ספר התולדות (סדרת ספרים על אדמו"רי חב"ד).
- הרב מרדכי מנשה לאופר, ימי מלך, כפר חב"ד : קרני הוד תורה (3 כרכים).
- יוסף יצחק קמינצקי, רבותינו נשיאינו, כפר חב"ד : רשת אהלי יוסף יצחק ליובאוויטש, תשנ"ב
- רפאל נחמן הכהן, ליובאוויטש וחייליה: תאור העיר ליובאוויטש, הישיבה תומכי תמימים וסדריה התלמידים ופעלם, כפר חב"ד, תשמ"ב.
- תולדות חב"ד ברוסיה הסובייטית - שלום דובער לוין.
- הרב ד"ר דוד ברגר, "הרבי מלך המשיח", שערוריית האדישות, והאיום על אמונת ישראל, ירושלים: אורים, 2005 (עוסק בסוף ימי האדמו"ר השביעי והתקופה שאחריה).
- פרופ' ירמיהו ברנובר, נביא בקרבך
ראו גם
קישורים חיצוניים
- אודות חב"ד
- חיפוש שלוחים ובתי חב"ד בעולם בעברית או באנגלית.
- אתר הבית של חב"ד בארץ (בעברית)
- אתר הבית של חב"ד העולמית (באנגלית)
- אתר הבית של חב"ד העולמית (בתירגום לעברית)
- ויקי חב"ד מנוהל על ידי חב"ד און ליין
- גוונים בשחור: הכיסא הריק מורה נבוכים על הפילוג בחסידות חב"ד, באתר ynet
אתרי חדשות חב"דיים:
- COL חב"ד אונליין - אתר החדשות הגדול ביותר בחב"ד
- חב"ד אינפו - אתר חדשות של חב"ד - הפלג המשיחי
- שטורעם אתר חדשות ומאמרי הגות חב"דיים
 |
דף זה מוגן ויכולים לערוך אותו רק ויקיפדים בעלי ותק של ארבעה ימים לפחות. סיבת ההגנה היא: השחתות חוזרות ונשנות. אם אתם סבורים שיש לשנות את תוכן הערך, אנא ציינו זאת בדף השיחה. |
