תל קציר
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תל קציר, קיבוץ באזור הצפון, השייך למועצה האזורית עמק הירדן, מדרום לכנרת וממזרח לירדן.
היישוב הוקם בשנת 1949 על-ידי גרעין התיישבותי של תנועת הצופים וקבוצת צעירים מקיבוץ אפיקים. לאחר הקמתו, השתייך הקיבוץ לאיחוד הקיבוצים (הפלג של "הקיבוץ המאוחד" שהיה מזוהה עם מפא"י), לאחר מכן לאיחוד הקבוצות והקיבוצים, ל"תנועה הקיבוצית המאוחדת" (תק"מ) ולבסוף לתנועה הקיבוצית.
בתקופת מלחמת העצמאות שימשה הגבעה, עליה ממוקם היישוב, מוצב צבאי סורי. בהסכמי שביתת הנשק עם סוריה נכלל השטח באזור המפורז. לפי הפרשנות הסורית, שטח מפורז הוא שטח הפקר ואילו לפי הפרשנות הישראלית זהו שטח ריבוני ישראלי שאסור להחזיק בו צבא. הבדלי פרשנות אלה ורצונה של ישראל לבטא את ריבונותה בשטח היו אחד הגורמים העיקריים להקמת תל קציר (כמו גם קיבוץ האון הסמוך). חילוקי הדעות עם סוריה לגבי מהות האזור המפורז (חילוקי דעות הקשורים במידה רבה בנושא המאבק על המים) הביאו להתנכלויות חוזרות ונשנות מצד סוריה לישוב שהוקם, לטענתם, בניגוד להסכם שביתת הנשק. כך, סבל היישוב, לסירוגין, במשך שנים לאחר הקמתו, עד למלחמת ששת הימים, מהתקפות של ירי והפגזות ממוצבי הצבא הסורי הסמוכים.
שמו של היישוב מבוסס על השם הערבי של המקום תל-אל-קצר, אותו החליטו המתיישבים לשנות לשם קרוב וסמלי שמתקשר לחקלאות. דוד בן-גוריון סרב לקבל את השם שהמתיישבים נתנו למקום והתעקש להפנות מכתבים אל "בית קציר" בטיעון שהם לא ממוקמים על תל של ממש. מזכירות הקיבוץ הייתה מחזירה כל מכתב עם תיקון השם, ואף נימקה כי תל אביב אינה יושבת על תל כלל וגם רמת גן אינה בדיוק רמה. אנשי הקיבוץ גם הסירו באופן עקבי את שלטי הדרכים שהפנו אל "בית קציר" לאחר כעשור נקבע סופית שם היישוב כתל קציר.
[עריכה] קישורים חיצוניים
| יישובי המועצה האזורית עמק הירדן | |
|---|---|
| קיבוצים | דגניה א' · דגניה ב' · בית זרע · אפיקים · אשדות יעקב מאוחד · אשדות יעקב איחוד · קבוצת כנרת · שער הגולן · מסדה · גינוסר · עין גב · חוקוק · אלומות · מעגן · האון · תל קציר · רביד |
| מושבים | אלמגור |
| יישובים כפריים | פוריה עילית · פוריה-כפר עבודה · פוריה-נווה עובד |
