ים כנרת
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
- ערך זה עוסק בימה כנרת. לערך העוסק בפירושים אחרים לשם כנרת, ראו כנרת (פירושונים).
| הכנרת | |
|---|---|
 |
|
| שם: | ימת כנרת |
| גבולות: | גבול היסטורי בין סוריה לישראל |
| שטח | 165 קמ"ר |
| עומק מרבי: | 46 מטרים |
| מקורות מים: | גולן, גליל, חרמון |
| נשפכת לנהר: | הירדן |
| עומק מינימלי תקני: | 212- מטרים |
| עיר גדולה לחופה: | טבריה |
| הרכבה : | ימת מים מתוקים |
הַכִּנֶּרֶת (להאזנה לחצו כאן (מידע) (עזרה) ) היא האגם הגדול ביותר בארץ ישראל אשר מכיל מים מתוקים ומהווה את אחד ממקורות מי השתייה והשקייה הגדולים בישראל (כ-30% מצריכת המים בארץ).
תוכן עניינים |
[עריכה] גאוגרפיה
ימת הכנרת שוכנת בגובה 212.5 מטר מתחת לפני הים. והיא הימה המתוקה הנמוכה ביותר בעולם. עומקה המירבי 45 מטר ושטחה 165 קמ"ר.
מיקומה הוא על השבר הסורי אפריקאי, מה שגורם לפערים טופוגרפיים גדולים (כ-550 מטר) בינה לבין השטח שסביבה. הכנרת כמו ים המלח היא למעשה תוצר של השבר, וצורתו המיוחדת הינה למעשה מעוין שהתעגל ברבות הימים בשל בליה של הטבע. (באזור הכנרת השבר לא היה ישר אלא מזוגזג, והיו בו מדרגות אופקיות, וכאשר חלק אחד ממנו הועתק ממקומו צפונה, נוצר חלל בצורת מעוין).
לכנרת זורמים מי נהר הירדן ונחלים נוספים שהידועים שבהם הם נחל עמוד, נחל משושים, נחל אל על ונחל יהודיה, ומימיה נשאבים על-ידי מפעל "המוביל הארצי". בשנת גשמים ממוצעת מספקת הכנרת כשליש מצריכת המים בישראל. היקף חופי הכנרת נע בין 60 - 55 ק"מ לפי גובה המפלס. במפלס הגבוה ביותר שטחה הוא כ-169 קמ"ר ובמפלס הנמוך ביותר 161 קמ"ר.
[עריכה] היסטוריה
[עריכה] שם האגם
השם "כנרת" מופיע כבר במקרא:
| ויָרַד הַגּבֻל וּמָחָה עַל-כּתֶף יָם-כּנּרֶת קֵדְמָה | ||
| -- במדבר, ל"ד, י"א | ||
| ... הַיַּרְדֵּן, וּגְבֻל עַד-קְצֵה יָם-כּנּרֶת, עֵבֶר הַיּרְדּן מִזְרָחָה | ||
| -- יהושע י"ג, כ"ז | ||
לפי אחת ההשערות, השם כנרת נגזר מן המילה "כינור", נובע מצורתו של האגם - צורת כינור, שהיה בימי קדם כלי נגינה דומה לנבל. שמה של הכנרת במשנה, בתלמוד ובתוספתא הוא ימה של טבריא על-שם העיר טבריה הסמוכה אליה. במקורות אלה מופיע לעתים השם גינוסר כשמה של הכנרת, על שם בקעת גינוסר הסמוכה אליה. שם זה התקבל גם בשפות אירופיות אחדות. בערבית התקבל השם "ימת טבריה" (بحيرة طبريا "בּוּחיירת טֵבּרִיא"), וכך גם בצרפתית. בנוסח היווני של הברית החדשה וכן בתרגום הוולגטה ללטינית מכונה הכנרת "ים הגליל" (יוונית: θαλάσσης τῆς Γαλιλαίας, לטינית: Mare Galilaeae). שם זה מקובל כיום באנגלית: Sea of Galilee.
[עריכה] חשיבות דתית ותרבותית
לכנרת חשיבות גדולה בנצרות: לפי האמונה הנוצרית ישו הילך עליה, גרם לחזירים אחוזי שדים לטבוע בתוכה (מתי ח'), ועשה את נס הלחם והדגים בסמוך לה.
הכנרת הוותה בכל הדורות השראה לאמנים ויוצרים בזכות יופיה וקסמה והנופים הנהדרים הנשקפים ממנה, בעיקר הר חרמון. הכנרת שמשה מוטיב מרכזי לרחל המשוררת אשר קבעה בסמוך לה את ביתה. בתרבות הארץ ישראלית נכתבו שירים רבים לכנרת בידי פזמונאים ומשוררים.
[עריכה] היסטוריה
בחלוקת השבטים בתקופת ההתנחלות, שבט נפתלי קיבל את הכנרת (יהושע י"ט ל"ה). בתקופת בית שני הוקמו לחופיה יישובים יהודיים. בשנת 20 לספירה הקים הורדוס אנטיפס את העיר טבריה על חופה הדרומי-מערבי של הכנרת. העיר נקראה על-שם הקיסר הרומי טיבריוס והפכה למרכז יהודי משגשג עד כיבוש הארץ בידי הצלבנים ב-1099. בתקופה המוסלמית הקימו ח'ליפים ארמונות לחופיה.
עם קביעתו הסופית של קו הגבול בין המנדט הבריטי בארץ ישראל לבין המנדט הצרפתי בסוריה ב־1923, נקבע כי הגבול בין שטח המנדט הבריטי לשטח המנדט הצרפתי יעבור 10 מטרים מצפון-מזרח לחוף הכנרת במפלס המים המרבי. לפיכך סימנה הכנרת את גבולה המזרחי של ארץ ישראל, אך נכללה בשלמותה בתחומיה. עם זאת, הייתה לצרפתים זכות לשאוב מים מהכנרת לטובת יישובים סוריים על-פי הסכם צרפתי-בריטי.
בהסכמי רודוס בין ישראל לסוריה משנת 1949 אומץ תוואי הגבול המנדטורי, כך שהכנרת נכללה להלכה בשלמותה בתחומי מדינת ישראל. בפועל, השתלטה סוריה על חלקו הצפון-מזרחי של האגם והחזיקה רצועה ברוחב 250 מטרים ממימי האגם, לרגלי רמת הגולן. כוחות סוריים אף ירו לעבר ספינות דייגים ישראליות שניסו לחדור לחלק זה של האגם (חלק זה עשיר יחסית בדגה). מצב זה השתנה רק בעקבות כיבוש רמת הגולן במלחמת ששת הימים. הסורים תבעו להוסיף ולקיים את ההסכם הצרפתי-בריטי שהתיר להם לשאוב מים מן הכנרת. ישראל הייתה מוכנה להתיר שאיבה מוגבלת בלבד לצורכי היישובים הסוריים על גדת האגם, ובלבד שתוכר ריבונותה המלאה על הכנרת[1].
בזמן המשא ומתן עם סוריה בשנת 2000 תבעה סוריה זכות על הגישה לגדת הכנרת, כפי שהיה בפועל עד מלחמת ששת הימים. ישראל דחתה את התביעה וטענה כי בהתאם לגבול הבינלאומי, הטריטוריה הסורית מסתיימת 10 מטרים מגדת הכנרת במפלס המים המרבי. ויכוח זה היה בין המכשולים שמנעו השגת הסכם שלום בין הצדדים. [1]
[עריכה] הכנרת - מאגר המים של מדינת ישראל
כמקור מים חשוב של מדינת ישראל, יש חשיבות רבה למפלס הכנרת, והוא מעורר עניין רב בציבור. המפלס נע בין 213 מ' מתחת לפני הים שהוא הקו האדום התחתון, ל-208.9 מ' מתחת לפני הים שהוא הקו האדום העליון. כאשר המפלס מגיע אל הקו האדום התחתון, יש להפסיק את שאיבת המים מהכנרת, כדי למנוע את המלחת הכנרת על ידי זרמים תת קרקעיים, וכאשר הוא מגיע לקו האדום העליון יש לפתוח את סכר דגניה ולתת למי הכנרת לזרום באופן חופשי יותר לנהר הירדן, כדי למנוע עליית הכנרת על גדותיה. נפח המים במפלס המירבי ("קו אדום עליון") הוא 4.3 מיליארד מ"ק, ובקו האדום התחתון - 3.6 מילארד מ"ק.
אגן הניקוז של הכנרת משתרע על שטח של 2,730 קמ"ר, מתוכם 2,070 קמ"ר בשטח ישראל ו-660 קמ"ר בלבנון. אגן הניקוז מביא אליה כמיליארד מ"ק בממוצע בשנה, מתוכם מתאדים כ- 300 מיליון מ"ק מים, כ- 250 מיליון מ"ק מנוצלים בגליל, בגולן ובעמק הירדן, כ- 450 מליון מ"ק מים שואבת "מקורות" ומזרימה במוביל הארצי, המשרת יותר מארבעה מיליון אנשים בישראל. עשרות מיליוני מ"ק מים נצרכים על ידי אגודות המים וכ- 20 מיליון מ"ק מי מעיינות מליחים, הנובעים בכנרת, נשאבים אל תעלת המוביל המלוח ונשפכים אחרי סכר דגניה.
איכות מי הכנרת טובה בדרך כלל. כיום מסתכם הטיפול במים בהשקעת חומר מרחף (בעיקר בחורף ובאביב) ובהכלרה לשם חיטוי. על מנת לעמוד בדרישות מתקדמות יותר לאיכות מים, עומד להיות מוקם מתקן לסינון המים. מתקן זה יביא להפחתת עכירותם, לשיפור איכותם המקרוביאלית ולהורדת רמות הכלרה בלתי רצויות.
[עריכה] הכנרת כאתר נופש ובילוי
הכנרת מהווה אתר נופש ובילוי פעיל. עשרות חופי רחצה מוסדרים קיימים לחופיה. בחלק מהם מתקיימת פעילות אתגרית כמו שיט סירות ואופנועי ים, סקי מים ורחיפה. לאלו שרוצים פעילות רגועה ושקטה יותר, ישנה אפשרות של שיט בספינה לרוחבה של הכנרת. בשל ירידת המפלס בשנים האחרונות, אירעו לא מעט מקרי טביעה, בשל קרבת קו החוף אל מדף המים העמוקים. בטבריה ישנה טיילת במקביל לחוף, ובה מסעדות רבות. לחופיה נובעים מעיינות חמים, שמשמשים לבילוי וריפוי.
מעט מהחופים פתוחים לקהל הרחב ללא תשלום, על אף החוק שבעניין שמתיר גבית תשלום בעבור הסדרת חניה. מבקר המדינה בדוח מיוחד מצא כי מעשית הכניסה חינם רגלית מנועה בחלק מהחופים. בדצמבר 2006 לאחר מאבק משפטי של החברה להגנת הטבע וגופים ירוקים נוספים, הוסרו מחופי הכנרת עשרות גדרות בצו בית משפט, ונפתחו לציבור הרחב עשרות חופים, שהיו עד אז מגודרים שלא כחוק.
[עריכה] הכנרת כמקור דגה
ערך מורחב – דיג בארץ ישראל#הכנרת
הכנרת מהווה מקור דגה לדייגים מקצועיים וחובבים.
מדי שנה נידוגים כ-2,000 טון דגים בכנרת, מחציתם לבנון הכנרת והשאר בעיקר אמנון הגליל ואמנון הירדן. השלל השנתי מגיע ל-60-100 טון של קיפונים ו-70-150 כסיף שפל עין.
"האגף לדיג ולחקלאות ימית" שבמשרד החקלאות מעשיר את הכנרת מדי שנה בדגיגי אמנון (דג), דגיגי כסיף ודגיגי קיפון.
[עריכה] יישובים
יישובים עתיקים שהיו לחופיה בעבר, הם כפר נחום, מסעדיה, וכפר עקב בצפונה, כורסי, בית צידה וסוסיתא במזרחה, ובית ירח בדרומה.
כיום היישובים הבאים נושקים לחופיה, עין גב במזרחה, האון, מעגן, דגניה והמושבה כנרת בדרומה, וטבריה וגנוסר במערבה.
[עריכה] הערות שוליים
- ^ הפסקה כולה מתבססת על: ברור, משה (תשמ"ח 1988). "גבולות ישראל, עבר הווה עתיד - היבטים גיאוגרפיים-מדיניים", יהושע אורנשטיין הוצאת ספרים "יבנה" בע"מ, עמודים 162-163.
[עריכה] ראו גם
| מיזמי קרן ויקימדיה | ||
|---|---|---|
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: ים כנרת |
