תמר מלכת גאורגיה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

יש לך הודעות חדשות (השווה לגרסה הקודמת).

המלכה תמר בגרטיוני (בגאורגית: თამარი, מילולית: תַמַרי; או თამარ მეფე, מילולית: תַמַר מֶפֶּה) הייתה מלכת הממלכה הגאורגית המאוחדת מ-1184 ועד 1213.

תקופת שלטונה נחשבת כתור הזהב של גאורגיה, והיא עצמה נחשבה בעיני נתיניה למלכה מוצלחת ומיטיבה שכונתה "מלך המלכים ומלכת המלכות" בפיהם.

תמר נולדה ב-1160 כבתו של המלך גאורגי השלישי (1156-1184), בעלה הראשון היה הנסיך הרוסי יורי בוגוליובסקי (בשנים 1185-1186) אך לא נולדו להם ילדים.

את בעלה השני תמר בחרה בעצמה, היה זה הנסיך האוסטי דוד סוסלאן, משושלת בגרטיוני, לו נישאה ב-1188. סוסלאן היה למלך רק בזכות הנישואין, והשליטה העליונה היתה תמר לבדה.

המלכה מילאה תפקיד חשוב גם בפיקוד על צבאותיה. היא הובילה מערכות מוצלחות לכיבוש הערים בארדאב וארזורום ב-1193, ולהבסת הסלג'וקים במתקפת חורף על הנהר אראקס.

בראש קואליציית הצבאות המוסלמיים שקמו כנגדה הועמד אבו באקר, האטאבאג (מנהיג) של אזרבייג'ן. הקרב המכריע, קרב שמקור, היה ב-1195 והסתיים בנצחון הגאורגים. שלל ושבויים רבים נתפסו בקרב, וכן דגלו של הח'ליף, אותו תרמה לכנסייה.

נצחונות אלו של המלכה הנוצרית הדאיגו את שכניה המוסלמים, ובמיוחד את רוח אד-דין, סולטן הסלג'וקים. כוחות הסולטן נלחמו בצבאות המלכה בקרב גדול ליד בסיאני ב-1203. למרות גודלו העצום של הצבא הסלג'וקי (שנאמד בכ-400,000 חיילים) שוב זכו המלכה תמר והמלך דוד בנצחון.

תחת שלטונה של תמר, היתה גאורגיה לכוח החזק ביותר במזרח התיכון , סביב הים השחור ובקווקז. כשליטים אחרים של ימי הביניים, הייתה תמר מעורבת גם בתרבות ובדת של מדינתה, בעיקר במימון בנייתן של כנסיות אורתודוקסיות.

המשורר שותא רוסתוולי שהיה יועצה ושר האוצר שלה, הנציח את שמה בפואמה הלאומית הגאורגית "עוטה עור הנמר". ישנם האומרים שרוסתוולי עזב את ארצו, למנזר המצלבה בירושלים, כיוון שלא יכול לממש את אהבתו למלכה.

המלכה תמר מתה בשנת 1213, והוכרזה כקדושה בידי הכנסייה האורתודוקסית והאפוסטולית של גאורגיה.