תענית בכורות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

יש לך הודעות חדשות (השווה לגרסה הקודמת).

ביהדות, תענית בכורות היא צום, שבו נהגו בחלק מקהילות ישראל שהבכורים מתענים בערב חג הפסח (י"ד בניסן). לא בכל הקהילות פשט המנהג, ולדוגמה אצל יהודי תימן אין הוא נהוג.

למעשה, רוב הבכורים אינם מתענים בערב פסח, אלא נוהגים להיות נוכחים בסעודת מצווה, כגון זו של סיום מסכת אשר האכילה בו דוחה את הצום, בגלל היות הצום רק מנהג.

[עריכה] המנהג

נהגו שכל בכור זכר (לגבי נשים עיין בהמשך) בערב חג הפסח (י"ד ניסן) צם בתענית בכורות. התענית נמשכת מהבוקר עד הערב - ליל הסדר. הורים להם ילד בכור זכר אשר אינו יכול לצום נוהגים לצום בשביל הילד.

[עריכה] מקור המנהג וטעמו

מקור המנהג הוא במסכת סופרים (פרק כא הלכה ג), שם נאמר שאין מתענים בניסן אלא הבכורים בערב פסח.

טעם המנהג הוא לזכר הצלת הבכורות הישראליים בעת מכת בכורות, בה נהרגו על פי התורה כל הבכורות בארץ מצרים.

[עריכה] ביטול הצום על ידי סעודת מצווה

תענית בכורות מתבטלת בפני סעודת מצווה, והנוהג המצוי הוא לערוך סעודת מצווה ביום זה ובכך להיפטר מן התענית לגמרי (כלומר מי שאכל בסעודת מצווה רשאי לאכול לאחר מכן לאורך כל היום). סעודת המצווה באה לציין בדרך כלל סיום מסכת בתלמוד הבבלי. אפשרויות אחרות לסעודת מצווה הן סעודת הנערכת לאחר חופה וקידושין או ברית מילה, אך יותר מקובל להשתתף בסעודת סיום מסכת, משום שהן יותר נפוצות. היו פוסקי הלכה שהחמירו שאדם שאינו מבין את הנלמד בסעודת סיום המסכת אינו יכול להיפטר בכך מן התענית. במצרים חששו שהציבור הרחב לא יבין את הנאמר בסעודת סיום המסכת, ולכן נהגו לערוך חופות רבות באותו יום כדי שהבכורות ישתתפו בסעודת החתונה (או לכל הפחות יטעמו מהיין של שבע הברכות הנאמרות מתחת לחופה), ולא יסמכו על סיום מסכת.

ישנן קהילות בהן מקפידים הבכורות לצום. כך נהוג בכמה קהילות בצפון אפריקה וגם בקהילה הספרדית של אמסטרדם, שם מקיימים בתפילת מנחה של ערב פסח מניין מיוחד לבכורות הצמים, ובו מקיימים את סדרי התפילה הנהוגים בתענית (קריאה בתורה של פרשת "ויחל משה" ואמירת תפילת עננו).

[עריכה] האם בת בכורה מתענה?

בשולחן ערוך, אורח חיים סימן ת"ע סעיף א' נכתב: "יש מי שאומר שאפילו נקבה בכורה מתענה". על דברים אלו כותב הרמ"א: "ואין המנהג כן", כלומר התענית מחייבת רק זכרים ולא נקבות. בקהילות האשכנזיות נהגו כמו הרמ"א. בחלק מהקהילות הספרדיות היה נהוג שבת בכורה מתענה, אך כיום לא נוהגים כך.

[עריכה] תענית בכורות בשבת

אם חל ערב פסח (י"ד בניסן) בשבת, מקדימים ומתענים (או נפטרים מהצום על ידי סעודת מצוה) ביום חמישי, י"ב בניסן. פוסקים רבים (כדוגמת שולחן ערוך) סבורים שבשנה כזו אין צורך לצום כלל, אלא כיוון שבין כה וכה המנהג המקובל הוא שלא לצום בכל מקרה אלא להשתתף בסעודת מצווה, נהגו לעשות כך גם אם חל ערב פסח בשבת.