תפילת עננו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

תפילת עננו היא קטע אותו מוסיפים בתפילת העמידה בחמשת הצומות: צום גדליה, עשרה בטבת, תענית אסתר, י"ז בתמוז ותשעה באב. כמו כן גם אדם המתענה תענית יחיד, וציבור המתענה תענית ציבור (גם אם אינה אחד מחמשת הצומות) אומרים אותה. ביום הכיפורים לא אומרים אותה.

תוכן עניינים 1 נוסח התפילה 2 מיקום הוספת התפילה 3 באילו תפילות אומרים תפילה זו 3.1 בצומות שאינם תשעה באב 3.2 בתשעה באב 4 נוסח תפילת עננו מיוחד לתענית בכורות 5 עננו במקורות

[עריכה] נוסח התפילה

להלן מובאים נוסחי תפילה זו לפי המקובל בקהילות ישראל. כדי להקל על המעיין, שינויי הנוסח המרכזיים הודגשו.

נוסח הספרדים

עננו אבינו עננו, ביום צום התענית הזה, כי בצרה גדולה אנחנו. אל תפן לרשענו, ואל תתעלם מלכנו מבקשתנו. היה נא קרוב לשועתנו. טרם נקרא אליך אתה תענה, נדבר ואתה תשמע. כדבר שנאמר: והיה טרם יקראו ואני אענה, עוד הם מדברים ואני אשמע. כי אתה ה' פודה ומציל ועונה ומרחם בכל עת צרה וצוקה. (בחזרת הש"ץ מוסיפים: ברוך אתה ה' העונה לעמו ישראל בעת צרה).

נוסח אשכנז ונוסח ספרד

עננו ה' עננו, ביום צום תעניתנו, כי בצרה גדולה אנחנו. אל תפן אל רשענו, ואל תסתר פניך ממנו ואל תתעלם מתחנתנו. היה נא קרוב לשועתנו, יהי נא חסדך לנחמנו. טרם נקרא אליך עננו, כדבר שנאמר: והיה טרם יקראו ואני אענה, עוד הם מדברים ואני אשמע. כי אתה ה' העונה בעת צרה, פודה ומציל בכל עת צרה וצוקה. (בחזרת הש"ץ מוסיפים: לפי נוסח אשכנז: ברוך אתה ה' העונה בעת צרה/ לפי נוסח ספרד: ברוך אתה ה' העונה לעמו ישראל בעת צרה).

נוסח תימן

עננו ה' אלוהינו עננו, ביום צום התענית הזה, כי בצרה גדולה אנחנו. אל תסתר פניך ממנו ואל תעלם אזנך משמוע תפילתנו והיה קרוב לשוענו. טרם נקרא ואתה תענה, טרם נדבר ואתה תשמע. כדבר שנאמר: והיה טרם יקראו ואני אענה, עוד הם מדברים ואני אשמע. (בחזרת הש"ץ מוסיפים: כי אתה עונה בכל עת צרה וצוקה, פודה ומציל מכל צרה. ברוך אתה ה' העונה בעת צרה).

נוסח איטליה

עננו ה' עננו, ביום צום תעניתנו, כי בצרה גדולה אנחנו, ואל תַּעְלֵם אזנך משמוע תפילתנו ואל תַּעְלֵם (נוסח אחר: תִּתעלם) מבקשתנו. היה נא קרוב לשועתנו (נוסח אחר: לשוענו). טרם נקרא אתה תענה, כדבר שנאמר: והיה טרם יקראו ואני אענה, עוד הם מדברים ואני אשמע. כי אתה פודה ומציל בכל עת צרה וצוקה. (בחזרת הש"ץ מוסיפים: ברוך אתה ה' העונה בעת צרה ומושיע).

נוסח הרומניוטים

עננו ה' עננו, ביום צום תעניתנו בעת ובעונה הזאת כי בצרה גדולה אנחנו. אל תסתר פניך ממנו, אל תתעלם מתחנתנו. הט אזנך לרוחתנו ולשועתנו. כי אתה ה' העונה בעת צרה, פודה ומציל בכל עת צרה וצוקה, כאמור: ויצעקו אל ה' בצר להם וממצוקותיהם יוציאם. וכתוב: טרם יקראו ואני אענה, עוד הם מדברים ואני אשמע. טרם נקרא אתה תענה, טרם נדבר אתה תשמע. (בחזרת הש"ץ מוסיפים: ברוך אתה ה' העונה בעת צרה ומושיע).

נוסח פרס (כיום יהודי פרס מתפללים בנוסח הספרדים)

עננו ה' אלוהינו ביום צום התענית הזה, כי בצרה גדולה אנחנו. (יש מוסיפים: אל תעלם אזנך משמוע תפילתנו) ואל תתעלם מלכנו בקשתנו, היה נא קרוב לשועתנו. טרם נקרא ואתה תעננו כדבר שנאמר: והיה טרם יקראו ואני אענה, עוד הם מדברים ואני אשמע. כי אתה האל העונה בכל עת צרה וצוקה, פודה ומציל. (בחזרת הש"ץ מוסיפים: ברוך אתה ה' האל העונה לעמו ישראל בעת צרתם).

[עריכה] מיקום הוספת התפילה

תפילת עננו היא תוספת שמוסיפים לברכת שומע תפילה שהיא חלק מתפילת שמונה עשרה. ברם, כאשר החזן אומר את חזרת הש"ץ הוא אינו אומר את תפילת עננו כחלק מברכת שומע תפילה, אלא הוא אומר אותה כברכה בפני עצמה, בין ברכת גואל ישראל לברכת רפאינו. כיוון שהוא אומר אותה כברכה בפני עצמה הוא גם מוסיף את חתימת הברכה: "ברוך אתה ה' העונה...", מה שהיחיד משמיט בתפילתו.

[עריכה] באילו תפילות אומרים תפילה זו

[עריכה] בצומות שאינם תשעה באב

ישנן שלוש שיטות באילו תפילות (שחרית, מנחה וערבית) יש להוסיף את תפילת עננו.

• מנהג האשכנזים: בתפילת ערבית לא אומרים כלל עננו, כיוון שהצום מתחיל רק מהבוקר. בתפילת שחרית לא אומרים עננו, אלא רק החזן בחזרת הש"ץ. הסיבה לכך היא חשש שמא האדם לא יוכל להשלים את הצום, וכך נמצא "משקר" בתפילתו באומרו "ביום צום תעניתנו" כאשר אינו מתענה. לעומת זאת החזן אומר את התפילה, כיוון שחזרת הש"ץ מיוחדת לתפילה בציבור, ומניחים שיהיו אנשים בציבור שישלימו את הצום. בתפילת מנחה גם היחיד אומר את תפילת עננו (כחלק מברכת שומע תפילה) וגם החזן בחזרת הש"ץ, כיוון שכאן כבר קרובים לסיום הצום ואין חשש שאדם שצם עד עכשיו לא יצליח להשלים את הצום.
• מנהג רוב הספרדים והאיטלקים: בתפילת ערבית לא אומרים כלל עננו, כיוון שהצום מתחיל רק מהבוקר. בתפילת שחרית ובתפילת מנחה גם היחיד אומר אותה וגם החזן בחזרת הש"ץ, ולא חוששים למקרה שאדם לא יצליח לסיים את הצום.
• מנהג יהודי תימן וחלק מהספרדים: גם בתפילת ערבית (שלפני הצום) אומרים עננו, למרות שהצום עצמו מתחיל רק מהבוקר.

לסיכום:

אמירת תפילת עננו לפי המנהגים השונים
	תפילת ערבית	תפילת שחרית	תפילת מנחה
האשכנזים	לא אומרים	רק החזן בחזרת הש"ץ	גם היחיד וגם החזן
האיטלקים ורוב הספרדים	לא אומרים	גם היחיד וגם החזן	גם היחיד וגם החזן
יהודי תימן וחלק מהספרדים	אומרים	גם היחיד וגם החזן	גם היחיד וגם החזן

[עריכה] בתשעה באב

ההבדל בין תשעה באב לשאר הצומות הוא שצום תשעה באב מתחיל כבר בערב. לכן גם לפי השיטה השנייה (שהיא מנהג האיטלקים ורוב הספרדים) שבדרך כלל לא אומרים "עננו" בתפילת ערבית כיוון שהצום מתחיל רק בבוקר, במקרה של תשעה באב אומרים "עננו" כבר בתפילת ערבית. לכן בתשעה באב ישנם רק שני מנהגים: מנהג רוב עדות ישראל לומר "עננו" בכל שלוש התפילות בתשעה באב, ומנהג האשכנזים כמו בשאר הצומות (כי עדיין יש חשש שהיחיד לא יצליח לסיים את הצום).

[עריכה] נוסח תפילת עננו מיוחד לתענית בכורות

בכמה מחזורים לחג הפסח נדפסה תפילת עננו לבכור המתענה תענית בכורות בערב פסח בנוסח מיוחד (מקור התפילה בספר חמדת ימים):

"עננו אבינו עננו, ביום צום התענית הזה. על הניסים, על הפורקן, על הגבורות ועל התשועות ועל הנפלאות שעשית לאבותינו בימים האלה ובזמן הזה. בהיות ישראל בארץ לא להם בארץ מצרים שדה צוען, ויהי כי הקשה פרעה לשלחנו, ויהרוג ה' כל בכור בארץ מצרים מבכור אדם ועד בכור בהמה, והפלה ה' את מכותיו בין בכור בן השנואה לבין בכור בן האהובה. ואך בכור אשר יבוחר לה' לא מת אחד. ועל כן אנחנו זובחים חלבנו ודמינו ביום צום התענית הזה. ואתה ברחמיך הרבים תחפוץ בנו ותרצה ענות נפשנו אשר ברכינו כשלו מצום ובשרנו כחש משמן. ובכן יכשלו ויאבדו כל מבקשי נפשינו. ואת הבכור בן השנואה קדמה פניו הכריעהו, ישוב עמלו בראשו ועל קודקודו חמסו ירד. ואל תשחת עמך ונחלתך אשר פדית בגודלך, אשר הוצאת ממצרים ביד חזקה. כי שחה לעפר נפשנו, דבקה לארץ בטננו. ועתה ה' עד מתי, כי נאמו גויים אבדה תקוותם. שובה ה' חלצה נפשנו והושיענו למען חסדך, וראה ופקוד עדת יעקב בנך בכורך, וכימי צאתנו מארץ מצרים הראנו נפלאות. אנא ה' בעוזך ישמח מלך ובישועתך מה יגל מאוד. גדול כבודו בישועתך, הוד והדר תשווה עליו, כמו שהבטחת מפי כבודך כאמור אף אני בכור אתנהו עליון למלכי ארץ. היה נא קרוב לשועתנו, טרם נקרא אליך אתה תענה, נדבר ואתה תשמע. כדבר שנאמר: והיה טרם יקראו ואני אענה, עוד הם מדברים ואני אשמע."

[עריכה] עננו במקורות

המשנה במסכת תענית מתארת את סדר התפילות כשלא ירדו גשמים במשך זמן רב. בתפילות אלו מוסיפים שש ברכות, והחמישית שבהן מסתיימת בחתימה: "ברוך אתה ה' העונה בעת צרה". חתימה זאת משמשת לתפילת עננו של חזרת הש"ץ.

ניתן למצוא את הנוסח של הרמב"ם בסוף ספר אהבה במשנה תורה. הנוסח על פי כתב יד אוקספורד זהה כמעט לחלוטין לנוסח התימני. הנוסחים הנפוצים כנראה משובשים בהשפעת הסידור האשכנזי. נוסח תפילת עננו במחזור ויטרי (התואם את נוסח צרפת) קרוב למדי לנוסח אשכנז, עם שינויים קלים.