תקופת ג'ומון
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
 ערך זה הוא חלק מסדרת היסטוריה של יפן |
| התקופה הפליאוליתית
תקופת ג'וֹמוֹן תקופת יאיויי תקופת יאמאטו תקופת קוֹפוּן תקופת אסוּקה תקופת נאנבאן תקופת שוֹוַה תקופת ההתפשטות יפן בתקופה שלאחר הכיבוש האמריקאי תקופת הֶייסֶי |
| יפן |
תקופת ג'ומון (縄文時代, Jōmon-jidai?) הוא המונח לתקופה בפרה-היסטוריה היפאנית שבין שנת 10,000 לפני הספירה לבין שנת 300 לפנה"ס. פירוש השם הוא "מסומן בחבל", מכיוון שמתקופה זו נמצאו חרסים אשר עליהן כתובות חרוטות עם מקל עליו נקשרו חבלים.
מרבית החוקרים מאמינים שבתקופת האבן הקדומה לערך קרח חיבר בין יפן לבין יבשת אסיה. בין 35,000 ו-30,000 לפני הספירה נדדו בני אדם לאיים ממזרח ודרום מזרח אסיה וייצבו שם חברה המבוססת על ציד וליקוט, כמו גם הכנת כלי עבודה מאבן. כלי עבודה מאבן, אתרי התיישבות ומאובנים של בני אדם מתקופה זו נמצאו בכל איי יפן. בנוסף, מחקר גנטי משנת 1988 מצביע על מקורם של היפאנים בעמי מזרח אסיה[1]
