תרמית פירמידה
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תרמית פירמידה, או משחק פירמידה - מודל עסקי שאינו מחזיק לאורך זמן, שעוסק בעיקר בתגמול כספי בתמורה לצירוף אנשים חדשים למשחק, בדרך כלל בלא כל מוצר או שירות. משחקי פירמידה קיימים כבר למעלה ממאה שנים.
רוב משחקי הפירמידה הם ניסיון להטעות צרכנים פוטנציאלים להשתתף בהונאות מורכבות אך לכאורה משכנעות וחסינות תקלות. הרעיון הבסיסי מאחורי כל הונאה הוא שכל יחיד משלם רק פעם אחת, אך מקבל רווחים אקספוננציאליים מאנשים אחרים. דוגמה נפוצה מפתה את הקרבן שתמורת תשלום הוא יהיה רשאי להציע את אותה הצעה לאנשים אחרים. כל מכירה כוללת תשלום למוכר המקורי. השגיאה הבסיסית היא שאין רווח קצה - הכסף פשוט מטפס במעלה הפירמידה, ורק האנשים בראש הפירמידה מרוויחים כסף, המגיע מן האנשים הרבים שבתחתית הפירמידה - אלו שהצטרפו למזימה אך לא הצליחו לצרף אליה אנשים חדשים. זהו משחק סכום אפס מובהק: כל הרווחים שעושה משתתף אחד מגיע מכיסם של משתתפים אחרים. כדי ליפות את המזימה, רובן יכילו המלצות, עדויות ומידע שקרי.
למרות שמשחקי פירמידה הוכרזו כבלתי חוקיים במספר מדינות, הם ממשיכים להופיע בדרכים שונות. במקרה אחד בישראל, פסק שופט השלום צבי דותן שהמשחק המסוים שנידון לפניו אינו חוקי וחייב את אחד העומדים בראשו בפיצויים בסך 16,000 שקלים. [1]
תוכן עניינים |
[עריכה] היסטוריה
משחקי פירמידה מופיעים בגרסאות שונות. סוג המשחק המוקדם ביותר היה מכתב שרשרת שבו הופיעה רשימה של 5 - 10 אנשים עם כתובותיהם. לקורא נאמר לשלוח סכום כסף קטן לאדם הראשון ברשימה. לאחר מכן היה עליו להסיר את השם הראשון מהרשימה, להעלות את השמות הנותרים מקום אחד למעלה, ולהוסיף את שמו (ואולי גם שמות אחרים) בתחתית הרשימה. לאחר מכן היה עליו להעתיק את המכתב עם רשימת השמות החדשה ולהפיץ אותו הלאה, בתקווה ששמו יגיע לראש הרשימה ושגם הוא יקבל כסף מאחרים.
הצלחה ביוזמה זו נשענת באופן בלעדי על גידול הנדסי במספר המצטרפים. בעקבות כך ניתן לה השם "פירמידה", המציין את הגידול במספר האנשים בכל קומה. לרוע המזל, ניתוח פשוט מראה שתוך מספר שלבים יגיע השוק לרוויה, והמשתתפים האחרונים לא יוכלו למצוא משתתפים חדשים שיכסו את הפסדיהם. דבר זה הוא בלתי אפשרי, ומתמטית מובטח שרובם המוחלט של המשתתפים במזימות מסוג זה יפסידו את השקעתם.
משחקי פירמידה בקנה מידה גדול התעוררו במדינות ברית המועצות לאחר פירוקה, ששם היה לאנשים ידע מועט בכלכלה. הם הוטעו לחשוב שרווח של מעל 1000% הוא אפשרי. ידועות לשמצה במיוחד הן פירמידת "MMM" ברוסיה שבעקבותיה התאבדו לפחות חמישים אנשים, ומשחק פירמידה רחב היקף שפגע קשות בכלכלתה של אלבניה ועורר מהומות אלימות כאשר קרס ב-1997.
[עריכה] מאפיינים מזהים
המאפיין המרכזי של משחקי פירמידה הוא העובדה שלמוצר המוצע אין (או כמעט אין) ערך עצמי או שהוא נמכר במחיר שחורג ממחיר השוק הסביר. דוגמאות כוללות "מוצרים" לכאורה כמו מנשרים, קלטות אודיו או ערכות שכוללות אך ורק הסבר כיצד לצרף קרבנות חדשים. מחירם של המוצרים האלו יכול להגיע למאות או אפילו אלפי שקלים. גרסה אינטרנטית נפוצה היא מכירת מסמך בשם "איך להרוויח מיליון דולר באינטרנט" או שם דומה. דוגמה אחרת היא מכירת מוצר במחיר גבוה ממחירו הממוצע. התוצאה היא שהקונה מוכרח לצרף עוד אנשים כדי להחזיר את ההשקעה הראשונית.
סימני זיהוי למשחק פירמידה:
- מוצע מידע חלקי (או שום מידע) על החברה אלא אם כן המשקיע יקנה את המוצר וישתתף בתוכנית.
- הבטחות מעורפלות לרווח בלי גבול.
- אין מוצר, או שהמוצר נמכר במחיר גבוה בהרבה ממחיר השוק.
- הכנסות שנשענות בעיקר על עמלות שנגבות מצירוף משתתפים חדשים או קניית מוצרים לצורך הקונים עצמם ולא למכירה לאנשים אחרים.
- טון מכירות נלהב יתר על המידה.
- נטייה לרווח רק אצל משקיעים ראשונים.
כמו כן, עשויות להיות גם הבטחות על כך שההשתתפות חוקית לחלוטין, על אף שלעתים קרובות אין זה נכון.
[עריכה] רוויון שוק
משחקי פירמידה הם ייצוג למודל כלכלי שאינו בר קיימא, עקב רוויון שוק. התרשים הבא מראה איך משחקי הפירמידה הופכים בלתי אפשריות לקיום.
האנשים בתחתית הפירמידה יפסידו את כספם תמיד, ללא קשר לעומקה של הפירמידה. קל לראות שמספר האנשים בשורה התחתית של הפירמידה גדול תמיד מסכום האנשים בכל הקומות מעליו, לא תלות במספר הקומות. אם כל קומה חייבת לגייס 6 שורות מתחתיה, היחס בין מפסידים למרוויחים הוא בערך 5 ל-1, זאת אומרת כ-83% מסך כל המשקיעים יפסידו את כספם.
במציאות, הפירמידה לא תהיה מאוזנת לחלוטין, וחלק מהמשתתפים אולי יגייסו את מספר האנשים הדרוש, אך העקרונות נכונים. בצורה פשוטה - כאשר המזימה קורסת רוב המשתתפים יפסידו את כספם, ולפחות את חלקו. שאר המשתתפים יחזירו את ההשקעה או ירויחו רווחים זעומים, ורק אלו שנמצאים ממש בראש הפירמידה (אלו שהתחילו את המזימה) ירויחו סכום משמעותי.
