Beggars Banquet
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
Beggars Banquet | ||
---|---|---|
אלבום מאת האבנים המתגלגלות | ||
יצא לאור | 6 בדצמבר 1968 | |
הוקלט | 17 במרץ - 25 ביולי 1968 | |
סוגה | רוק, בלוז | |
אורך | 39:47 | |
חברת תקליטים | אבקו/דקה (בריטניה) אבקו (ארצות הברית) |
|
מפיק(ים) | ג'ימי מילר | |
כרונולוגיית האבנים המתגלגלות | ||
Their Satanic Majesties Request (1967) |
Beggars Banquet (1968) |
(Through the Past, Darkly (Big Hits Vol. 2 (1969) |
האלבום ב-allmusic | ||
[{{{amg2}}} האלבום ב-allmusic] | ||
האלבום ב-Mooma |
Beggars Banquet הוא אלבום של להקת הרוק הבריטית הרולינג סטונס שיצא ב-1968.
באלבום יש 10 שירים. למרות הצלחת האלבום מכל הבחינות, יצא ממנו רק סינגל אחד: Street Fighting Man והבי סייד שלו No Expectations. השיר Street Fighting Man הצליח מאוד והוא אחד מהשירים הטובים של הלהקה, אך השיר הטוב ביותר באלבום הוא Sympathy For The Devil, שנחשב בעיני רבים לשיר המוצלח ביותר של הלהקה ודורג במקום ה-32 ברשימת 500 השירים הטובים ביותר.
חברי הלהקה בזמן יציאת האלבום היו: מייק ג'אגר, קית' ריצ'רדס, ביל ווייאהם, צ'רלי ווטס ובריאן ג'ונס.
האלבום קיבל פלטינה אחת בלבד, ושהה במקום החמישי במצעד האמריקאי 32 שבועות, ושהה במקום השלישי במצעד הבריטי 12 שבועות. המקום הגבוה ביותר אליו הגיע בבילבורד היה החמישי בשנת 1969.
מגזין הרולינג סטון דירג את האלבום במקום ה-57 ברשימת 500 האלבומים הטובים ביותר. האלבום הגיע למקום ה-67 בסקר האלבום הטוב ביותר שערכה רשת הטלוויזיה VH1.
בנוסף להיותו אחד מהקלאסיקות של האבנים, האלבום גם נחשב כאחד מארבעת האלבומים הטובים ביותר של האבנים מבחינה אומנותית. שלושת האחרים הם: Sticky Fingers, Let It Bleed ו-Exile on Main Street.
[עריכה] רשימת רצועות
- Sympathy For The Devil
- No Expectations
- Dear Doctor
- Parachute Woman
- Jigsaw Puzzle
- Street Fighting Man
- Prodigal Son
- Stray Cat Blues
- Factory Girl
- Salt Of The Earth