אברהם אברונין
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אברהם אברונין, (1869, לויב, בלארוס - 1957, חיפה), בלשן עברי, מדקדק, מתרגם, מורה וסופר.
אברהם אברונין למד בצעירותו ב"חדר" ובישיבות, אבל למד גם דקדוק עברי. הלשון העברית הייתה אהבתו הגדולה מגיל צעיר. כמה שנים היה מורה לעברית ודקדוק בעיר מינסק, בירת בלארוס. בשנת 1900 השתתף עם מורים צעירים אחרים בייסוד "החדר המתוקן", ועבר ללמד בעיר אודסה שבאוקראינה.
בשנת 1910 עלה אברהם אברונין לארץ ישראל, התמסר ללימוד הלשון העברית, והיה מורה בבתי ספר שונים בארץ. הוא היה ידען גדול ובקיא מופלא בלשון וברזיה. ועם הוראתו גם כתב ופרסם מאמרים רבים, מחקרים ואף יצירות ספרותיות בענייני הלשון העברית. הוא גם לקח חלק בייסוד ועריכת כתבי-העת ללשון "לשוננו" ויותר מאוחר "לשוננו לעם".
אברהם אברונין כתב ותרגם מיידיש גם שירי ילדים, בכוונת מכוון לשפר את לימוד העברית של תלמידיו. בין השאר תרגם את השיר הידוע "ימי החנוכה" של מ. רויטמן. שירים אלה נדפסו בשנת 1918, בצפת, בשם "שירים לילדים". שלושים שנה מאוחר יותר, בשנת 1948, יצאה לאור מהדורה מחודשת עם שיריו, שאחדים מהם גם הולחנו.
אברהם אברונין הקדיש את תרגומיו לספריית יסוד במדעים בשביל תלמידיו הצעירים. הוא תרגם בעיקר מרוסית. הוא גם היה נקדן בקיא, ואף עסק בהשלמות למילונו הגדול של יהודה גור, לקונקורדנציה לתנ"ך של שלמה מנדלקרן, ולאוצר הלשון הגדול "משפט האורים", של ישעיהו שטיינברג. נפטר בח' באייר תשי"ז.
[עריכה] מספריו
- תשלום האוצר למשפט האורים אוצר המלים למקראי הקדש, מאת יהושע שטינברג,
- ספר הענק, עם מבוא והערות מאת א’ אברונין. רבי יהודה אלחריזי, מחברות לספרות, תל אביב, תש"ה 1945.
- נתיבות הדקדוק , תרגילים בכתב ללמוד הדקדוק בבתי-ספר ובשעורי ערב, מסודרים בשש מדרגות, א. אברונין וא. פפר, יפו, תרפ"א 1921.
- מילונות עברית כיצד?, הערות על "מלון עברי" לי. גור, תל אביב, תש"ח 1948.
- מחקרים בלשון ביאליק ויל"ג, מאת אברהם אברונין, תל אביב, תשי"ג 1953.
- מדרש מלים, תל אביב, הארץ, תרפ"ט 1929.
- הלשון בשירי ח.נ. ביאליק, תל אביב, הארץ, תרצ"ג 1933.
- הלשון בפרוזה של ביאליק, תל אביב, תל אביב, תרצ"ו 1936.
- בינה בשירי הגניזה, ירושלים, תרפ"ט 1929.
[עריכה] מתרגומיו
- האוויר , מאת ו’ לונקביץ, תרגום - א’ זקן אברונין, יפו, 1912.
- האש שבבטן האדמה מאת נ. רובקין, מתרגם על ידי א’ זקן אברונין, יפו 1913.
- מאורעות עולם והמלחמה במלחמה , מאת נ’ רבקין, יפו, 1912.
- הקופים, מאת מריה ניקוליבנה סליפצובה, יפו 1912.
- הרעם והברק , מאת ו’ לונקביץ, יפו, 1911.
[עריכה] לילדים
- שירים לילדים, צפת, 1918.