אדוארד החמישי מלך אנגליה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

אדוארד החמישי (4 בנובמבר 1470 - 1483?). אף כי מעולם לא הוכתר, היה אדוארד מלך אנגליה, במשך תקופה קצרה בשנת 1483, בהיותו בן שתים עשרה שנים, בטרם נחטף על ידי דודו ריצ'רד השלישי, והועלם לנצח בטאואר בלונדון.

אדוארד החמישי נולד בכנסיית וסטמינסטר בעת שאמו קיבלה שם מחסה מאנשי בית לנקסטר, אשר שלטו במדינה בשעה שאביו, הטוען לכתר מטעם בית יורק, אדוארד הרביעי, איבד את השלטון, במהלך מלחמות השושנים בהן נלחם בית יורק בבית לנקסטר על הכתר האנגלי. אדוארד החמישי הוכרז כנסיך ויילס ביוני 1471, לאחר שאביו השיב את השלטון לידיו, ונהג להופיע עם הוריו באירועים ממלכתיים.

אדוארד הרביעי הקים מועצה להסדרת ענייניה של ויילס, ושלח את בנו אדוארד החמישי אל טירת לודלאו בויילס, על מנת שיעמוד בראש המועצה, כנשיאה הרשמי. אדוארד החמישי היה אז בן 12. בטירת לודלאו קיבל אדוארד החמישי את הידיעות על מותו הפתאומי של אביו, באפריל 1483. אדוארד הרביעי קיבל לידיו את הכתר לאחר שנים של מלחמת אזרחים נוראית. על אף רצונו המוצהר, לא הצליח אדוארד הרביעי להבטיח את העברתו המסודרת של השלטון לידי בנו. דמות היסטורית חסרת מעצורים, אכזרית ואמביציוזית ארבה לנסיך הצעיר. היה זה דודו, אח אביו, ריצ'רד דוכס גלוסטר, אשר מונה לעוצר לאדוארד החמישי, ולאחיו בן התשע, המכונה ריצ'רד דוכס יורק.

ריצ'רד לחם במשך שנים את מלחמתו של בית יורק. הוא ראה כיצד שלטונם של ילדים, נשים, עוצרים ושליטי בובה גורם למלחמות אין סופיות, בהן נקרעת אנגליה מבפנים, בעוד שכל רווחיה הטריטוריאלים ביבשת אירופה, מימי הכיבושים הגדולים של אדוארד השלישי והנרי החמישי יורדים לטמיון. בשם בית יורק לחם ריצ'רד במשך שנים, הרג את הקרובים אליו ביותר (כולל אחיו, ג'ורג', דוכס קלארנס), ושחה בנהר של דמים. עתה, כל מה שהפריד בינו ובין הכתר היו ילדים אלו, אשר סבם מצד אמם היה משרת פשוט, בעוד שריצ'רד היה בן אצילים ומלכים משני צידי אילן היוחסין שלו מזה מאות בשנים. הממלכה, כך סבר ריצ'רד, זקוקה למלך חזק, אשר ייקח את מוסרות השלטון לידיו, ויסייע בשיקום המדינה ההרוסה משנים של מלחמות שושלתיות. טובת הכלל מחייבת, אם כן, טען ריצ'רד, את סילוקם של הנסיכים הצעירים, והמלכתו של ריצ'רד במקומם.

ריצ'רד עצר את שיירתם של אחייניו הצעירים בדרכה מויילס ללונדון. המלך הצעיר נסע לקראת הכתרתו, בלווית אלפיים פרשים בפיקוד דודו, אחיה של אמו, הלורד ריברס. ריצ'רד מגלוסטר עצר את ריברס, סילק את הפרשים, והמשיך ללוות את השיירה ללונדון, תוך שהוא מספר למלך הצעיר כי ריברס קשר כנגדו, וחפץ לתפוס את השלטון לעצמו. המלך אדוארד הגיע ללונדון ב-4 במאי 1483, וריצ'רד הציע לארחו בטאואר של לונדון, על מנת להגן עליו, כביכול, מן הקושרים כנגדו. כאשר נסגרה דלת הטאואר מאחורי אדוארד, הייתה זו הפעם האחרונה שאדוארד נראה בחיים.

הכתרת המלך הצעיר נדחתה מספר פעמים, עד שב-25 ביוני התכנס הפרלמנט, והכריז כי אדוארד הינו ממזר, וזאת לאחר שמטיף שנשכר על ידי ריצ'רד הציג ראיות שאביו של המלך אדוארד החמישי, הוא אדוארד הרביעי, התארס לאישה בשם אלינור טלבוט, בטרם נישא לאמו של אדוארד, אליזבת' וודוויל. עובדה זו הפכה את נישואי הוריו של אדוארד לבלתי חוקיים, ואת אדוארד ואחיו לממזרים שאינם ראויים לשאת את הכתר. יורשו הטבעי של המלך המת, אדוארד הרביעי, לא היה אם כן אדוארד החמישי, כי אם אחיו ריצ'רד, אשר הכריז על עצמו כמלך "ריצ'רד השלישי".

המלך, ואחיו אשר הגיע אל הטאואר כמה ימים לאחר מכן, לא נראו עוד מחוץ לטאואר לעולם. אין לדעת מהו שאירע להם, ומניחים כי נרצחו. לדיון בשאלה מיהו שרצח את הנסיכים הצעירים, ראה הערך ריצ'רד השלישי.

לאחר העלמות הנסיכים הייתה אי ודאות רבה באשר לגורלם. ב-1495 הכריז אדם בשם פרקין וורבק כי הוא המלך אדוארד החמישי, אשר נעלם בטאואר תריסר שנים קודם לכן. היו שקיוו כי אכן הוא הנסיך האמיתי, והראו כי הסימפטיה לבית יורק עודה רוחשת אף תחת שלטונו של הנרי השביעי לבית טיודור הסמכותי.

ב-1674 בעת שיפוצים שנעשו בטאואר בתקופת מלכותו של צ'ארלס השני נמצאו שני שלדי אדם קטנים. בתחילה נזרקו השלדים אל ערימה של זבל, אך לאחר מספר שבועות נזכר מאן דהוא כי אלו יכולים להיות שלדי הנסיכים. השלדים נאספו, ונשמרו בכד קבורה בכנסיית וסטמינסטר. בשנת 1933 נבדקו השלדים, ולאחר מכן הושמו בכוך שמתחת לכנסיית וסטמינסטר. המומחים לא יכלו להגיע להסכמה לגבי גילם של בעלי השלדים, או אף לגבי מינם. שלד אחד היה גדול מן השני, ורבות מן העצמות היו חסרות. נראה כי גורלם של אדוארד החמישי ושל אחיו נותר בחזקת תעלומה, אשר ספק אם תבוא אי פעם על פתרונה.

העלמותם של אדוארד ואחיו, שללה את הלגיטימיות של שלטון ריצ'רד השלישי, והעם האנגלי לא מסוגל היה להסכין עם מלך אשר שלטונו מבוסס על רציחתם של שני ילדים קטנים. ריצ'רד, אשר בטרם עלה למלוכה היה אדם פופולרי, ומקובל על חלקים נרחבים בעם, הודח לאחר שנתיים וחצי של שלטון, ונהרג בקרב. שמו מוכתם עד היום בדבר הרצח, אשר הטרגדיה "ריצ'רד השלישי" מאת ויליאם שייקספיר, מייחסת לו. המלך הנרי השביעי, אשר הדיח את ריצ'רד השלישי, נשא לאישה את אחותו של אדוארד, אליזבת', אשר הייתה למלכת אנגליה, בנישואין שאיחדו את בית יורק ובית לנקסטר לכלל בית טיודור.