אדוארד קוזנצוב
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אדוארד קוזנצוב (ברוסית: Эдуард Кузнецов, נולד ב-1939, מוסקווה) הוא עיתונאי וסופר אשר ידוע בעיקר כמי שהיה אסיר ציון בברית המועצות.
קוזנצוב נעצר לראשונה על ידי המשטר הסובייטי ב-1961 ונכלא לשבע שנים, לאחר שהקריא שירי מחאה מפרי עטו בכיכר מייקובסקי במוסקווה, ולאחר שפרסם סאמיזדאט נגד המשטר.
ב-15 במאי, 1970 היה קוזנצוב, לצד מארק דימשיץ, מנהיג ניסיון של מתנגדי משטר סובייטים לחטוף מטוס מלנינגרד ולהגיע איתו לפינלנד. קוזנצוב ודימשיץ נידונו למוות ולאור לחץ בינלאומי הומתק עונשם ל-15 שנות מאסר. ב-1979 שוחרר קוזנצוב מן הכלא במסגרת עיסקת חילופי אסירים, יחד עם ארבעה אסירים נוספים מפרשת המטוס החטוף.
ערך מורחב – פרשת חטיפת המטוס של דימשיץ-קוזנצוב
לאחר ששוחרר מהכלא, עלה קוזנצוב לישראל. הוא ניהל את מחלקת החדשות של רדיו חירות (1983-1990). קוזנצוב היה לאחר מכן עורך ביומון בשפה הרוסית "ורמיה" ועבר ב-1999 - יחד עם קבוצה גדולה של עיתונאים אשר מחו נגד תנאי העסקתם, לעבוד עבור "וסטי", העיתון הרוסי הנפוץ בישראל, כעורך הראשי.
בתקופת כהונתו כעורך וסטי, נטען כנגד קוזנצוב כי הוא מכתיב קו "ימני" לדיווחי העיתון ועמודי הפרשנויות בו.
קוזנצוב נשוי ללריסה גרשטיין, פעילת ישראל בעלייה ונחשב מקורב לאביגדור ליברמן.
[עריכה] מספריו
- אני אזרח ישראל! - ספר אשר כתב ב-1975 מן הכלא הסובייטי בסתר ואשר הוברח למערב.