אביגדור ליברמן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

אביגדור ליברמן
תאריך לידה	5 ביוני 1958
ממשלות	29, 30, 31
כנסות	15, 16, 17
סיעות	ישראל ביתנו, האיחוד הלאומי
תפקידים בולטים	סגן ראש הממשלה שר התחבורה שר התשתיות הלאומיות השר לעניינים אסטרטגיים

אביגדור (איווט) ליברמן (נולד ב-5 ביוני 1958) פוליטיקאי ישראלי ימני, מייסד ויו"ר מפלגת "ישראל ביתנו", ושר בממשלות ישראל. כיום מכהן כסגן ראש הממשלה והשר לעניינים אסטרטגיים בממשלתו של אהוד אולמרט, הממשלה ה-31.

תוכן עניינים 1 ביוגרפיה 2 תוכנית חילופי השטחים של ליברמן 3 דעותיו של ליברמן ודימויו בישראל 4 קישורים חיצוניים

[עריכה] ביוגרפיה

אביגדור (איווט) ליברמן נולד בשנת 1958 בקישינב, מולדובה שהייתה חלק מברית המועצות. למד באוניברסיטה בקישינב. עלה ארצה ב־1978 ושירת בצה"ל. בעל תואר ראשון במדעי החברה מטעם האוניברסיטה העברית בירושלים.

כיהן בתפקידים שונים, ובהם:

• מזכיר הסתדרות העובדים הלאומית בירושלים.
• יו"ר מועצת מנהלים של חברת תעשיות עתירות ידע.
• חבר דירקטוריון החברה כלכלית לירושלים.
• מנכ"ל תנועת הליכוד.
• ממקימי "הפורום הציוני של יהדות בריה"מ"

בשנת 1996, בעת כהונתו של בנימין נתניהו כראש הממשלה, מונה ליברמן למנכ"ל משרד ראש הממשלה. כשנה לאחר מכן התפטר, בעקבות פתיחת תיק חקירה נגדו במשטרה.

בשנת 1999 יסד את מפלגת ישראל ביתנו, מפלגת עולים ימנית, אשר זכתה בבחירות ל-4 מנדטים. בשנת 2000, התמזגה סיעתה בכנסת עם שתי סיעות ימניות נוספות, מולדת ותקומה, לסיעת האיחוד הלאומי.

בסוף אותה שנה הוגש כתב אישום נגד ליברמן באשמת תקיפה, תקיפת קטין ואיומים. התקיפה ארעה לאחר שילדים תקפו את בנו של ליברמן, וזה הזעיק את אביו לעזרה. על פי העדויות במהלך האירוע איתר ליברמן את הילד החשוד והיכה אותו בפניו. המכה גרמה לילד לאבד את שיווי משקלו ולפול על הרצפה, ותוך כדי כך נחבט ראשו בקיר. כתוצאה מן התקיפה סבל הילד מחבלות בפניו, בראשו ובזרועו. לאחר התקיפה איים ליברמן על הילד כי יכהו בשנית במדה ויחזור לישוב נוקדים. בספטמבר 2001 הורשע ליברמן בתיק במסגרת עסקת טיעון שבה הודה ליברמן בחלק מהאישומים, שילם 10,000 ש"ח לילד ועוד 7,500 ש"ח קנס. חלק מהאישומים נגד ליברמן נמחקו במסגרת אותה עסקת טיעון. באותה שנה מונה לשר התשתיות הלאומיות בממשלת אריאל שרון.

ב-15 באוקטובר 2001 החליטו ליברמן וחברו לסיעה, רחבעם זאבי, לפרוש מהממשלה במחאה על מסירת השכונה אבו סנינה בחברון לידי הפלסטינים, דבר שלטענתם חשף את יהודי חברון לאיומים של ירי צלפים מצד ארגוני הטרור הפלסטיניים. שעות ספורות לפני כניסת מכתבי ההתפטרות לתוקף נרצח זאבי בידי מתנקש פלסטיני, ולבקשת שרון, לא התפטרו ליברמן והשר החדש, בני אלון. חרף המאמצים של שרון להשאירם בקואליציה שלו, השניים התפטרו בסופו של דבר ב-14 במרץ 2002.

במהלך מערכת בחירות לכנסת השש עשרה, אשר נקבעו בעקבות נפילת ממשלת שרון והתנהלו בעיצומה של אינתיפאדת אל אקצא, אימצה סיעת האיחוד הלאומי, אשר בראשה עמד ליברמן, את רעיון הטרנספר כמצעה לפתרון הסכסוך. האיחוד הלאומי זכה ב-7 מנדטים באותן בחירות.

לאחר הבחירות מונה ליברמן לשר התחבורה בממשלת שרון השנייה. מיד לאחר הבחירות לכנסת ה-16, התפטר ליברמן מהכנסת כדי לאפשר לחברו לסיעה, אליעזר (צ'יטה) כהן, להיכנס במקומו. ב-4 ביוני 2004, עקב כוונתו להצביע נגד תוכנית ההתנתקות פוטר על ידי שרון (יחד עם בני אלון) במטרה להשיג רוב לתוכנית.

בסוף שנת 2004 פרשה ישראל ביתנו מהאיחוד הלאומי והתמודדה כרשימה עצמאית לכנסת ה-17. הפעם הציג ליברמן במצע מפלגתו את רעיון חילופי השטחים ושלילת האזרחות הישראלית לתושבים הערבים בהם, אשר נחשב בעיני רבים למתון מרעיון הטרנספר, אשר דגל בו בעבר, ובעיני אחרים לקיצוני לא פחות. בבחירות לכנסת השבע עשרה הגדילה ישראל ביתנו את כוחה ל-11 מנדטים.

ב-30 באוקטובר 2006 הוביל ליברמן את מפלגתו להצטרפות לקואליציה בראשות ראש הממשלה אהוד אולמרט ומונה לתפקיד סגן ראש הממשלה והשר לעניינים אסטרטגיים בממשלה ה-31. הצטרפות ישראל ביתנו לממשלה גררה התנגדות מצד חברים במפלגת העבודה, החברה בקואליציה, אך בהצבעה במרכז המפלגה הוחלט על השארות בממשלה. כניסתו של ליברמן לממשלה הובילה להתפטרותו מהממשלה של השר אופיר פינס.

ליברמן נשוי לאלה, ולהם שלושה ילדים משותפים: מיכל, יעקב ועמוס. בני הזוג ליברמן מתגוררים בישוב נוקדים שבגוש עציון.

[עריכה] תוכנית חילופי השטחים של ליברמן

תוכנית חילופי השטחים היא אחד המרכיבים במסגרת תוכניתו הכוללת לפתרון הסכסוך הישראלי-פלסטיני. עיקרה של תוכנית חילופי השטחים הוא סיפוח גושי התיישבות יהודית באיו"ש לישראל, ובמקביל העברת שטחים ישראליים המאוכלסים בערבים, כגון אום אל פאחם וסביבתה, לידי המדינה הפלסטינית לכשתוקם. באופן זה יחדלו התושבים, שיבחרו להישאר בשטחים שיועברו ואשר לא יביעו נאמנות למדינת ישראל, להיות אזרחי ישראל.

תוכנית חילופי השטחים של ליברמן מתבססת על טענותיו הבאות:

• ערביי ישראל מזדהים ברובם עם אויבי מדינת ישראל ומהווים בעיה דמוגרפית המסכנת את עתידה של ישראל כמדינה יהודית.
• האינטרס של ישראל הוא להפחית ככל האפשר את אחוז השוללים את ערכי המדינה בקרב אזרחיה ואף בקרב תושביה.
• מקום בו יש שני עמים ושתי דתות – יש בעיות, לכן, כדי להבטיח את קיומה של מדינת ישראל כמדינה יהודית, יש להבטיח כי תהיה מדינה הומוגנית עם רוב יהודי בטוח לנצח.
• הפלסטינים דורשים מדינה ערבית ללא תושבים יהודים ותוכניתו מתונה הרבה יותר מאחר שאינה דורשת גירוש הערבים ממדינת ישראל.

רבים בשמאל הישראלי סבורים שתוכנית חילופי השטחים, יחד עם תוכניתו של ליברמן בנושא האזרחות, אותה הם רואים כשלילת האזרחות הישראלית לאזרחים ערבים, היא תוכנית גזענית, בלתי אפשרית ושסביר שלא תתקבל כמו גם שתגונה בקהיליה הבינלאומית עקב שלילת האזרחות הכוללנית. אף-על-פי-כן היא זוכה לתמיכה מסוימת בישראל, כפי שמעידות תוצאות הבחירות לכנסת השבע עשרה.

[עריכה] דעותיו של ליברמן ודימויו בישראל

ליברמן מגלה חוסר אמון מוחלט במנהיגות הפלסטינית ולא מאמין שפניה לשלום. במקור הוא תמך בטרנספר כפתרון לסכסוך הישראלי-ערבי, אך לאחרונה הציע מתווה של הסדר שהדגש המרכזי בו הוא חילופי שטחים: ישראל תשמור בידה את גושי ההתנחלויות ובתמורה הפלסטינים יקבלו ערים ערביות ישראליות גדולות כגון אום אל-פאחם שתושביהן יאבדו את האזרחות הישראלית ויקבלו אזרחות פלסטינית במקום.

במהלך שנות פעילותו הפוליטית, רכש לעצמו ליברמן, בעיני חוגי שמאל ואף במרכז, תדמית של אדם ימני קיצוני, שונא ערבים וגזען מסוכן. תדמית זו נחשבת על ידי רבים לעתים כהגזמה (יש אשר יאמרו שהתדמית הודבקה לו למרות דעותיו בפועל). רבים בקרב העולים מבריה"מ, במיוחד הוותיקים שבהם, רואים בו את נציגם האותנטי. ליברמן שמר על קשרי ידידות עם יריבו האידאולוגי, יוסי ביילין, אשר מסמל באופן מובהק את השמאל הישראלי. על אף יחסי הידידות, בבחירות לכנסת ה-17 הצהיר ביילין, ומפלגת מרצ כולה, כי מרצ לא תשב בקואליציה אחת עם סיעת ישראל ביתנו וזאת בשל דעותיו של ליברמן.

חלק מהציבור, בעיקר בימין, רואה בתוכנית חילופי השטחים התמתנות משמעותית בדעותיו של ליברמן, שכן מדובר בהכרה במדינה פלסטינית ממערב לירדן, ולמעשה, בוויתור על חזון ארץ ישראל השלמה של הימין הישראלי. לעומת זאת, חלק אחר של הציבור, בעיקר בשמאל, טוען כי למרות הנסיגה מרעיון ארץ ישראל השלמה דעותיו עדיין קיצוניות ומסוכנות, כיוון שתוכנית חילופי השטחים כרוכה בשלילת אזרחות של חלק מערביי ישראל.

ביום השבעת הממשלה ה-31, עורר ליברמן סערה כאשר דרש לשפוט ח"כים הנפגשים עם ראשי החמאס בתור משתפי פעולה כמו במשפטי נירנברג ותבע שגורלם יהיה זהה [1]. הקריאה עוררה זעם רב, ויצאו נגדה אישים רבים מכלל המערכת הפוליטית, מנציגי העולים ואף מהנהלת יד ושם אשר טענה כי התבטאויות ליברמן גורמות לזילות השואה. [2].

[עריכה] קישורים חיצוניים

• אביגדור ליברמן באתר הכנסת
• שאלות ותשובות בעיתון הארץ
• הקו הציוני - תנועה חוץ פרלנטרית הקוראת לחילופי שטחים בהסכמה למען האיזון הדמוגרפי
• "עוון ואיוולת: על ההצעות להעביר יישובים ערביים מישראל לפלסטין", מאת: שאול אריאלי, דובי שורץ והדס תגרי, בהוצאת מכון פלורסהיימר למחקרי מדיניות, 2006