אד ווד (סרט)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

אד ווד
כרזת הסרט
שם הסרט במקור:	Ed Wood
בימוי:	טים ברטון
הפקה:	טים ברטון דניס די נובי
תסריט:	סקוט אלכסנדר לארי קרצ'בסקי
שחקנים ראשיים:	ג'וני דפ מרטין לנדאו שרה ג'סיקה פרקר פטרישה ארקט ביל מאריי ג'פרי ג'ונס ליסה מארי ג'ורג' סטיל
מוזיקה:	האוורד שור
חברת הפצה:	בואנה ויסטה
תאריך יציאה לאקרנים:	28 בספטמבר 1994, ארצות הברית
משך הקרנה:	127 דקות
שפת הסרט:	אנגלית
תקציב:	18 מיליון דולר
פרסים:	שני פרסי אוסקר
דף הסרט ב-IMDb

אד ווד (Ed Wood) הוא סרט קולנוע משנת 1994 בבימויו של טים ברטון. הסרט הוא סרט ביוגרפי, המתאר את סיפור חייו של במאי הקולנוע אדוארד ווד, הנחשב לאחד מהבמאים הגרועים ביותר אי פעם.

תוכן עניינים 1 עלילת הסרט 2 אי דיוקים היסטורים 3 שחקנים 4 הפקת הסרט 5 הצלחת הסרט 6 מקורות 7 קישורים חיצוניים

[עריכה] עלילת הסרט

פרטי עלילה ("ספוילרים") מופיעים בהמשך.

הסרט מתאר את חייו של אדוארד ווד, אותו מגלם ג'וני דפ, לאורך תקופה של שש שנים. בסרט מעט אלמנטים המקדמים את העלילה, וההתמקדות הכללית היא על עבודתו של ווד כבמאי, לצד תיאור חייו האישיים. בין היתר מסופר על הקשר המיוחד שיצר ווד עם שחקן הקולנוע בלה לוגוסי, אשר מגלם מרטין לנדאו. לוגוסי היה כוכב סרטי אימה בהוליווד בשנות השלושים, והתפרסם בעיקר בזכות הסרט דראקולה. לאחר מכן מיעט להופיע בסרטים, עד אשר פגש את ווד והופיע במספר סרטים שביים. בהמשך מתברר כי לוגוסי היה מכור לסמים במשך תקופה ארוכה, ובעזרתו של ווד הוא נכנס לשיקום. זמן קצר לאחר שהוא יוצא מן המחלקה השיקומית, נפטר לוגוסי.

נושא מרכזי נוסף בסרט הוא חיבתו של ווד ללבוש בגדי נשים, אשר בעקבותיה יצר את הסרט האוטוביוגרפי "גלן או גלנדה". בעקבות חיבה זו עוזבת אותו חברתו דולורס פולר (שרה ג'סיקה פרקר), שאף כיכבה בסרט.

חלקו האחרון של הסרט מתאר את הפקת סרטו המפורסם ביותר של ווד, "תוכנית 9 מהחלל החיצון". בלה לוגוסי נפטר זמן קצר לפני התחלת הצילומים, וכדי למלא את מקומו נשכר שחקן שדומה לו, אשר הסתיר את פניו במשך הסרט. תקציבו הנמוך של הסרט ותנאי ההפקה הדלים גרמו ליצירת סרט אשר נחשב על ידי רבים כאחד הסרטים הגרועים ביותר שנוצרו אי פעם.

[עריכה] אי דיוקים היסטורים

על אף המוזרות שבמספר אירועים בסרט, רוב האירועים המתוארים נאמנים למקור. עם זאת, קיימים מספר הבדלים בין הסרט למציאות:

• בסרט מגלה דולורס על חיבתו של אדוארד ווד ללבוש בגדי נשים לאחר שקוראת את התסריט של "גלן או גלנדה". למעשה, היא לא ידעה על כך עד סיום צילומי הסרט.
• הסצינה המפורסמת בה קוטף לוגוסי פרח מתרחשת בסרט מחוץ לביתו, בעוד במציאות היה זה מחוץ לביתו של טור ג'ונסון.
• בסרט מתגורר לוגוסי בשכונת בלדווין הילס שבלוס אנג'לס, אך למעשה התגורר בשכונת לוס פליז.
• בסרט נאלץ לוגוסי להשתחרר מבית החולים עוד טרם החלים, מאחר ולא היה לו כסף לממן את שהותו שם. במציאות, הוא החלים לחלוטין לפני שהשתחרר.
• בסרט מתואר ווד כאחד הבודדים אשר הגיעו להלוויתו של לוגוסי, בעוד למעשה להלוויתו הגיעו אנשים רבים, לרבות בוריס קרלוף, פיטר לורה ווינסנט פרייס.
• טור ג'ונסון מתואר כאילו גילה אותו ווד במקרה, אך למעשה הוא שיחק בסרטים מאז 1934.
• באני ברקינרידג' מתואר כחבר ותיק של ווד, כאשר במציאות הם לא הכירו טרם צילומי "תוכנית 9 מהחלל החיצון".
• בניגוד למתואר בסצינות רבות בסרט, לוגוסי לא באמת שנא את בוריס קרלוף.
• בניגוד לסצינה לקראת סוף הסרט, אדוארד ווד לא נפגש עם אורסון ולס. בנוסף, ל"תוכנית 9 מהחלל החיצון" לא הייתה הקרנת בכורה חגיגית כמתואר; למעשה, הסרט הוקרן לראשונה רק כשלוש שנים לאחר סוף צילומיו.
• דמויות הסרט מוטבלות בבריכת שחייה, אך למעשה רק טור ג'ונסון הוטבל בבריכה, עקב גודלו העצום.

פרטי עלילה ("ספוילרים") לא יופיעו בהמשך.

[עריכה] שחקנים

• ג'וני דפ - אדוארד ווד
• מרטין לנדאו - בלה לוגוסי
• שרה ג'סיקה פרקר - דולורס פולר
• ביל מאריי - באני ברקינרידג'
• פטרישה ארקט - קת'י או'הרה
• ג'פרי ג'ונס - קריסוול
• ליסה מארי - מאילה נורמי ("ומפירה")
• ג'ורג' סטיל - טור ג'ונסון
• ג'ולייט לנדאו - לורטה קינג
• וינסנט ד'ונופריו - אורסון ולס
• קורלה פנדיט - עצמו, כנגן האורגנית במסיבה

הסרט כולל מספר הופעות אורח של שחקנים מ"תוכנית 9 מהחלל החיצון". קונרד ברוקס, אשר גילם את אחד מהשוטרים בסרטו של ווד, מופיע בסרט כבארמן. גרגורי וולקוט, שגילם את דמות הגיבור, מופיע כאחד המממנים הפוטנציאלים של "כלת המפלצת". פול מרקו, שגילם את השוטר השני, מופיע ברקע.

[עריכה] הפקת הסרט

הסרט מבוסס במידה רבה על הביוגרפיה של אדוארד ווד "Nightmare of Ecstasy" מאת רודולף גריי, הכוללת ראיונות עם משפחתו ועם עמיתיו של ווד. בהכנות לבימוי הסרט מרי ריילי המבוסס על דוקטור ג'קיל ומיסטר הייד, ביקר מפיק ובמאי הסרט טים ברטון בעיר פוגקיפסי שבמדינת ניו יורק, שם הציעו לו לראשונה להפיק את "אד ווד".

ברטון מודה כי תמיד היה מעריץ של ווד, ולכן הסרט מציג את ווד באופן סימפטי, במקום לשים ללעג את סרטיו. בביוגרפיה "Burton on Burton", סיפר הבמאי כי ככל הנראה תיאר את ווד והשחקנים באופן יותר מדי סימפטי, מאחר ולא רצה ללעוג לאנשים אשר כבר לעגו להם במשך הרבה זמן.^[1] את הכבוד של ברטון לווד ניתן לראות גם בסרטו "המספריים של אדוארד", עליו הודה ברטון כי שם הדמות הראשית לקוח מן הדמיון לשם "אד ווד".

עקב בעיות מנהליות ואמנותיות ב"מרי ריילי", החליט ברטון לעזוב את הפרויקט, ולביים את "אד ווד" במקום, וזאת בתנאי שהתסריט ייכתב במהרה. את תסריט הסרט כתבו סקוט אלכסנדר ולארי קרצ'בסקי, אשר קודם לכן היו ידועים בעיקר מתסריטי הסדרה "מותק, הילד השתגע. את מערכת היחסים בין אדוארד ווד לבלה לוגוסי ביסס ברטון על יחסיו עם אלילו וינסנט פרייס, שאף הופיע בסרטו "המספריים של אדוארד".

את פסקול הסרט הלחין האוורד שור. זהו אחד הסרטים היחידים של ברטון בו לא שיתף פעולה עם דני אלפמן, אשר הלחין את מוזיקת הרקע ברוב סרטיו.^[2]

[עריכה] הצלחת הסרט

תקציב הסרט עמד על כ- 18 מיליון דולר. הסרט, אשר עמד בצילם של שוברי קופות מאותה שנה כ"פורסט גאמפ" ו"מלך האריות", זכה להצלחה מעטה בעת הקרנתו בקולנוע, והכנסותיו בארצות הברית נאמדו בכשישה מיליון דולר בלבד.^[3]

עם זאת, ביקורות רבות שיבחו את הסרט, ובמיוחד את האווירה המיוחדת שיצר הצילום השחור-לבן ואת המשחק המשובח של השחקנים. דירוג הסרט באתר האינטרנט Rotten Tomtoes הוא 89%,^[4] והוא נמצא באופן קבוע ברשימת 250 הסרטים האהובים ביותר באתר IMDb, ברשימה המבוססת על דירוג גולשי האתר.^[5]

הסרט היה מועמד לשני פרסי אוסקר, וזכה בשניהם: שחקן המשנה הטוב ביותר (מרטין לנדאו), והאיפור הטוב ביותר. על משחקו בסרט זכה לנדאו גם בפרס גלובוס הזהב.

[עריכה] מקורות

1. ^ סליסברי, מארק, ברטון על ברטון, Faber & Faber 1995
2. ^ http://www.imdb.com/WorkedWith?name=Burton%2C+Tim+%28I%29&as=e&with=d
3. ^ http://www.boxofficemojo.com/movies/?id=edwood.htm
4. ^ http://www.rottentomatoes.com/m/ed_wood/
5. ^ http://www.imdb.com/top_250_films

[עריכה] קישורים חיצוניים

• "אד ווד", במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)