אולימפיאדת הנכים
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אולימפיאדת הנכים הוא הכינוי המקובל של "המשחקים הפאראלימפיים" (מיוונית פארא = ליד), אירוע ספורט בינלאומי רב-ענפי (בדומה לאולימפיאדה) שבו משתתפים ספורטאים נכים.
כיום מחויבת כל עיר שמארחת את המשחקים האולימפיים לארגן זמן קצר אחר כך גם את המשחקים הפאראלימפיים, בדרך כלל באותם אתרים ומתקני ספורט ששימשו את משתתפי האולימפיאדה הרגילה.
שורשיה של אולימפיאדת הנכים בתחרויות ספורט שאירגן סר לודוויג גוטמן בשנת 1948 והשתתפו בהם לוחמי מלחמת העולם השנייה שסבלו מפגיעה בעמוד השדרה. התחרויות הפכו לאירוע שנתי שנקרא משחקי סטוק מנדוויל (על-שם בית החולים שבו נערכו). בשנת 1952 השתתפו בתחרויות גם מתחרים מהולנד, ובכך ניתן לתחרויות אופי בינלאומי.
התחרויות הראשונות בסגנון אולימפי לספורטאים נכים נערכו ברומא בשנת 1960, בסמוך לאולימפיאדה שנערכה שם. בתחרויות אלה השתתפו 400 ספורטאים מ-23 מדינות, כולם סובלים מפגיעה בעמוד השדרה. מאז מתקיימת אולימפיאדת הנכים כל 4 שנים באותה שנה של האולימפיאדה הרגילה. אולימפיאדת החורף של הנכים נערכה לראשונה בשבדיה בשנת 1976.
בשנת 2001 נחתם הסכם בין הוועד האולימפי הבינלאומי ובין הוועד הבינלאומי של אולימפיאדת הנכים, לפיו תתקיים דרך קבע אולימפיאדת הנכים במקביל למשחקים האולימפיים.
באולימפיאדת הנכים ה-12, שהתקיימה באתונה בספטמבר 2004, השתתפו 3,846 ספורטאים מ-145 מדינות, שהתחרו ב-19 ענפי ספורט.
[עריכה] ישראל באולימפיאדת הנכים
ישראל משתתפת באולימפיאדת הנכים מראשיתה, וספורטאיה זוכים להישגים נאים ומדליות רבות. נבחרת ישראל בכדורסל לנכים זכתה במדלית זהב באולימפידת הנכים שנערכה בעיר ארנהיים שבהולנד בשנת 1980. באולימפיאדת הנכים שהתקיימה בשנת 2000, זכו נציגי ישראל בשלוש מדליות זהב, שתי מדליות כסף ומדליית ארד אחת.
נציגה בולטת של ישראל היא השחיינית קרן לייבוביץ', שבאולימפיאדת סידני (2000) זכתה בשלוש מדליות זהב, ובאולימפיאדת אתונה (2004) זכתה בשתי מדליות זהב, אחת מכסף ואחת מארד. ואילו יצחק ממיסטבלוב, זכה באתונה בשתי מדליות זהב, ואחת כסף[1].
באולימפידת אתונה השתתפו מטעם ישראל בנוסף לקרן לייבוביץ', גם שייטי אתגרים, דרור כהן, ארנון אפרתי ובני וקסלר, אשר זכו במדליית זהב.
